כלי אבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלה עלי אדמות (שיחה | תרומות) |
אלה עלי אדמות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
הקבוצה הראשונה לרוב הורכבה מהאבנים הקשות ביותר שניתן למצוא באופן טבעי באזור, כגון אבני [[צור (סלע)|צור]], [[כלקדון (מינרל)|כלקדון]] ו[[אובסידיאן]], אם כי ניתן לפעמים למצוא גם אבנים לא-מקומיות, כתוצאה ממסחר ו[[ייבוא]]. אחת הדרכים המקובלות ליצירת כלי אבן מסוג זה היא בתהליך הרדקציה הליטית. תהליך שבו, דרך הטחת חפצים באבן והורדת הציפוי מגרעין הסלע, מובאת האבן לכדי חידוד. טכניקה יותר מתוחכמת של רדקציה משתמשת בשני סוגים של [[פטיש]]ים, גס ודק, זה אחר זה, במטרה ליצור כלי יותר חד ומדויק.
מרבית החברות [[תקופת האבן|הקדם-מתכתיות]] נהגו להשתמש בזן זה של כלי אבן, עקב קלות הכנתו ונשיאותו.
קבוצת האבנים הכתושות אופיינה, בין השאר, בסוג הסלעים שהיוו חומרי גלם לשיטה: אבנים כאבני ה[[בזלת]] ומיני ה[[ריוליט]]. אבנים אלו לא הותאמו לתהליך הרדקציה הליטית. כלים מסוג זה הוכיחו שימושיים בתהליכי שחיקת [[צמח]]ים. עיבודם היה תהליך ארוך של [[שחיקה מכנית|שחיקה]] כנגד כלים אחרים, תהליך שכלל שימוש ב[[מים]].
שורה 20 ⟵ 18:
==כלי אבן מתקופת בית שני==
{{עריכה|פסקה=כן|נושא=היסטוריה}}
ב[[תקופת בית שני]] נהגו היהודים בניגוד למקובל בתרבויות אחרות הרבה לאחר תום תקופת האבן שלהן, לעשות שימוש נרחב בכלי אבן. כלי האבן, שעובדו מ[[קירטון]], נתגלו בעשרות חפירות וסקרים ארכאולוגיים, בעיקר בקונטקסטים של התקופה הרומית הקדומה – שלהי תקופת הבית השני. ייחודם של כלים אלו נעוץ בכך שעל פי ההלכה, כלים עשויים מאבן אינם מקבלים טומאה: {{ציטוטון|כלי אבנים, כלי גללים וכלי אדמה – אין מקבלין טומאה, לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים}}.{{הערה|{{בבלי|שבת|נח|א|ללא=שם}}; {{בבלי|מנחות|סט|ב|ללא=שם}}
מקורות משלהי תקופת הבית השני מעידים על שימוש בכלי אבן בקרב הציבור היהודי בהקשר להלכות טהרה. כך למשל, כלי אבן שימשו בתפקידים חשובים בטקס שרפת הפרה האדומה. אפר הפרה האדומה שימש לטהרת הנטמאים מטומאת מת, סוג הטומאה החמור ביותר, ולכן נהגו להקפיד על רמת טהרה גבוהה ביותר בנוגע לכל הפעולות שנדרשו להכנת האפר. במסגרת זו, נעשה שימוש בכלי אבן כדי לשמור על טהרת האפר והמים הטהורים ששימשו בטקס:
| |||