טיפוס הבהרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 26:
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=מדעי הטבע|נושא2=בריאות}}
 
בין השנים [[1916]]-[[1918]] השתוללה המגפה באזור [[צפת]]. הד"ר [[אברהם חיים גרין]] עסק במלחמה בטיפוס הבהרות באזור [[צפת]], וגם נפטר ממחלה זו{{הערה|{{תדהר|2|969|אברהם חיים גרין}}}}.
 
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] השתוללה בשנת [[1918]] מגפת טיפוס הבהרות ב[[רוסיה]], וה[[הצבא האדום|צבא אדום]] גייס רופאים בתנאים בלתי אפשריים שבהם היה הרופא חסר לבלום את המגפה אשר פגעה אף בהם. בין המגויסים הייתה ד"ר [[מרים ברנשטיין כהן]], אשר הייתה רופאה בתחילת דרכה{{הערה|[[דוד תדהר]], אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, כרך 4, עמוד 1650}}.
 
לאורך [[מלחמת העולם השנייה]] מתו שבויי מלחמה גרמניים רבים לאחר התבוסה ב[[קרב סטלינגרד]]. מגפות טיפוס תקפו רבים מאלו שהוחזקו בתת-תנאים במחנות שבויים, בגטאותב[[גטו|גטאות]], ובמחנותוב[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] [[נאצי|נאציים]], בהם התנאים ההיגיינים היו ירודים. תמונות של קברי אחים, בהם קורבנות טיפוס, נראים בסרטי תיעוד מ[[מחנה הריכוז]] [[ברגן-בלזן]]{{הערה| "Trials of War Criminals Before the Nurenberg Military Tribunal" (PDF). Volumn 1. US. Government Printing Office. 1949. pp. 508–511. Retrieved 19 May 2015.}}. בין אלפי האסירים במחנות הריכוז [[טרזיינשטט]] וברגן-בלזן, אשר מתו מטיפוס, היו גם [[אנה פרנק]] בת ה-15, ואחותה, מרגוט, בת ה-19.
 
עיקר המניעה כנגד מגפות הענק שאיימו על אירופה השסועה שלאחר המלחמה, היה בעזרת השימוש הנרחב ב[[די-די-טי]], אשר פותח באותה תקופה, להדברת החרקים נושאי המחלה. גם עולים ל[[ישראל]] עברו ריסוס בדי-די-טי בסוף תקופת המנדט הבריטי ובהמשך בתקופת העלייה ההמונית לאחר הקמת המדינה, מחשש להתפשטות המחלה.