שמיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה) |
|||
שורה 4:
[[קובץ:Cirrocumulus to Altocumulus.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שמיים מעוננים]]
[[קובץ:Stormy skies.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שמיים סוערים]]
ה'''שָׁמַיִם''' מוגדרים בדרך כלל כמה שרואה בעל חיים שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של [[כדור הארץ]], מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר ל[[אופק]] הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם [[אטמוספירה]]. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.
==צבע השמיים==
[[צבע]] השמיים ביום (ללא [[ענן|עננות]]) הוא תוצאה של [[פיזור]] [[אור השמש]] מהחלקיקים המרכיבים את ה[[אטמוספירה]].
==טעם לקריאת "שמים" לרקיע==
{{להשלים|'''יש עוד סיבות'''}}
* הפרשן רבי [[עובדיה ספורנו]] בן יעקב מ[[איטליה]] בביאורו ל[[תורה]] מסביר את סיבת קריאת שם שמים לרקיע, כי מילת שָׁם פעמים יורה על ריחוק מכל צד, וזו לשונו (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת '''הַשָּׁמַ֖יִם''' וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. '''אֵת הַשָּׁמַיִם''' – הנה מלת "שָׁם" תורה על מקום רחוק. וכל סימן הרבים עם קדימת פתח מלעיל יורה על שניים שוים. ובכן מלת "שָׁמַיִם" תורה על עצם רחוק ביחס אלינו בשני מרחקים שווים מכל צד. וזה לא יקרה, זולתי בגלגל סובב בתכלית העיגול. אמר אם כן שברא אותו העצם, אשר הוא עתה רחוק ממנו מכל צד בשני מרחקים שווים, והוא הגלגל{{מקור}}
*[[רש"י]] על (בראשית א, ח) "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" - "שא מים שם מים אש ומים שערבן זה בזה ועשה מהם שמים (ס"א שמים שם מים ד"א אש ומים)."
==למה השמים לא נופלים לפי המיתולוגיה היוונית==
[[קובץ:אטלס מחזיק את כדור הארץ.jpg|ממוזער|שמאל| פסל אטלס בעיר [[ניו יורק]]]]
לאחר ש[[קרונוס]] הרג את [[אורנוס (מיתולוגיה)|אורנוס]] וזרק את השאריות שלו לים, לא
==ראו גם==
שורה 26:
{{מיזמים|ויקיציטוט=שמיים|ויקימילון=שמים}}
* {{בלדד השוחי|95676|בלדד מסביר: למה השמיים כחולים?}}
* [http://astroclub.tau.ac.il/skymaps/monthly/ מפות שמיים לכל מקום בעולם],
* {{אסטרופדיה|מפת כוכבים מסתובבת|מפת שמיים מסתובבת לבנייה עצמית}}
* {{אסטרופדיה|קורדינאטות שמימיות}}
|