מנגנוני הגנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סיווג מנגנוני ההגנה: לא טעות, אבל יותר מדויק, הגהה
מ הוספת קישור לרצח המלך
שורה 26:
* '''[[אינטלקטואליזציה]]''' – האדם מטפל בבעיה או במצב רגשי מסוים על ידי הפיכתם לשאלה [[אינטלקטואל]]ית, שבה הוא מתעמק תוך כדי התעלמות מן הצדדים ה[[רגש]]יים והאישיים הכרוכים בעניין.
* '''[[התקה (פסיכולוגיה)|התקה]]''' – העברה של רגשות ודחפים המכוונים כלפי אובייקט מסוים אל אובייקט אחר, בשל האיום שיש ברגשות אלה והחרדה המתעוררת באני עקב כך. האובייקט החלופי אינו מעורר חרדה, וכלפיו ניתן לבטא את הרגשות האסורים.
* '''[[ביטול]]''' – פעולה המבטלת או השוללת פעולה או מחשבה קודמת באופן סמלי ובלתי מודע. דוגמה: במחזה [[מקבת']], ליידי מקבת ביקשה לבטל את [[רצח המלך]] בתנועות [[הפרעה טורדנית-כפייתית|כפייתיות]] של [[רחצת ידיים|רחיצת הידיים]] שוב ושוב.
* '''[[עידון]]''' (סובלימציה) – מנגנון הגנה חיובי, המעיד על התמודדות בריאה, יצרנית ויצירתית. האני מחליף את המטרה היצרית של דחפיו במטרות מועילות ומקובלות מבחינה חברתית ומתעל את האנרגיה שלו לקידום מטרות אלה. יתרונו של העידון בכך שאין הוא מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה כדי למנוע את ביטוי הדחף. לדוגמה, אדם הבוחר לעסוק במקצוע של [[חוקר]] או מדען - ייתכן כי מקור ה[[סקרנות]] המדעית שלו הוא יצר ה[[מציצנות]].
* '''[[תגובת היפוך]]''' – האני מסתיר את הדחפים והמשאלות האמיתיות על ידי התנהגות הפוכה מן הדרישות של הדחפים. שני שלבים: הדחקת הדחף הלא מקובל (שלב לא מודע) וביטוי ההתנהגות המקובלת (שלב מודע). דבקות נוקשה ומוגזמת בהתנהגות שהחברה רואה בעין יפה, מעידה תכופות על פעולת מנגנון הגנה זה (למשל התנהגות של [[אלטרואיזם]] מוגזם).