נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק – הבדלי גרסאות

רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא {ה'ת"ר - טבת ה'תרנ"ט 1899 - 1839}, היה אדמו"ר ורב בעיר [[סצ'ליסקה נובה|סטרעליסק]] ב[[מחוז לבוב]] שבמערב [[אוקראינה]], תלמידו של אביו רבי יואל משה מיאברוב ורבי [[יהושע רוקח]] מבלז,

 

רבי נפתלי הירץ נולד בעיר [[ז'ובקבה|זאלקווא]] לאביו רבי [[יואל משה לנדא מיאברוב|יואל משה מיאברוב]] בן רבי [[מרדכי זיסקינד מסטריא]], נקרא על שם זקינו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא אב"ד זוואלין, נשא את מרת רעכיל בת הנגיד רבי ישראל יהודה לייב הויפטמן מ[[בולחוב|באליחוב]], אביה נתן לה נדוניא גדולה אשר עם זה החזיקה את בעלה וגם מימנה את הדפסת ספרו, שנים אחדות היה סמוך על שולחנו,

 

לערך בשנת תרכ"ט החל לכהן ברבנות העיר סטרעליסק, כתב קול קורא חריף נגד ההשכלה וההתחברות אליהם, נסתלק בחודש טבת שנת תרנ"ט ונטמן בבית החיים העתיק בעיר סטרעליסק, את מקומו בסטרעליסק מילא בתחילה בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא, ואחר כך עבר לעיר ליז'ענסק, ואת מקומו בסטרעליסק מילא אחיו רבי מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק,

 

 

רנ"ה היה מחבר פורה במיוחד חיבורים רבים הוציא תחת ידיו משך השנים, בכל מקצועות התורה הן בנגלה והן בנסתר, רוב הכתבים היו תחת ידו של בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא מליז'ענסק, ורובם אבדו ממנו.

#אהבת ציון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/5742|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: אהבת ציון -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2019-04-11}}}} - פירוש על דרך פשט רמז דרש וסוד על מגילת איכה ושבעה דנחמתא, ונוסף עליו שני הספדים, אחד על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, והשני על רבו רבי יהושע רוקח מבעלזא ואביו רבי יואל משה לנדא מיאברוב, ראה אור לראשונה בלעמבערג דפוס חיים ראהאטין בשנת תרס"א על ידי בניו רבי מרדכי זיסקינד ורבי שלמה, וחזר ונדפס שוב בשנת תשס"א על ידי נכדו רבי אשר סג"ל לנדא בברוקלין, בהסכמתם של רבי [[משה אריה פריינד]] ורבי [[משה הלברשטאם]], <blockquote>בתוך הקדמתו כותב רנ"ה הסיבה שהביאה אותו לחיבור ספר זה "ולאשר ידעתי בנפשי כי בעוונותי הרבים גם לידי מידה זו לא באתי להיות מהמתאבלים על ירושלים, כי לפי ערך גודל ההיזק וההפסד העצום מחורבן ירושלים ראוי להתאבל במספד רב ועצום, וידעתי כי לא הגעתי גם חלק אחד מני אלף לצאת ידי הראוי להתאבל, לזאת שמתי עצה בנפשי לעמוד ולחקור על כוונת המזכירים הראשונים, הן המה הנביאים הקדושים ע"ה ואחריהם חז"ל חכמי התלמוד ע"ה, אולי אזכה להבין דבר מה מכוונתם הקדושה והטהורה את אשר לא יבינו ההמון, ובזה אזכה להיות מהמזכירים את החורבן, כי על ידי שיראו איזה אנשים את הכוונה ההוא אשר לא נודע להם מבלעדי פירושי א"כ אני הוא הגורם להזכיר את הדבר, ועשיתי פירוש על כל מגילת איכה, והפתיחה היא על הפטרות הקודמים לקריאתה, ועל כל השבעה נחמתות אשר המה יעמדו בראש כל הנחמות לקרות בהם ההפטרות, ובו נזכר אגב גררא כמה מאמרי חז"ל, אמרתי אולי ברוב פירושים הנ"ל אולי אזכה לכוין דבר אחד על כוונת האמת של הראשונים ז"ל". </blockquote>

 

* רבי [[מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק]].

* רבי יחזקאל סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק ו[[ליז'נסק|ליז'ענסק]], נולד בשנת תרל"ו, נשא את חנה רבקה בת הנגיד הרב זאב וואלף וקס, משנת תרנ"ט מילא את מקום אביו בסטרעליסק, בתר"ע עבר לכהן ברבנות ליז'ענסק וזאת לאחר שעזב הרב משה ברל"פ את העיר, אז פרץ דין ודברים אודות לרבנות העיר, ומשלא באו לעמק השוה נקרא רבי יחזקאל להנהיג את העיר, גם למתנגדיו היה דרך ארץ גדול כלפיו, זוגתו הפכה את ביתו לבית הכנסת אורחים והיו סועדים על שולחנו מידי יום לערך כעשרים איש, ובפרט רבים הבאים לפקוד את ציון רבי [[אלימלך מליז'נסק|אלימלך מליז'ענסק]] הטמון בעיר, במלחמת העולם הראשונה גלה ל[[וינה|וינא]], בשובו מדין תורה מסובך בלבוב שהתנהל שלא לפי רוחו ובעברו לפני התיבה בשחרית של שבת קרס באמצע קדושה משטף דם במוח הרופאים לא הצליחו להשיב את הכרתו ונפטר בביתו ביום ג' כ"ט סיון תרצ"ז בן ס"א שנים, בניו רבי יואל משה אב"ד ליז'ענסק ומרת מרים זוגת רבי מנשה פרענקל אב"ד ליז'ענסק, הניח אחריו את ספרו דברי יחזקאל דרשות על התורה והמועדים.