וילם הוזנפלד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ראו גם: עדכון והוספה סרט תעודה |
←ביוגרפיה: עריכה, עדכון |
||
שורה 20:
ב-1935 הוא הצטרף ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], וכעבור שנה הוא אף השתתף במצעד של המפלגה ב[[נירנברג]]. הוא גויס בסוף אוגוסט 1939, שבוע בלבד לפני הפלישה הגרמנית לפולין שפתחה את [[מלחמת העולם השנייה]], והוצב שם רגע אחרי הפלישה. תחילה הוצב בעיר [[פאביאניצה]], וביולי 1940 הועבר ל[[וורשה]] ושם שהה עד סוף המלחמה. ההתפכחות שלו מהאידאולוגיה הנאצית החלה כשנחשף שם לזוועות שביצעו בני עמו.
הוזנפלד נמנה עם קציני צבא בודדים אשר הרגישו אשמה במעשי בני ארצם ועזרו כל עוד יכלו ל[[יהודים]] ול[[פולין|פולנים]]. הוזנפלד התפרסם בעקבות הסרט "[[הפסנתרן]]", בו מסופר על הצלתו ממוות של ה[[פסנתרן]] וה[[מלחין]] היהודי-פולני [[ולדיסלב שפילמן]] בהריסות [[ורשה|וורשה]]. הוזנפלד הציל גם יהודי נוסף, לאון וורם, שמצא אותו בורח מרכבת שהובילה אותו ל[[טרבלינקה]]. הוזנפלד הציל את חייו באמצעות מקום עבודה וזהות בדויה שארגן עבורו.
בינואר 1945, נלקח הוזנפלד בשבי הסובייטי. חמש שנים מאוחר יותר דן אותו בית משפט צבאי סובייטי במשפט מהיר ל-25 שנות מאסר. במשפט עצמו, כך לפי פסק הדין המשתרע על עמוד אחד בלבד, לא היתה להוזנפלד זכות להגן על עצמו. פסק הדין קבע שהוזנפלד חקר במו ידיו אסירים במהלך המרד הפולני ושלח אותם למעצר. האישום היה ש"במעשיו תרם לחיזוק הפשיזם במאבקו כנגד ברית המועצות."
הוא טיפס במהירות בסולם הדרגות מדרגת סמל לדרגת סרן. בתפקידו האחרון, הוא שימש כקצין הספורט והתרבות בעיר. הוא היה אחראי, בין השאר, על [[חדר כושר]] גדול ששימש את חיילי ה[[וורמאכט]] להתעמלות, ואת הוזנפלד הוא שימש להעסקת עובדים פולנים, [[קתולים]] ו[[יהודים]] כאחד, בזהות בדויה כדי להצילם. 27 מתוכם כתבו לו מכתב תודה עוד במהלך המלחמה, שנוסח בצורה זהירה כדי שלא לחשוף את זהותם וזהות מצילם, ובין השאר, הם כינו אותו "אבא".▼
שישה חודשים לאחר המשפט, ביקר לאון וורם ששהה בגרמניה בדרכו להגר מאירופה את אשתו של הוזנפלד בטאלאו (Thalau). כומר פולני אשר פגש את הוזנפלד במחנה השבויים מצא את וורם וסיפר לו על מצבו הקשה של מצילו.לפני שעזב סופית את אירופה, כתב וורם מכתב לשפילמן בוורשה. קשה להאמין ששני הניצולים אשר איבדו את משפחותיהם ואת כל שהיה להם, ושבקושי רב היו עסוקים באיסוף השברים ובמאמץ לבנות את חייהם מחדש, יכלו לשנות את גורלו של מצילם. הוזנפלד מת בכלא הרוסי ב-1952.
שפילמן פנה ל[[יד ושם]] ב-1998 בבקשה להכיר במצילו בתור חסיד אומות העולם. וורם כבר לא היה אז בחיים, אך שפילמן שמר את המכתב והעבירו ליד ושם. בנוסף כתבה אחותו של וורם מכתב מאוסטרליה שאישר את דבר הצלתו. לפני שהעניקה את התואר, נדרשה הוועדה לציון [[חסיד אומות העולם|חסידי אומות עולם]] לוודא שהוזנפלד לא לקח חלק בפשעי מלחמה. לאחר שיומניו ומכתביו התפרסמו, הם הועברו לעיון הוועדה. כמו כן קיבל יד ושם אישור מן הוועדה הפולנית לחקר פשעי מלחמה נאצים על כך שלא ביצע פשעים שיש בהם קלון.
▲
ספר ביוגרפי שיצא לאור בגרמניה, מגלה כי לפחות 60 אסירים, יהודים ופולנים־קתולים, חבים לו את חייהם.
שורה 33 ⟵ 39:
להוזנפלד נולדו חמישה ילדים. מתוכם עדיין חיים היום בן אחד, ד"ר דטלב הוזנפלד, שנולד ב-1924 וחי היום ב[[קיל]] בצפון גרמניה, ובת אחת, יורינדה הוזנפלד, שנולדה ב-1932 וחיה היום ב[[מינכן]].
במאי 2019 יצא הסרט התעודי [https://youtu.be/9cqQowj1obo "יומנו של נאצי"] המתעד את מסעם של נכדיו של הוזנפלד בכפר טלאו בגרמניה,יחד עם קבוצת תושבים מקומיים שרוצים להנציח את הקצין הנאצי וילם הוזנפלד. הוזנפלד שהיה מנהל בית הספר התיכון ומי שהציל את ולדיסלב שפילמן, שעליו מבוסס הסרט "הפסנתרן". אלא שרוב תושבי הכפר לא רואים בהוזנפלד גיבור ומונעים את הנצחתו. המאבק גורם לנכדיו של הוזנפלד לצאת למסע אל עברו, תוך שהם נחשפים ליומניו האישיים ומגלים שסבם הציל 60 אנשים מלבד שפילמן.
==ראו גם==
| |||