לי דז'או – הבדלי גרסאות

[[קובץ:1930 Li Dazhao Chinese comintern.jpg|ממוזער|דיוקן של לי דז׳או, ]]

בין השנים 1914-19161914–1916 למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת ואסדה|אוניברסיטת ווסדה]] ב[[יפן]] לפני שחזר לסין ב -[[1916]].

כאינטלקטואל מוביל ב[[התנועה לתרבות חדשה|תנועה לתרבות החדשה]], גויס לי על ידי [[צ'אי יואן-פיי]] לעמוד בראש ה[[ספרייה]] באוניברסיטת פקין. בתפקידו זה השפיע על מספר סטודנטים ב[[תנועת הארבעה במאי|תנועה הארבעה במאי]], ובהם [[מאו דזה-דונג|מאו צה-טונג]], שעבד בחדר הקריאה של הספרייה. <ref>Murray, Stuart. The Library: An Illustrated History. New York, NY: [[Skyhorse Pub]], 2009.</ref> לי היה בין הראשונים מהאינטלקטואלים הסינים שחשפו את כפרי סין כבסיס לתנועה פוליטית והיה בין הראשונים שביקשו לבחון את רעיון הממשלה הבולשביקית ב[[ברית המועצות]] כמודל אפשרי לרפורמה בסין. עם זאת, הוא שמר על יחסים קרובים עם אנשים אחרים בתנועה לתרבות חדשה כמו [[הו שי]].

לפי דיווחים רבים, לי היה [[לאומנות|לאומני]] והאמין שהאיכרים בסין צריכים לממלא תפקיד חשוב במהפכה של סין. בדומה לאינטלקטואלים רבים של ימיו, שורשי חשיבתו המהפכנית של לי היו למעשה בעיקר ב[[אנרכיה]] הקומוניסטית, אך לאחר אירועי הארבעה במאי, וכישלונות הניסויים האנרכיסטיים של אינטלקטואלים רבים, כמו בני ארצו, הוא פנה יותר לכיוון ה[[מרקסיזם]]. כמובן, הצלחת ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|מהפכה הבולשביקית]] הייתה גורם מרכזי בשינוי דעותיו. בשנים מאוחרות יותר שילב לי הן את השקפותיו הלאומיות המקוריות והן את השקפותיו המרקסיסטיות, כדי לתרום להשקפה פוליטית חזקה לסין <ref>Meisner, Maurice (1967). Li Ta-Chao and the Origins of Chinese Marxism. Cambridge: Harvard University Press</ref>

לי יזם את [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הסוציאליסטי ב[[בייג'ינג|פקין]], בשנת [[1920]] ,<ref>Pringsheim, Klaus H. (Oct–Dec 1962). "The Functions of Chinese Communist Youth Leagues 1920–1949". The China Quarterly. 12: 75–91</ref>, לקראת הפגישה הראשון של המפלגה הקומוניסטית הסינית בשנחאי ביולי 1921. אף על פי שלי לא היה מסוגל להשתתף, הוא נקרא מייסד של המפלגה הקומוניסטית יחד עם [[צ׳ן דוקסיו]].