כנסיית הגואל שעל הדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-גריבויידוב +גריבוידוב) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
הכנסייה ממוקמת לצד [[תעלת גריבוידוב]], במקום בו נזרק [[רימון יד]] לעבר מרכבתו של הצאר [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני.]] הצאר לא נפגע בהתפוצצות, אולם יצא ממרכבתו. מתנקש שני, איגנסי הרניוויסקי הטיל פצצה נוספת שפצעה את הצאר פצעי מוות (הרניוויסקי עצמו איבד את הכרתו ומאוחר יותר מת מפצעיו). הצאר הפצוע נלקח ל[[ארמון החורף]] בו הוא נפטר מספר שעות לאחר מכן.
לאחר הרצח הוקם באתר מזבח זמני, בעת שמבנה הנצחה קבוע תוכנן. הוחלט להקים את מבנה הכנסייה על הרחוב באתר בו אירעה ההתנקשות. לצורך כך הוצרה התעלה, על מנת שמקום ההתנקשות יהיה במרכז הכנסייה. המקום מסומן בכנסייה ב[[אבן יקרה|אבנים יקרות]] המקיפות את אבני הרחוב הפשוטות שעליהן נשפך דמו של הצאר.
בעקבות [[המהפכה הרוסית 1917|המהפכה הרוסית]] בשנת [[1917]] נבזזה הכנסייה וניזוקו עיטוריה. הממשלה הסובייטית סגרה את הכנסייה בראשית שנות ה-30. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בזמן [[המצור על לנינגרד]], נעשה שימוש בכנסייה לאכסן את גופות המתים עקב ההפגזות [[גרמניה הנאצית|הגרמניות]], ועקב הרעב. בנוסף נפגעה הכנסייה מהפצצות התותחים הגרמניות.
לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה הכנסייה כמחסן לאחסון ירקות (ובאותה עת זכתה לכינוי "הגואל שעל תפוחי האדמה").
ביולי [[1970]] עברה הכנסייה לידי מוזיאון [[קתדרלת איסק הקדוש]], והנהלת המוזיאון שיקמה את הכנסייה במשך 27 שנים. הכנסייה נפתחה לציבור באוגוסט 1997, על מנת לשמש כמוזיאון. הכנסייה לא נחנכה מחדש, ולכן אינה משמשת לתפילות. כיום, הכנסייה היא אחד מאתרי התיירות העיקריים של העיר.
==תיאור המבנה==
שורה 25:
הכנסייה נבנתה בסגנון מסורתי שהיה מקובל ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ותוך רצון לחקות את [[כנסיית וסילי הקדוש]] שב[[הכיכר האדומה|כיכר האדומה]] ב[[מוסקבה]].
פנים הכנסייה תוכנן על ידי האמנים המובילים בעת הקמת הכנסייה: [[ויקטור וסנצוב]], [[מיכאיל נסטרוב]] [[מיכאיל ורובל|ומיכאיל ורובל
בכנסייה למעלה מ-7,500 מטרים רבועים של [[פסיפס]]ים המתארים אישים או אירועים מה[[תנ"ך]] ומ[[הברית החדשה]].
| |||