פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,844 בתים, לפני 3 חודשים
הסרת מידע לא מבוסס. אין רלוונטיות כאן לרא"ש ולדבריו על הרמב"ם
| חיבוריו = "[[ארבעה טורים]]", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
}}
רבנו '''יעקב בן אשר''' ([[ה'כ"ט]], [[1269]] בערך - [[ה'ק"ג]], [[1343]]), [[פוסק הלכה]], מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ה[[הלכה]] שכתב, "[[ארבעה טורים]]" כעדכון לספר [[היד החזקה]] של ה[[רמב"ם]] כולל מקורות מן התלמוד וללא הפילוסופיה, ועל פי ספרו של אביו [[רבנו אשר]] על התלמוד.
 
==קורות חייו==
 
===== ארבעה טורים =====
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]"., הספר ברובוחולק עוקבלארבעה אחר הלשון של [[משנה תורה|היד החזקה]] הרמב"םחלקים (אשר כינה את ספרו משנה תורהטורים), תוך השמטת קטעי הפילוסופיה, עדכון מקורות מן המשנה והתלמוד, והוספת מנהגי יהודי אשכנז על פי ספרו של אביו [[רבנו אשר|רבנוכשכל אשראחד בןעוסק יחיאל]]בנושא עלמסוים התלמוד.בחיי היהודי:
אביו, תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] היה רב בטולדו שבספרד, שם למדו תלמוד על פי פסקי [[הרי"ף]] - רבי יצחק אלפאסי. ספרו של רבנו אשר ''פסקי הרא"ש'' הוא ברובו עדכון לספרו של הרי"ף שנכתב לפי סדר התלמוד, עם מנהגים ופסיקות על פי מנהג יהודי אשכנז.
בהקדמה לספר "פסקי הראש" כתב רבנו אשר: <blockquote>טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינם בקיאים בגמרא לידע מהיכן הוציא דבריו. טועין הם להתיר האסור ולאסור המותר, כי לא עשה כשאר המחברים שהביאו ראיות לדבריהם, והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה בלא טעם ובלא ראייה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו, ואינו כן. שאם אינו בקי בגמרא אין מבין דבר לאשורו ולאמיתו, וייכשל בדין ובהוראה! לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. </blockquote>
 
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית}}