מדינת הלכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
{{ערך מורחב|ברית הקנאים}}
מחתרת "ברית הקנאים" פעלה בשנים 1949-1951, על מנת להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו [[נשק]] וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה מזימתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים ל[[צה"ל]]. שניים מחברי הקבוצה הגיעו לימים למשרות ציבוריות משמעותיות במדינת ישראל: [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] וחבר הכנסת [[שלמה לורינץ]].
 
==חקיקה דתית==
{{ערך מורחב|חקיקה דתית בישראל}}
למרבית [[חוקי מדינת ישראל]] אין כל זיקה להלכה, אולם חוקים מעטים נובעים ישירות מההלכה או שהם בעלי זיקה הדוקה אליה. דוגמאות לכך הם [[חוק חג המצות]], האוסר על הצגה פומבית של [[חמץ]] ב[[פסח]] לשם מכירתו, ו[[חוק בשר ומוצריו]], הקובע שניתן לייבא [[בשר]] לישראל רק אם ניתן לו [[כשרות|הכשר]] על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].
 
[[חוק יסודות המשפט]], התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsh_493237.docx חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח–2018], באתר הכנסת}} על פי המשנה ל[[נשיא בית המשפט העליון]], [[מנחם אלון]], חוק יסודות המשפט הוא הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו נשיא בית המשפט העליון, [[אהרן ברק]], טען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את ה[[שופט (בית משפט)|שופט]] אל המשפט העברי.
 
==ראו גם==