הקרב על בריטניה – הבדלי גרסאות

==השפעות המערכה==

[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-1969-094-18, Dornier Do 17 und Supermarine Spitfire.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של מפציץ דורניר גרמני ומטוס ספיטפייר בריטי. התמונה מבויימת על ידי ה[[תעמולה]] הגרמנית: הספיטפייר הוא למעשה מטוס שלל מהדגמים המוקדמים יותר, כאשר הסמלים של חיל האוויר הבריטי נצבעו במקום הלא נכון.]]

ההשפעה המיידית של המערכה על הצבא הנאצי הייתה החלשה משמעותית בכוחו של הלופטוואפה. בסך הכול אבדו לגרמנים 2,313 מטוסים, שהיו כ-57% מכלל הכוח האווירי הגרמני ב-4 במאי 1940 (לפני פתיחת המתקפה הגרמנית על צרפת). האובדן של אלפי אנשי צוות אוויר מנוסים היה משמעותי הרבה יותר מבחינת חיל האוויר הגרמני.{{הערה|Murray, עמוד 54.}} המוראל של הטייסים, במיוחד טייסי הקרב נפגע קשות כתוצאה מהיחס המזלזל שחשו מצד פיקוד הלופטוואפה כלפי הקורבנות הכבדים שהם נדרשו להקריב במהלך הקרב, והערכות המודיעין המוטעות, שטענו פעם אחר פעם שהבריטים נותרו ללא מטוסי קרב, בניגוד למציאות איתה נאלצו הטייסים להתמודד מדי יום. מציאות זו הוסתרה מפני הציבור הגרמני, שלא היה מודע כלל לכישלון המערכה האווירית. התעמולה הנאצית חזרה והצהירה שהבריטים על סף שבירה, וצריך רק עוד דחיפה קטנה כדי לנצח אותם.{{הערה|שם=הערה7|Jon Lake, עמוד 227.}} ההשפעה של האבידות שספג הלופטוואפה בקרב על בריטניה משמעותית אף יותר אם לוקחים בחשבון שפיקוד ה[[וורמאכט]] לא ייחס חשיבות לצורך לשקם את [[הלופטוואפה]] בעקבות האבידות הכבדות שספג, והחליט לתקוף ביוני 1941 את [[ברית המועצות]] ([[מבצע ברברוסה]]), שבאותו זמן החזיקה בחיל האוויר הגדול בעולם, עם כוח אווירי שלא גדל מבחינה מספרית משנת 1940, ואף נחלש מבחינת איכות המפקדים והטייסים, זאת בנוסף לקשיים בייצור המטוסים שהקשו על חיל האוויר הגרמני זה השנה השלישית.{{הערה|Murray, עמודים 55-56.}}