מבצע על כנפי נשרים – הבדלי גרסאות

בנסיונות להתמודד עם מצב זה הוקמו בצורה מהירה בתי חולים זמניים בסמוך לחלק מהמחנות. בתי חולים זמניים אלה היו עם מכשור מוגבל ביותר, ועם כושר הקליטה מוגבל. במקרה של מחסור במקום או במקרים קשים הועברו התינוקות, כמו חולים אחרים, לבתי חולים אחרים. במחנה בית ליד ובמחנה עין שמר הוקמו בתי חולים שתופעלו על ידי "השירות הרפואי לעולה" של הסוכנות (שר"ל), וילדים פונו בדרך כלל לבתי החולים הממשלתי ב[[חיפה]] (כיום [[בית החולים רמב"ם]]) ו[[בית החולים העמק]] ב[[עפולה]]. במחנה בראש העין הופעל בית חולים מקומי כשלוחה של [[בית החולים הדסה]] ב[[ירושלים]], ובמקרים חמורים או חוסר במקום הועברו תינוקות בדרך כלל לבתי החולים הממשלתיים [[בית החולים תל השומר|תל השומר]] וסרפנד (בימינו [[בית החולים אסף הרופא]]), וכן לבית החולים דג'ני ב[[יפו]]. חולים במחלות מידבקות, לרבות [[שיתוק ילדים]] ו[[שחפת]], העוברוהועברו לבתי חולים ממשלתיים ב[[פרדס כץ]] וב[[דיר עמר]] ([[בית חולים איתנים]]).{{הערה|שם=kadmi_health|[http://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE35785803 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948–1954, עמודים 38-42]}}