המכבי הצעיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 47:
מערכת היחסים בין המכבי הצעיר לבין היהודים החיים באירופה היה המכבי הצעיר העולה.
השקפת העולם הייתה
הקריאה להקים את המכבי הצעיר ב-1929 נתנה אות לפעולות התארגנות ברחבי אירופה, ובסיום חמש שנים מנו הסניפים כ 6 אלף אנשים ולא כולל ארץ ישראל.
בשנת 1933 שהוחלט באופן ודאי
[[קובץ:רעננה - העבודה בקיבוץ המכבי הצעיר-JNF007632.jpeg|ממוזער|קבוצת עבודה ברעננה]]
הקימה קבוצת עבודה ברעננה שהיה למעשה הגרעין המייסד של כפר המכבי ב-1936.
שורה 74:
ואיחודתם עם תנועת [[גורדוניה]] בסוף 1940 הביא לסיום הקשר בין התנועות האחיות.
=== המכבי הצעיר בזמן השואה ===
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, התחזקה פעילותן של התנועות הציוניות השונות במטרה להעלות את בני הנוער היהודים לארץ ישראל. לצורך ההתארגנות לעלייה לארץ ישראל ולשם חינוך הנערים לעבודות חקלאות, הוקמו חוות הכשרה חקלאיות שנועדו להכשיר את בני הנוער לעבודת האדמה ולחיים ביישובי ארץ ישראל.
אחת מחוות ההכשרה האלו הוקמה ב-1936 ליד העיירה ארנסדורף Ahrensdorf , לא הרחק מברלין, על ידי תנועת מכבי הצעיר. בחווה זו התרכזו בני נוער בגילאים 15-17 ומדריכיהם לעבודה חקלאית ולימודים. מטרת ההכשרה הייתה להכין אותם לחיים בקיבוץ. הנערים שעברו את גיל 18, חיפשו דרכים לעלות לארץ ישראל.
במשך היום עסקו הנערים והנערות בעבודות שונות, והלימודים נערכו אחרי הצהריים. במרכז הלימודים עמדו נושאים בעלי זיקה לציונות וליהדות, כמו היסטוריה יהודית, תנ"ך ועברית. בשעות הערב התקיימו שיחות, חוגים ופעילויות תרבות. על אף תנאי החיים הקשים והאוכל הצנוע, היו בני הנוער חדורי התלהבות ואמונה באידיאלים הציוניים כפי שהיו רוב חניכי תנועות הנוער בימים אלו באירופה. הם ניהלו חיי שיתוף והעובדה ששהו בחווה ללא בני המשפחה יצרה ביניהם זיקה וקשר עמוק, כשמדריכיהם מהווים עבורם הורים וחברים.
אחת המדריכות שעבדו בחווה בארנסדורף היתה אנליזה בורינסקי. אנליזה נולדה בשנת 1914, למשפחה שהייתה מנותקת מכל קשר ציוני או יהודי, אך הדחיקה הגוברת של יהודים ממוסדות החינוך הגרמנים חייבה אותה להשלים את השכלתה במסגרות יהודיות. היא הגיעה לארנסדורף כמדריכה של תנועת מכבי הצעיר בהיותה בת 23, לאחר שסיימה את מסלול לימודי החינוך בבית המדרש היהודי בברלין. אף שלא הייתה ציונית קודם לכן, למדה אנליזה על ארץ ישראל יחד עם חניכיה והחלה להזדהות לחלוטין עם מטרות ההכשרה.
עם פרוץ המלחמה בשנת 1939, החריפו תנאי החיים של הנערים בהכשרה ובשלב מסוים התחיל פיקוח ישיר של הגסטפו על החווה.
למרות זאת המשיכו בני הנוער לחיות במעין בועה, כאשר הניהול העצמי וכל הפעילות המתרחשת בה נמשכות כפי שהיו.
אנליזה בורינסקי נשארה בחוות ההכשרה בארנסדורף עד שהחווה נסגרה בשנת 1941.
בני הנוער ומדריכיהם הועברו למחנה בנוינדורף, שבו התרכזו קבוצות שונות של יהודים, שעבדו בעבודות קשות בפיקוח הגסטפו. אולם חברי ההכשרה של מכבי הצעיר המשיכו לנהל את חיי המשמעת שתבעו מעצמם כחניכי תנועת נוער, כפי שהיה בארנסדורף.
ברוח הפעילות הצופית של תנועות הנוער, היה לדגל 'מכבי הצעיר' תפקיד חשוב במערכת הטקסית של הפעילות החינוכית בחוות ההכשרה. כדרכו של דגל הוא סימל עבור בני הנוער תמצית של כל הערכים בהם האמינו.
בשנת 1943 הלך והחריף המצב בגרמניה. שמועות על אנשים שנעלמו ובהם חלק גדול מהורי החניכים בהכשרה, שגורשו לפולין או לבתי סוהר בגרמניה פשטו מדי יום. לאחר הרצח של אלפרד זלווגר, ראש 'מכבי הצעיר' בגרמניה, השתררה תחושה קשה, שהולך להתרחש משהו בלתי ידוע שיפריד את כל החניכים ומדריכיהם. למחנה החלו להגיע רשימות של חניכים מועדים לגירוש.
לבסוף הגיעה רשימה בה היו השמות של כל הנמצאים במקום. בערב האחרון של השהייה בנוינדורף נערך טקס בהשתתפות בני הנוער והמדריכים ודגל ההכשרה נגזר לשנים-עשר חלקים שחולקו בין מדריכי ההכשרה. הם התחייבו להפגש מחדש בארץ ישראל ולאחד את חלקי הדגל ליחידה אחת. מבין שנים עשר המדריכים, שרדו את השואה שלושה בלבד ומתוכם רק אנליזה בורינסקי הצליחה להביא את חלק הדגל שלה לארץ ישראל.
באמצע אפריל 1943, גורשו החניכים והמדריכים לבית כלא בברלין ומשם נשלחו לאושוויץ . רק מאוחר יותר נודע להם שגרושם היה חלק ממבצע גרוש גדול מאד של יהודי גרמניה שנועד להוות מתנת יום הולדת להיטלר. באושוויץ הופרדו בני הנוער למחנות שונים, אולם בגלל קשרי העבר ונחישות המדריכים , הם ניסו ואף הצליחו לקיים קשר ולהעביר ביניהם מידע אחד על השני. אנליזה שהיתה מחויבת לחניכותיה, ניסתה ככל יכולתה לדאוג להן ואפילו להכין להן מתנות קטנות בימי הולדת.
כל מהלך שהותה באושוויץ שמרה אנליזה על פיסת הדגל עליה הופקדה, למרות הקושי להחביא חפצים אישיים והחיפושים המתמידים:
"... הדבר היחיד, שהיה מותר לנו, להשאיר בשביל עצמנו, אלו היו הנעליים. זה היה דבר חשוב מאד. כי אני למשל בתוך הנעליים מתחת לסוליה – זה תכף תפסתי באותו הרגע, שהצטרכנו להתפשט, - שמתי את החלק של הדגל שלי, שהיה לי נורא חשוב, לשמור באיזה מקום בטוח. ושם זה נשאר די הרבה זמן ולפעמים, אחר כך היו , מה שקראו: "ויזוטאציות", ז.א איזה בדיקה יסודית מאוד של גופינו, אני העברתי את זה למקומות אחרים, כי ידעו אנשים בס.ס. כמובן, שאפשר להסתיר כל מיני דברים בתוך הנעליים."
הנערים והנערות חברי 'מכבי הצעיר' היו עצורים באושוויץ כמעט שנתיים, כשהם עובדים בעבודות פרך וחווים את עינויי הרעב, הקור וההשפלות שחוו אסירי המחנה. רבים מהם לא שרדו את המחנה ומצאו בו את מותם. אנליזה בורינסקי , יחד עם חניכותיה יצאו בצעדת המוות מאושוויץ בינואר שנת 1945. הן ברחו משיירת האסירות באזור לייפציג והגיעו לאזורי הכיבוש של הצבא האמריקאי.
אנליזה עלתה לארץ ישראל בשנת 1945 לקיבוץ מעיין צבי, ולאחר שנישאה נקראה אורה אלוני. עד מותה עסקה בחינוך.
חלקו המרכזי של הדגל הובא לארץ על ידי חנה וברכה – הנשים הישראליות שחזרו לארץ ב-1941 ומשך תקופה מסוימת הוא נשמר בארכיון תנועת מכבי צעיר. לא ברור מה קרה לו לאחר מכן. חלקה של אנליזה הוא היחיד מבין שנים עשר החלקים שחולקו למדריכים שהגיע לארץ. הוא נשמר בקיבוץ מעיין צבי עד אשר נמסר על ידי בנה של אורה אלוני למוזיאון יד ושם ב-2007.
חברי התנועה שהתאחדו בארץ הכינו דגל משוחזר, במקום זה שאבד ורקמו עליו את סימני החלוקה של הדגל המקורי. גם דגל זה נמסר למוזיאון יד ושם.
=== פלוגת המכבי בצבא הבריטי ===
בתחילת מלחמת העולם השנייה הבין היישוב בארץ להבין שיש לשתף פעולה עם הצבא הבריטי, אשר יצרף לשירותיו לוחמים יהודים שיסייעו במאבק המלחמתי ויצור כוח יהודי לוחם בתוך הצבא הבריטי.
[[קובץ:חטיבת הנגב הגדוד השני הכשרת מכבי הצעיר גרעין ה - המכבי הצעיר גרעין ה-התגבשות והכ-153631.jpg|ממוזער|חטיבת הנגב הגדוד השני הכשרת מכבי הצעיר]]
בקיץ 1940 החל דיונים בין [[הסוכנות היהודית]] לבין התנועות על מנת לארגן את הגיוס, אנשי מכבי הציבו תנאי והוא יצירה יחידה ייעודית לאנשיה.
בעקבות מאבקים וחילוקי דעות שונים חודשה תנופת הגיוס רק בסתיו 1941 במתכונת של פלוגה ייעודית לאנשי המכבי ועלתה דרישה מהקולנל לסטר גיוס של 200 איש, אך בעקבות ההתעקביות בגיוס האנשים
שורה 87 ⟵ 124:
לאחר השהות בלטרון העובר הפלוגה לתל אביב למשימות שמירה בשדה דוב ובחברת החשמל רידנג, לאחר מכן הגיעו לנחל שורק לשמירה על מחסני נשק וכתוצאה מכך חלק מחברי הפלוגה לקחו חלק בגניבת נשק ותחמושת ועברתם לידי ההגנה. את הימים והלילות הרבים העבירו חסר התעסוקה העבירו בצפייה בסרטים ביציאות לתל אביב וערבי תרבות שלרוב לקחו בהם חלק שתי זמרות צעירות בשם שושנה דמארי ויפה אברהמוב, לימים [[יפה ירקוני]].
[[קובץ:פלוגה ה הדרומית - גרעין ד - מכבי צעיר - גבעת חיים 10.1946-1947 - אימונים במשיכת-156349.jpg|ממוזער|פלוגה ה הדרומית - גרעין ד - מכבי צעיר - גבעת חיים ]]
בשנת 1943 עברה הפלוגה למצרים בקרבת העיר סואץ וגם שם העסקו רק במשימות אבטחה על בתי הזיקוק. ובזמן שהיו יוצאים היו עוסקים בעזרה של עריקים יהודים מצבא פולין לערוק ארצה שהם לובשים מדי חיילים בריטים יהודים. בעקבות התסכול מחוסר הלחימה והתעסוקה פנו המכבים לעיסוקם הטבעי הספורט וקימו תחריות בין יחידות השונות באזורם.
שורה 100 ⟵ 137:
שני מחזורי גיוס ראשונים סימו את פעולתם בשנת 1943-1944 היו לגרעיני הכשרה חלוצים אף שלא נמנו עם גיסות הפלמ"ח, בין השנים 1944-1949הפך הגיוס לשיטתי והגרעינים יצאו להכשרה במסגרת הפלמ"ח. ושאחרון בהם כבר השתלב במסגרת הנח"ל לאחר פירוק ה[[פלמ"ח]]. הגיוס לשנת השרות קבע שיש להאריך את תקופת החברות של חברי מכבי צעיר מעבר למה שנקבע בתקנון כדי שיכלו להיות חברים בתנועה גם לאחר שלב הבית בספר.
[[קובץ:אימוני הים של הפלמח בקיסריה 8 - פלוגה ה - בקורס ימי קצר בקיסריה - שדות ים - מכב-156842.jpg|ממוזער|אימוני הים של הפלמ"ח בקיסריה פלוגה ה - בקורס ימי קצר בקיסריה - שדות ים - מכבי צעיר גרעין ד]]
'''הגרעין הראשון''' גויס ב-1943 וכלל 6 חברים מסניפי חיפה ופתח תקווה. הגרעין יצא להכשרה בקיבוץ נווה איתן. ושם החל לקדם את רעיון של הקמה נקודת התיישבות חלוצית של "מכבי צעיר"
שורה 108 ⟵ 145:
בהחלטה פנימית הוחלט שגרעין א' שסיים את הכשרתו יעבור גם לרמת דודו ויתמקד בעלייה להתיישבות, גרעין ב' שגיוס לפלמל"ח היו מחלקה בפלוגה א' של הגדוד הראשון. ולקחו חלק בשחרור המעפילים ממחנה [[עתלית]] והבאתם ל[[יגור|קיבוץ יגור]].
[[קובץ:פלוגה ה הדרומית - בגבעת חיים- גרעין ג של מכבי צעיר 1946- 7.1945 - בבניין הפועל-156306.jpg|ממוזער|פלוגה ה הדרומית - בגבעת חיים- גרעין ג של מכבי צעיר]]
'''גרעין ג'''' מנה חמישים חברים שבאו מהסניפים בירושלים, חיפה, רמת גן, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות, גדרה,[[מזכרת בתיה]] ותל אביב. שנת שירותו החל ב[[גבעת חיים]] החלה בסוף 1945 באותה את הסתימה מלחמת העולם השנייה והחל מאבק העלייה. הכשרת מכבי צעיר כחלק מהכשרה בפלמ"ח לקחו חלק במאבק בגבעת חיים שכללו מצור על היישוב ועידפת הכוחות הבריטים ולבסוף הצליח.
שורה 198 ⟵ 235:
* במרץ 17 נכנסו גרעין "שיטה" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שביט ושנהב).
* במרץ 18 נכנסו גרעין "שועט" לעיר חדרה (מאיחודם של הגרעינים שמשון ).
*במרץ 19 נכנסו גרעין "שופרא" לעיר חדרה.
==מפעלי התנועה==
שורה 214 ⟵ 252:
*הוועידה הארצית - תנועת הנוער ה"מכבי הצעיר" היא תנועת נוער, ומתוך כך שהרי היא מושתת על הנוער המפעיל אותה. מתוך הבנה זו, צמחה הוועידה הארצית. הוועידה הארצית היא מפעל שמתקיים אחת לשנתיים, ובו שולחים הסניפים נציגים, אשר נקראים צירים, ובה מחליטים את התקנון של התנועה לשנתיים הקרובות, בוחרים את הנהגת התנועה ומחליטים על יעדי התנועה לשנתיים הקרובות.
*קורס המדריכים - מפעל המתקיים אחת לשנה בו יוצאים חניכי ח', שכבת החניכים הגבוהה ביותר בתנועה, לקורס שאורכו כשבועיים, בו הם מקבלים כלים להדרכה ולאחריו הופכים לבוגרים ומדריכים בתנועה.
*יום ספורט ארצי - בחודשי אוגוסט לרוב, בסיום שנת הפעילות בסניפים, מתקיים יום ספורט ארצי שבמהלכו מתחרות נבחרות הבוגרים מהסניפים השונים, אחת בשנייה במגוון תחרויות ספורט. בסיומו של יום הספורט מתקיים טקס ובו מוכרזים הסניפים הזוכים בתחרויות השונות ומוענקים להם גביעים.[[קובץ:במכביה השניה סניף המכבי הצעיר בכפר תבור - שמעון צפירה חיים כהן שולה פ btm4200.jpeg|ממוזער|חניכי מכבי צעיר בהשתתפות במכביה]]
*ה[[מכביה]]- האירוע הגדול ביותר של תנועת מכבי העולמית המתקיים מידי 4 שנים ובו חברי תנועת מכבי הצעיר לוקחים חלק בלתי נפרד, כזרוע החינוכית של תנועת מכבי העולמית. התעמלות המונית של חניכי התנועה, ליווי משלחות הספורטאים, העברת הדרכות אשר מטרתן חיזוק הקשר בין הספורטאים לארץ ישראל ולמסורת היהודית, מופע דגלנים של בוגרי התנועה ונשיאת שלטי המשלחות בידי בוגרות התנועה הם רק חלק מהתפקידים אותם ממלאים חברי התנועה במפעל ציוני ספורטיבי זה.
שורה 321 ⟵ 359:
== מכבי צעיר בעולם ==
* מכבי צעיר פרוסה במקומות רבים בעולם ובניהם מיאמי דרום אמריקה ומדינות רבות אחרות, הם אינם בקשר ניהולי עם מכבי צעיר ישראל וניהולם מתבצע דרך מכבי עולמי אך קיימות משלחות רבות ומגוונות בין
* BBYO ומכבי צעיר ישראל חתמו על תנועות אחיות ומקימות שיתופי פעולה רבים המתבצעים על ידי משלחות הדדיות.
שורה 330 ⟵ 368:
*[[טל גורקי]] - ראש מועצת פרדסיה
*[[פינקי זוארץ]] - ראש מועצת [[בנימינה]]-גבעת עדה
*נטע גרטי - בוגר סניף גדרה ושחקנית בהווה.
==קישורים חיצוניים==
| |||