ויקיפדיה

פסיכופתיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
עבריינות מין בעיקר.
שורה 6:
השם פסיכופתיה נגזר מהשפה ה[[יוונית]] [[פסיכה]] (נפש) ופתוס (ייסורים), המונח שימש בעבר לתיאור כל צורה של [[מחלת נפש]]. תיאורים המאפיינים את האישיות הפסיכופתית ניתן עוד למצוא בזמני קדם. [[תאופרסטוס]], תלמידו של אריסטו, תיאר אבות-טיפוס מוסריים שונים בספר שלו "טיפוסים". התיאור שלו של 'חסר המצפון' מתאים לתפיסות המקובלות כיום בנוגע לפסיכופתיה:
 
{{ציטוטון|חסר המצפון ילך ללוות יותר כסף מבעל החוב שלו לו הוא עדיין לא שילם.. כאשר הוא יוצא לשוק הוא מזכיר לקצב שלו שירות כל שהוא עשה בשבילו, אם הוא יכול, הוא לוקחזורק קצת בשר, ומרקועצמות עצמותלמרק שלו. אם הוא מצליח, אז טוב שכך. אם לא, הוא יחטוף חתיכת בשר ויצחק.}}
 
תוויות שונות לדפוסי האישיות ודפוסי ההתנהגות שאופייניים לפסיכופתיה קיימים ברוב התרבויות.{{הערה|{{Cite journal|url=http://www.sakkyndig.com/psykologi/artvit/cooke1999.pdf|title=Psychopathy Across Cultures: North America and Scotland Compared|last=J. Cooke, Michie|first=David, Christine|date=1999|journal=Journal of Abnormal Psychology|volume=VoL 108. No. I, 58-68|pages=58|via=}}}} ב[[ניגריה]] הכפרית, אנשי [[יורובה|היורובה]] עשו שימוש במונח ''"אראנא-קאן"'' כדי לתאר "אדם שדואג רק לענייניו ללא התחשבות באחר. מלא כוונה רעה, עקשן, ולא משתף פעולה."{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kent A. Kiehl, Morris B. Hoffman|שם=THE CRIMINAL PSYCHOPATH: HISTORY, NEUROSCIENCE, TREATMENT, AND ECONOMICS|כתב עת=Jurimetrics|כרך=51|עמ=355–397|שנת הוצאה=2011|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4059069/}}}} ה[[אינואיטים]] השתמשו במילה ''"קונלאנגטה"'' כדי לתאר אדם אשר "יודע מה צריך לעשות אבל לא עושה את זה." הפסיכיאטרית האנתרופולוגית ג'יין מ' מרפי, כותבת שבצפון מערב [[אלסקה]], המונח קונלאנגטה עשוי להיות מוחל על "אדם ש... משקר שוב ושוב, גונב דברים ולא הולך לצוד, וכשהאחרים יוצאים מהכפר, הוא מנצל מינית נשים רבות, מתעלם מנזיפות, ותמיד מובא לפני הזקנים לקבלת עונש."{{הערה|{{Cite journal|title=What "Psychopath" Means|last=O. Lilienfeld|first=Scott|date=December 1, 2007|journal=Scientific American Mind|issue=6|doi=10.1038/scientificamericanmind1207-80|volume=18|pages=80–81}}}}
שורה 27:
בשנת 1940 כתב הפסיכיאטר [[הרווי מ' קלקלי]] את הספר מסיכת השפיות העוסק בסיפורי מטופלים. בספר קלקלי מאחד את עבודתו כפסיכיאטר ואת מחקריו. הספר היה פורץ דרך בתיאור מקרים פסיכיאטריים והודפס שוב בחמש מהדורות. קלקלי תיקן והרחיב את העבודה שלו עם כל מהדורה שפורסמה.
 
בספרו קלקלי מתאר פסיכופתים כאנשים שמציגים התנהגות נורמטיבית כלפי חוץ, אבל בסתר עוסקים בהתנהגות הרסנית ואנטיסוציאלית. בספרו קלקלי מדמה את חוסר המנוחה של פסיכופתים לזה של נערים מתבגרים הנאלצים לצפות במלך ליר מתחילתו ועד סופו או להאזין לסימפוניה התשיעית של [[בטהובן]]. קל לדמיין אותם חסרי מנוחה, מצחקקים ומפטפטים על דברים של מה-בכך, מריעים בפראות ושורקים ב[[בוז]], ובאופן כללי מתנהלים באופן לא-הולם כדי להפר את השעמום. אפילו דחפים חלשים, קטנוניים, או סיפוקים שחלפו מספיקים כדי להניע אותם עד כדי התנהגות לא נבונה, לא נעימה, ואפילו תימהונית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Hervey M. Cleckley|שם=The Mask of Sanity: An Attempt to Reinterpret the So-Called Psychopathic Personality, 5th Edition|מו"ל=|שנת הוצאה=1941|עמ=405|קישור=http://www.cassiopaea.org/cass/sanity_1.PdF}}}} קלקלי היה הראשון שהאמין שמנגנונים נוירולוגיים אחראים לתכונות האישיות של הפסיכופת, אך הודה בכך שאין לו הוכחה או אפילו עדות לכך, אבל האמין שזה עוזר להסביר את התכונות וההתנהגויות בהם צפה:
 
קלקלי היה הראשון שהאמין שמנגנונים נוירולוגיים אחראים לתכונות האישיות של הפסיכופת, אך הודה בכך שאין לו הוכחה או אפילו עדות לכך, אבל האמין שזה עוזר להסביר את התכונות וההתנהגויות בהם צפה: "הוא אדיש לכל הדברים בחיים. ליופי או כיעור, לטוב, לרע, לאהבה, לאימה ולהומור אין משמעות ממשית עבורו, אין מספיק כוח כדי להניע אותו... הוא יכול לחזור על המילים ולומר בצורה חלקלקה שהוא מבין, אבל אין כל דרך עבורו להבין שהוא אינו מבין."{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0|{{צ-ספר|מחבר=Hervey Cleckley, M.D|שם=The Mask of Sanity, 5th Edition|מו"ל=|שנת הוצאה=1988|עמ=56}}}} קלקלי כינה תופעה זו "דמנטיה סמנטית" זאת אומרתכלומר, היכולת להבין ולחוות רגשית "את החיים כפי שאנשים רגילים חיים אותם."{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Hervey Cleckley, M.D|שם=The Mask of Sanity, 5th Edition|מו"ל=|שנת הוצאה=1988|עמ=7-8}}}} כיום נעשה שימוש שונה במונח ללא קשר למשמעות שקלקלי ייחס לו.
 
קלקלי הציע – על בסיס עבודתו עם פסיכופתים בקליניקה שלו ובמוסדים סגורים 16 (מופחת מ-21 במהדורה הראשונה) מאפיינים לפסיכופתיה:{{הערה|שם=הערה מספר 20180919111414:0|ימין=כן}}
שורה 63:
 
==המשגות מודרניות==
על פי ה'''ה-PCL-R''' אישיות פסיכופתית מתאפיינת על ידי קבוצה של תכונות אופי, הכוללות קשיחות וחוסר [[אמפתיה]], [[מניפולטיביות]], קסם שטחי, [[אגוצנטריות]], גרנדיוזית, [[אפקט (פסיכולוגיה)|אפקט]] שטוח, ושליטה עצמית נמוכה. ברמה הרגשית הם נוחים-להתרגז, חסרי יכולת ליצור קשרים רגשיים חזקים עם הזולת ולוקים בחוסר באשמה, חרטה או רגשות עמוקים. המאפיינים הבין-אישיים והרגשיים הללו חוברים לסגנון התנהגות סוטה-חברתית שכולל התנהגות אימפולסיבית ובלתי-אחראית ונטייה להתעלם או להפר מוסכמות חברתיות ומוסריות.{{הערה|ימין=כן|שם=סמנה|{{פסיכולוגיה עברית|רועי סמנה|סקירת PCL-R - כלי לאבחון פסיכופתיה|1304|20 ביוני 2007}}}} הפסיכופת נכשל תכופות בניסיונו לעקוב אחר תוכניתו לחיים, והניעות להתנהגותו לקויות. לכאורה הוא נראה רציונלי, אדם רגיל למראית-עין, אך היכרות קרובה יותר חושפת רמת נחשלות הדומה לאי-שפיות. אפשר לומר שהוא [[אי בודד]] – אין לו יכולת לבסס חיבורים חיוניים אשר יקשרו אותו לאנשים אחרים ויקנו משמעות להשתתפותו בחברה, לנאמנותו לה ולהימנעותו מפשיעה. הרגשות ההופכים את חייו של אדם לבעלי משמעות נעדרים אצל הפסיכופת.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0|{{צ-ספר|מחבר=Robert D. Hare|שם=Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths Among Us|שנת הוצאה=1999|עמ=52-55|מו"ל=Guilford Publications}}}} מכיוון שהוא אינו עסוק בחוויותיו הרגשיות, הוא פנוי להבחין בנקודות תורפה ובחולשות האחר, שאותם הוא מנצל לצרכיו האישיים או הנאתו האישית. מכיוון שהפסיכופת אינו רגיש לגירויים, הוא זקוק לגירויים תמידיים, מתמשכים ומרגשים. בשל דלות רגשית זאת הפסיכופת אינו מסוגל לחוש סיפוק, הוא משתעמם בקלות, ומשום כך מתקשה להשלים משימות. הוא אינו מסוגל לחשוב בזהירות ובבהירות על עתידו, ונוטה לסכן את עצמו באופן שנראה חסר היגיון.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119174330:3}} התנהגותו האימפולסיבית מתבטאת במגוון היחסים הקצרים והשטחיים שהוא מנהל ובחוסר יכולת מובהק לעמוד בהתחייבויות ומחויבויות. הוא אינו מסוגל לדחות פיתויים ודחפים, והתנהגותו בלתי-צפויה ונמהרת. הפסיכופת מתקשה להפיק לקחים מעונשים שמוטלים עליו. לא רק שהוא אינו מסוגל לדמיין את עתידו ואת מעשיו לטווח רחוק, הוא גם אינו ירא מפני ענישה.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1|{{צ-ספר|מחבר=Robert D. Hare|שם=Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths Among Us|שנת הוצאה=1999|עמ=57-71|מו"ל=Guilford Publications}}}} באותה המידה הפסיכופת יכול להתנהג באופן מקסים ושרמנטי מאוד, בהיותו חסר מודעות עצמית, הוא משקר ללא הנד עפעף, הוא חלקלק, וסגנון דיבורו קליל ושוטף, אלא שזהו קסם מפוקפק, שטחי, מיידי וזמני, שמטרתו האחת והיחידה היא הפקת הנאה אישית ומיידית.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119174330:3|{{צ-ספר|מחבר=Hervey Cleckley, M.D|שם=The Mask of Sanity Fifth Edition|מו"ל=Copyright 1988 Emily S. Cleckley|שנת הוצאה=1988|עמ=389-392|קישור=https://cassiopaea.org/cass/sanity_1.PdF}}}}
 
במהלך השנים היו קיימות מספר הגדרות שונות לפסיכופתיה, וחלקן עלולות להיראות סותרות לפעמים. '''המודל הטריארכי'''{{הערה|שם=PatrickFowlesKrueger}} משלב ממצאים אמפיריים, תפיסות, והגדרות שונות של פסיכופתיה ומדגיש שלושה מאפיינים של פסיכופתים בדרגות שונות. אף על פי שהמודל אינו פותר ויכוחים מתמשכים על אלו תכונות הם מרכזיות לפסיכופתיה, או יוצר [[הגדרה אופרציונלית]] חדשה, הוא כן יוצר סדר בפרספקטיבות המגוונות על מה היא פסיכופתיה ומה היא לא, ומספק מערכת קוהרנטית דרכה ניתן לבחון מה יש לכל כלי אבחון להציע להגדרה של פסיכופתיה. בשאלונים הנוכחיים – במידות שונות – כבר יש מדדים שונים שכוללים בתוכם אלמנטים של תעוזה, היעדר [[אינהיביציה|עכבות]], ורשעות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer L Skeem, Devon Polaschek, Christopher Patrick, Scott O Lilienfeld|שם=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|כתב עת=Psychological Science in the Public Interest|כרך=12|עמ=14|שנת הוצאה=2011-12-15|doi=10.1177/1529100611426706|קישור=https://www.researchgate.net/publication/275451920_Psychopathic_Personality_Bridging_the_Gap_Between_Scientific_Evidence_and_Public_Policy}}}} בוצעו מחקרים שונים שבודקים את ישימות המודל בכלי אבחון שונים כמו שאלון PCL-R ושאלון PPI.{{הערה|שם=PatrickFowlesKrueger}}{{הערה|שם=Bridging|1={{Cite news|url=http://www.psychologicalscience.org/index.php/publications/journals/pspi/psychopathy.html|title=Psychopathic Personality: Bridging the Gap Between Scientific Evidence and Public Policy|newspaper=Association for Psychological Science|language=en-US|access-date=2018-09-09}}}}
שורה 159:
==== רשימת הפסיכופתיה המעודכנת, PCL-R ====
 
הכלי המקצועי הנפוץ והתקף ביותר הקיים כיום בהערכת אישיות פסיכופתית, הוא PCL-R, שפותח על ידי [[רוברט ד. הייר]].{{הערה|שם=סמנה|ימין=כן}} בשל מהימנותה הרבה רשימת הפסיכופתיה של הייר נהפכה בשנים האחרונות לסרגל מולו בודקים כלי אבחון אחרים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/38091138_Using_the_PCL-R_to_Help_Estimate_the_Validity_of_Two_Self-Report_Measures_of_Psychopathy_With_Offenders|כותרת=(PDF) Using the PCL-R to Help Estimate the Validity of Two Self-Report Measures of Psychopathy With Offenders|אתר=ResearchGate|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-02-27}}}} באמצעות הכלי, הכולל ראיון חצי מובנה ומידע [[אנמנזה (רפואה)|אנמנסטי]] על הנבדק, נערכת הערכה של מבנה האישיות של הנבדק באמצעות 20 פריטים, המסווגים לארבעה ממדים ולשני גורמים כלליים: גורם 1 - "שימוש אכזרי ואנוכי בזולת", הכולל מאפיינים רגשיים ובינאישיים של פסיכופתיה; וגורם 2 - "סגנון חיים בלתי-יציב ואנטי-חברתי כרוני", הכולל התנהגויות ואורח חיים שסוטים מהמוסכמות החברתיות.{{הערה|Hare, R. D., Clark, D., Grann, M., & Thornton, D. (2000). Psychopathy and the predictive validity of the PCL-R: An international perspective. Behavioral Sciences and the Law, 18, 623–645}} הקידוד של המבחן מתקבל לאחר שהמאבחן עובר על כל אחת מהתכונות המתוארות בהרחבה, ובוחן האם לנבדק יש את התכונה ובאיזו מידה. בסופו של דבר, נותן המאבחן ציון על כל אחת מהתכונות, על סמך הכרות מעמיקה עם הנבדק. בדרך כלל הניקוד של הפריטים מגורם 2 מתבססים על מידע מהתיק האישי של הנבדק (רישום פלילי, תיקי בית ספר רשומה רפואית, נישואים וכדומה), והניקוד של הפריטים מגורם 1 על רשמים שנוצרו על המאבחן במהלך היכרותו עם הנבדק או על תיקו האישי של הנבדק. חשוב לציין כי האבחנה נעשית על בסיס כלל חייו של הפסיכופת, ולא רק על על-פי מצבו בנקודת זמן מסוימת.
 
הפריטים מדורגים על סולם של 3 נקודות. ניקוד של 0 מעיד על כך שהפריט אינו מתאים לנבדק, ניקוד של 1 מעיד שהפריט מתאים במידה מסוימת לנבדק, וניקוד של 2 מעיד על כך שהפריט מאוד מתאים לנבדק. עוצמתו ככלי מדידה היא בכך שהוא בנוי על הערכת המאבחן (ועדיף ששני מאבחנים יעריכו את הנבדק בנפרד וישוו את המדידות) ולא על שאלונים מילוי עצמי הנטויים להטיות. המאבחן גם עשוי להסתמך על התרשמויותיהם של אנשים נוספים המכירים את הנבדק.
שורה 194:
במשך השנים נעשה שימוש נרחב בשאלון PCL-R גם לצורך הערכות מסוכנות לאלימות. נמצא שככל שהציונים גבוהים יותר בסולם זה כך גובר הסיכון לרצידיביזם אלים, לחוסר הסתגלות ואלימות בתוך בתי הסוהר, לשימוש בסמים ולסדרה ארוכה של תכונות כגון פזיזות ולקיחת סיכונים. ישנן מדינות בארצות הברית המשתמשות בכלי זה כחלק מהערכת עבריינים במהלך משפטם. הכלי משמש במקרים מסוימים גם ככלי עזר להחלטות לגבי מתן גזר דין.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.concept-ce.com/rapid-growth-of-pcl-r-use-in-u-s-courts-accounted-for-by-prosecution-of-sexually-violent-predators-and-parole-hearings/|הכותב=The increase use of PCL-R. in U. S. Courts|כותרת=Rapid Growth of PCL-R Use in U.S. Courts Accounted for by Prosecution of Sexually Violent Predators and Parole Hearings|אתר=CONCEPT Professional Training|תאריך=2015-02-13|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-01-30}}}}
 
על פי המקובל, נבדקים שמקבלים ציון גבוה בפריטים של גורם 1 מורשעים במספר רב יותר של פשעים אלימים ויש להם היסטוריה ארוכה יותר של מאסר. לעומת זאת נבדקים שמקבלים ציון גבוה בפריטים של גורם 2 ברשימה זאת מורשעים במספר רב יותר של פשעים לא אלימים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Valerie M. Gonsalves, Mario J. Scalora, Matthew T. Huss|שם=Prediction of Recidivism Using the Psychopathy Checklist—Revised and the Psychological Inventory of Criminal Thinking Styles Within a Forensic Sample|כתב עת=Criminal Justice and Behavior|כרך=36|עמ=741–756|שנת הוצאה=2009-06-10|doi=10.1177/0093854809335688|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0093854809335688}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Marc T. Swogger, David S. Kosson|שם=Identifying subtypes of criminal psychopaths: A replication and extension|כתב עת=Criminal justice and behavior|כרך=34|עמ=953–970|שנת הוצאה=2007|doi=10.1177/0093854807300758|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2674765/}}}}
 
=====שאלון PPI=====
שורה 350:
 
=== עבריינות מין ===
פסיכופתיה קשורה לעבריינות מין, וכמה חוקרים אף טענו כי היא מתואמת עם העדפה להתנהגות מינית אלימה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kevin M. Williams, Barry S. Cooper, Teresa M. Howell, John C. Yuille|שם=Inferring Sexually Deviant Behavior From Corresponding Fantasies|כתב עת=Criminal Justice and Behavior|כרך=36|עמ=198–222|שנת הוצאה=2008-12|doi=10.1177/0093854808327277|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0093854808327277}}}} מחקר שפורסם ב-2011 בנוגעאשר לשחרורבחן גברים משוחררים על תנאי של עבריינים קנדיים גברים מצא כי פסיכופתיה אצל עברייני מין הייתה קשורה לעבירות אלימות ולא -אלימות נוספות.{{הערה|שם=PorterBrinkeWilson|1={{צ-מאמר|מחבר=Stephen Porter, Leanne Brinke, Kevin Wilson|שם=Crime profiles and conditional release performance of psychopathic and non-psychopathic sexual offenders|כתב עת=Legal and Criminological Psychology|כרך=14|עמ=109–118|שנת הוצאה=2009-02|doi=10.1348/135532508x284310|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1348/135532508X284310}}}} ואילו אצל גברים שביצעו [[התעללות מינית בילדים]] פסיכופתיה הייתה קשורה גם לעבירות מין נוספות.{{הערה|שם=PorterBrinkeWilson|1={{צ-מאמר|מחבר=Stephen Porter, Leanne Brinke, Kevin Wilson|שם=Crime profiles and conditional release performance of psychopathic and non-psychopathic sexual offenders|כתב עת=Legal and Criminological Psychology|כרך=14|עמ=109–118|שנת הוצאה=2009-02|doi=10.1348/135532508x284310|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1348/135532508X284310}}}} על פי רוברט ד' הייר בספרו ללא מצפון כמחצית מהאנסים הסדרתיים, והעבריינים אשר חוזרים לאנוס לאחר שחרור הם פסיכופתים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Robert D. Hare|שם=Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths Among Us|שנת הוצאה=1999|מו"ל=Guilford Publications|עמ=93|פרק=Chapter Six: Crime: The Logical Choice}}</ref> מחקרים נרחבים על אנסים סדרתיים חושפים עקביות בין אישיותם לאישיות פסיכופתית. רוב הקורבנות הינם נשים זרות, שנבחרות על בסיס קרבת מקום, זמינות, וגישה לבתיהן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hazelwood, Robert & Warren, Janet.|שם=The Relevance of Fantasy in Serial Sexual Crime Investigations|קישור=https://www.researchgate.net/publication/299631417_The_Relevance_of_Fantasy_in_Serial_Sexual_Crime_Investigations|שנת הוצאה=April 2001}}</ref>
 
מחקר שנערך על הקשר בין ניקוד בשאלון PCL-R לסוגי התוקפנות במדגם של רוצחים שרצחו על רקע מיני, מצא ש-84.2%כי מהמדגם היו בעלי ניקוד של מעל 20 בשאלון, לעומת 4782.4% להםמהעבריינים היהעם ניקודציון של מעל 30 (הרףומעלה המקובלברשימת להימצאות פסיכופתיה). נמצא כי 82.4% מבין אלו עם ניקודהפסיכופתיה של מעל 30הייר היו מעורבים באלימות סדיסטית (שאבו הנאה מביצוע המעשה), לעומת 52.6% מבין אלו עם ציונים של מתחת ל-30. בסך הכל לציון גבוה בפריטים של גורם 1 ברשימת הפסיכופתיה של הייר יש קשר משמעותי לאלימות סדיסטית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Stephen Porter, Michael Woodworth, Jeff Earle, Jeff Drugge|שם=Characteristics of sexual homicides committed by psychopathic and nonpsychopathic offenders.|כתב עת=Law and Human Behavior|כרך=27|עמ=459–470|שנת הוצאה=2003|doi=10.1023/a:1025461421791|קישור=http://psycnet.apa.org/doiLanding?doi=10.1023/A:1025461421791}}}} למרות זאת, זה מדווח כי לעבריינים עם פסיכופתיה (הן עברייני מין ולא עברייני מין) יש סיכוי גבוה של פי 2.5 לקבל שחרור על תנאי.{{הערה|שם=PorterBrinkeWilson}}
 
== גורמים אטיולוגים ==
שורה 485:
תרופות פסיכיאטריות עשויות להקל על סימפטומים חופפים הקשורים בהפרעה כגון תוקפנות או אימפולסיביות, כולל [[תרופות אנטי-פסיכוטיות]], [[תרופות נוגדות דיכאון]], או [[מייצבי מצב רוח]], אם כי אף אחת מהן טרם אושרה על ידי ה-[[FDA]] למטרה זו.
 
לדוגמה, מחקר שנערך בבית חולים עם אבטחה גבוהה ומדגם גדולקטן של אנשים עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית ותכונות פסיכופתיות מצא כי [[קלוזאפין]] תרופה אנטי-פסיכוטית הראתה שיפור ניכר בסימפטומים של שליטה עצמית נמוכה, כעס, ואימפולסיביות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Darcy Brown, Fintan Larkin, Samrat Sengupta, Jose L. Romero-Ureclay|שם=Clozapine: an effective treatment for seriously violent and psychopathic men with antisocial personality disorder in a UK high-security hospital|כתב עת=CNS Spectrums|כרך=19|עמ=391–402|שנת הוצאה=2014/10|doi=10.1017/S1092852914000157|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/cns-spectrums/article/clozapine-an-effective-treatment-for-seriously-violent-and-psychopathic-men-with-antisocial-personality-disorder-in-a-uk-highsecurity-hospital/4DCC5A305207E28AC432599C379D3E35}}}} עם זאת, מחקר על הטיפול הפרמקולוגי של פסיכופתיה והפרעת אישיות אנטיסוציאלית מתבסס ברובו על מה שידוע על פרמקולוגיה של הפרעות נפשיות אחרות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Najat Khalifa, Conor Duggan, Jutta Stoffers, Nick Huband|שם=Pharmacological interventions for antisocial personality disorder|כתב עת=The Cochrane database of systematic reviews|עמ=CD007667|שנת הוצאה=2010-08-04|doi=10.1002/14651858.CD007667.pub2|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4160654/}}}}
 
בשנת 2016 רוברט ד' הייר שינה את דעתו ארוכת השנים באחד מראיונתיו וטען כי הוא מאמין שפסיכופתים יכולים להגיב באופן חיובי לתוכניות טיפול שונות ואפילו לתעל את הפסיכופתיה שלהם למקומות פרודקטיביים יותר עבורם ועבור החברה.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.independent.co.uk/news/science/psychopathy-may-be-a-result-of-adaptive-evolution-rather-than-a-disorder-says-inventor-of-the-a7025706.html|title=The man who invented the psychopath test on the nature of evil|newspaper=The Independent|language=en-GB|access-date=2018-09-04}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פסיכופתיה"