מדיניות פיסקלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avner-Y (שיחה | תרומות)
מ ←‏מונחים: הוספת המילה "יש".
Avner-Y (שיחה | תרומות)
שורה 11:
 
== שימוש במדיניות פיסקלית ==
הכלכלן [[ג'ון מיינארד קיינס]], מייסד אסכולת ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]], טען שהמדיניות הפיסקלית הממשלתית היא כלי רב עצמה המסייע לממשלה לבצע שינויים במשק. קיינס גרס כי לקחי [[השפל הגדול]] מלמדים אותנו כי המדיניות המוניטרית לבדה אינה מספיקה כדי להביאלהחזיר את המשק לאיזון, ובאמצעות מדיניות פיסקלית מרחיבה ניתן לגרום לשוק להגיע למצב של [[תעסוקה מלאה]] ולמנוע עודפי היצע המביאיםהגורמים ל[[מיתון]]. הגדלת הוצאות הממשלה, למשל על ידי ביצוע עבודות תשתית כגון סלילת כבישים באופן ציבורי, מסייעות למשק בכך שהן מזרימות ביקוש חדש למוצרים ושירותים, בשיעור הנגזר מ[[כלכלה קיינסיאנית#המכפיל הקיינסיאני|המכפיל הקיינסיאני]], ומאפשרות ליצרנים לספק ביקוש זה על ידי ייצור נוסף באמצעות העסקת עובדים נוספים.
 
באופן כללי יותר, מקובל לדבר על '''מדיניות אנטי-מחזורית''': כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה בעת [[מיתון]], כך יש לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת או מרסנת בשעת גאות. על ידי הקטנת הוצאות הממשלה בתקופה של תעסוקה מלאה וצמיחה גבוהה, ניתן אמנם למתן את הקיצוניות של [[מחזור העסקים]] ולמנוע תקופת שפל חריפה בעתיד. אך בפועל ממשלות אינן נוהגות על פי רוב להילחם בגאות ושגשוג כלכלי באופן זה. בעולם המערבי יהיה זה בדרך כלל הבנק המרכזי שיילחם ב[[אינפלציה]], שהיא תוצאה שלילית של גאות, על ידי העלאת שער ה[[ריבית]] במשק.