מימונה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←במחקר האקדמי: תקלדה |
←במחקר האקדמי: קישור ליגאל בן נון |
||
שורה 21:
=== במחקר האקדמי ===
ההיסטוריונים [[חיים זאב הירשברג]]
השערה נוספת של יגאל בן-נון היא כי מקורו של חג המימונה הוא בחג של זרם [[אסלאם|אסלאמי]] אלילי בשם gnawa, שפלש למסורת היהודית המרוקאית, התקבל בברכה בתרבות היהודית והפך למסיים של [[חג הפסח]]. הגנאווה עורכים טקסי פולחן פעם בשנה, כאשר הטקסים מתחילים בתהלוכה ומסתיימים בריקודים המובילים לחווית אקסטזה. שיריהם של הגנאווה פונים לאֶלָה מימונה ולבן-זוגה, סידי מימון. גם בקרב אמונות הגנאווה שבמרוקו, הפנייה לגבירה מימונה ולבן זוגה קשורה לאלת המזל ולרצון לפייסה. יהודי מרוקו כנראה חגגו עם שכניהם בטקסים זהים, אך עם תכנים שונים שעיקרו את הסממנים ה[[אליל]]יים, והשאירו את השמחה והאמונה כי מדובר ביום ממוזל ומבורך. הבניית החג לתוך המסורת היהודית-ישראלית בעת החדשה הפכה אותו לחג שקשור בחג הפסח, כחג ה[[אביב]], תקופת מעבר מ[[חורף]] ל[[קיץ]] התחדשות ה[[טבע]] וגם החיים המסחריים. לדידו של בן נון רבים מיהודי צפון אפריקה התייחסו אל החג עם הזמן כחלק מציון תחילתה של שנה חדשה החג נחשב כסימן למזל טוב ולרווח כלכלי, כמו שבתרבויות אחרות נהוג לחגוג חגיגות דומות במועד זה של השנה, כמו למשל חג ה[[נורוז]] ב[[איראן]]{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/117_ben_nun4.pdf יגאל בן-נון על מקורותיה הראשוניים של המימונה]}}{{הערה|שם=בן נון הארץ}}.
|