הבדלים בין גרסאות בדף "טרשת עורקים"

נוספו 3 בתים ,  לפני שנה
מ
 
==מהות המחלה==
הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה '''אתרוסקלרוזה''' ובה נחסמים בהדרגה ה[[עורק|עורקים]] בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק. הפלאק מורכב מ[[כולסטרול]] ששקע מ-[[LDL]], מרכיבים שומניים [[מקרופאג|ומקרופאגים]] שבלעו שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. האזור בדופן העורק בו נוצר המשקע נקרא המרכז הנקרוטי (necrotic center).כאשר המרכז הנקרוטי גדל בתהליך של [[דלקת]] כרונית, דופן העורק מתעבה ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר ישנה סכנה לפריצה של המרכז הנקרוטי ותכולתו אל חלל העורק, פריצה שכזו עלולה ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום ל[[תסחיף]]. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: [[מוח]], [[לב]], [[כליה|כליות]], גפיים ועוד. המחלה מהווה [[גורמי תמותה|גורם תמותה]] עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.{{מקור}}
 
התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני ו[[תסמין|א-סימפטומטי]] (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר ב[[גיל]] מוקדם ונמשך בשלביו המתקדמים עד מצב של חסימת [[עורק]]ים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילים מאוחרים יותר, כששיעור החסימה מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור ב[[חמצן]] לאיבר המוזן על ידי העורק החסום.
594

עריכות