אלאן גרסיה – הבדלי גרסאות

גארסיה הושבע לראשונה לנשיא ביולי 1985, בהיותו בן 36, ובכך היה צעיר נשיאי פרו{{הערה|שם=מעריב85|{{מעריב||בירת פרו שותקה בהשבעת הנשיא|1985/07/29|00503}}}}. הוא נבחר לנשיאות מטעם מפלגת APRA והיה הראשון והיחיד שנבחר לנשיאות מטעם המפלגה. גארסיה נבחר כמועמד פופוליסטי-לאומני, שנטה לכיוון [[ברית המועצות]]{{הערה|{{מעריב|מאיר טהנאי|הבעיה העיקרית - התבוללות|1985/10/06|01601}}}}. בתקופה בה נבחר גארסיה סבלה פרו מ[[משבר כלכלי]] קשה, תסיסה ואלימות, שכללה מרידות מצד מחתרתארגון מאואיסטיתהמחתרת [[הנתיב הזוהר]]. בעת שהושבע הוא הצהיר שהוא מוותר על רוב שכרו כדוגמה לצעדי הצנע הנדרשים כדי להתגבר על המשבר הכלכלי בפרו{{הערה|שם=מעריב85}}. בחודשים הראשונים בשלטון ניסה לשכנע את [[קרן המטבע הבינלאומית]] לדחות את פרעון ההלוואות שלקחו קודמיו, שהכניסו את פרו לחדלות פרעון{{הערה|{{מעריב|אליעזר ניב|פרו - משבר כלכלי חמור מקבל את פני הנשיא החדש|1985/09/03|04301}}}}. בשנת 1987 ביקש גארסיה להלאים את הבנקים הפרטיים במדינה, צעד שעורר ביקורת רבה מימין{{הערה|{{מעריב||העם החליט: יותר יפני מפרואני|1990/04/13|02105}}}}. גארסיה לא הצליח להתגבר על הבעיות הכלכליות של פרו ולקראת הבחירות באפריל 1990 הייתה פרו מוכת שביתות ו[[אינפלציה]]. חוקת פרו אסרה על הנשיא לכהן שתי כהונות רצופות, ולכן גארסיה לא התמודד בבחירות בשנת 1990{{הערה|{{מעריב|שמעון טהנאי|כלכלת פרו מתפוררת - שבועיים לפני הבחירות לנשיאות|1990/03/23|00504}}}}.