רמברנדט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 20:
[[קובץ:The Nightwatch by Rembrandt - Rijksmuseum.jpg|שמאל|ממוזער|400px|[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]] (1642)]]
[[קובץ:Rembrandt-Elison.png|שמאל|ממוזער|200px|פורטרט של יוהנס אליסון ([[1634]])]]
[[קובץ:Rembrandt (Rembrandt van Rijn) - A Woman in Bed - Google Art Project - cropped.jpg|ממוזער|200 פיקסלים|מתוך: אישה במיטה ( 1645)]]
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היה מקובל שציורי ה[[דיוקן]] יציגו את עיסוקו ומעמדו החברתי של המזמין. פעמים רבות נהגו חברי [[גילדה]] מסוימת להזמין תמונה קבוצתית. התמונה הקבוצתית הראשונה של רמברנדט הייתה "[[שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ|שיעור האנטומיה של דוקטור טוּלפּ]]" ([[1632]], [[האג]], [[מאוריציוס]]), שבה נראית קבוצת רופאים המאזינים להרצאתו של דוקטור טוּלפּ, ראש הגילדה של המנתחים. תמונה זו זיכתה אותו בפרסום ובהערכה מיידיים בשל דרך תיאורה הטבעית והחיה.
ניתן לראות פאר רב בתמונותיו החל מ[[שנות ה-30 של המאה ה-17]], לאחר נישואיו לססקיה - דיוקנאות ותמונות דתיות המשקפות את מצבו דאז; תקופת שגשוג ורווחה, תקופה של נחת ושביעות רצון: "דיוקן עצמי עם ססקיה" (1635, דרזדן, הגלריה לציור), "פלשתים מנקרים את עיני שמשון" (1636, [[פרנקפורט]], המכון העירוני לאמנות). אך בשנות הארבעים חדל המזל להאיר לו פנים. יש חוקרים שטוענים כי זה בגלל הדיוקן הקבוצתי "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" ([[1642]], אמסטרדם, רייקסמוזיאום), כאשר לא הבליט במידה שווה את כל המצוירים, עקב הבלטת העומק על ידי סידור הדמויות במרחב, ובכך יצר דרמה של [[אור וצל]] ותנועה. אך יש הסוברים שהתמונה התקבלה ברצון ושהדעיכה באה בעקבות מותה של אשתו. אזי, נטש רמברנדט בהדרגה את ההיבטים המוגזמים של סגנון ה[[בארוק]] וחיפש דרכים להבעת רוך, עדינות וחמלה בציוריו. הוא עשה זאת על ידי שימוש מיוחד בטכניקת אור וצל ובאמצעות תיאורים של מרחבי שמיים בנוף פתוח. ניתן לראות את השינוי שחל בטכניקה שלו ביצירה "בת שבע במקלחת" ([[1654]], [[פאריס]], [[לובר]]), שם אין מוצאים את האיכויות הדרמטיות שאפיינו את יצירותיו התנ"כיות המוקדמות; תמונה זו מתארת תיאור נאמן ואף בוטה של אי השלמות ה[[אסתטיקה|אסתטית]] של הדמות ואת ייאושה.