גורו שימורה – הבדלי גרסאות

|הערות=

}}

 

שימורה היה עמיתו של [[יוטקה טניאמה]], והם חיברו יחד את הספר הראשון על [[כפל מרוכב (גאומטריה אריתמטית)|כפל מרוכב]] של [[יריעה אבלית|יריעות אבליות]].

שימורה כתב סדרה ארוכה של מאמרים חשובים, שבהם הרחיב תופעות הקשורות בכפל מרוכב וב[[תבנית מודולרית|תבניות מודולריות]] [[ממד (מתמטיקה)|לממדים]] גבוהים יותר. עבודה זו סיפקה נתונים שאחר-כך שולבו על ידי [[רוברט לנגלנדס]] באקסיומות של [[תוכנית לנגלנדס]]. בעבודתו גילה שימורה מבנים אריתמטיים מסוימים, שהם מקבילות ממימד גבוה של [[עקום מודולרי|עקומים מודולריים]]; יריעות אלה נקראו אחר-כך על שמו, "יריעות שימורה".

 

 

את יריעות שימורה מבינים היום בעזרת רעיונות מתחום [[חבורת לי|חבורות לי]] ותורת ה[[חבורה אלגברית|חבורות האלגברית]]. באופן זה, יריעת שימורה מהווה [[מרחב פרמטרים]] עבור משפחות מעניינות של מבני-הודג'; ההתאמה נעזרת גם בתורת ה[[מוטיב (גאומטריה אלגברית)|מוטיבים]], שחלקים גדולים ממנה עדיין [[השערה (מתמטיקה)|משוערים]] בלבד. דרך פרשנות זו, התייצבה עבודתו של שימורה במרכז הזירה ב[[תורת המספרים]] וב[[גאומטריה אלגברית]].

 

 

שימורה זכה במספר פרסים חשובים, ובהם [[פרס קול]] (1976) ו[[פרס סטיל]] (1996)..