הבדלים בין גרסאות בדף "תוספתן"

הוסרו 3 בתים ,  לפני שנתיים
צמצום רווח
(צמצום רווח)
התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה ב[[תאית]] (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות [[חיידקים]] המפרישים אנזימים לפירוקהּ. בשל כך, משוער כי אצל אבותיו הקדמונים של ה[[אדם|מין האנושי]] שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית). בעבר היה נהוג לחשוב שעם התפתחות האדם השתנתה תזונתו והובילה לכך שהתוספתן הפך לשריד אבולוציוני, כלומר מבנה או תהליך שאיבד את רוב או כל תפקידיו, בדומה ל[[עור ברווז]].
 
בשנת 2007, [[ויליאם פרקר]], [[רנדי בולינגר]] ועמיתיו מ[[אוניברסיטת דיוק]] הציעו כי התוספתן משמש כמקלט לחיידקים שימושיים כאשר מחלה קוטלת את אוכלוסיית החיידקים משאר חלקי המעיים.   הצעה זו מתבססת על הבנה שהביאה בתחילת שנות ה -2000 כיצד המערכת החיסונית תומכת בצמיחה של חיידקי מעיים מועילים,  בשילוב עם תכונות ידועות רבות של התוספתן, כולל המבנה שלו, מיקומו בדיוק מתחת למעבר של מזון וחיידקים במעי הגס, והקשר שלו עם כמויות עצומות של [[מערכת החיסון|רקמות חיסון]]. מחקרים שבוצעו בבית החולים של [[אוניברסיטת וינתרופ]] הראו כי אנשים ללא תוספתן היו בעלי סיכון פגיעה של פי ארבעה מחיידקי [[Clostridium difficile]].  התוספתן, אם כן, עשוי לשמש "מקלט" לחיידקים מועילים.  מאגר זה של חיידקים יכול לשמש כדי לאכלס מחדש את חלקי המעיים במערכת העיכול לאחר התקף של [[דיזנטריה]] או [[כולרה]] או כדי להגביר אוכלוסיית החיידקים בעקבות מחלת [[גסטרואינטסטינלית]] קלה יותר.
 
ה[[אפנדקטומיה]], ניתוח לטיפול ב[[דלקת התוספתן]], הוא אחד הטיפולים ה[[כירורגיה|כירורגים]] השכיחים בעולם. הדלקת גורמת לחולשה, לבחילות ול[[כאב]]י בטן עזים ב[[בטן]] הימנית התחתונה. הכאבים עלולים להתבטא בהתחלה גם כלחץ בבטן העליונה, ולאט לאט לרדת לכיוון הבטן התחתונה. הטיפול הוא הסרת התוספתן בניתוח, אחרת התוספתן עלול להינקב, דבר העלול לגרום לזיהומים קשים ולסכנת חיים, עקב התפזרות התכולה ה[[דלקת]]ית ב[[חלל הבטן]].