פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 33 בתים ,  לפני 6 חודשים
ביטול גרסה 25433316 של 37.26.146.197 (שיחה)
[[קובץ:Tel Aviv Mosque.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מסגד חסן בק]]]]
[[קובץ:Tel Aviv Etzel independence war museum.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית גידי ([[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]]) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה]]
'''מנשייה''' (ב[[ערבית]]:المنشية) היה רובע מעורב{{הערה|שם=גבולות של נייר|{{תיאוריה וביקורת|אור אלכסנדרוביץ'| [https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/wp-content/uploads/woocommerce_uploads/2016/12/Teoria-41_Or.pdf גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום],''' [[תאוריה ובקורת|תיאוריה וביקורת]], גיליון גבולות-של-נייר-ההיסטוריה-המחוקה-של-שכו|41, קיץ 2013}},}} בצפונה של [[יפו]] שנהרס בחלקו ב[[מלחמת העצמאות]] ונהרס כמעט במלואו במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]{{הערה|1=בסרט "קזבלן" משנת 1973 נראים בתי השכונה הגובלים עם הים}}. השטח בו התקיימה השכונה נקרא עד היום "מנשייה", ממוקם באזור שבין מרכז תל אביב ויפו ונמצאים בו [[מרכז עסקים ראשי]] מפותח באופן חלקי, [[פארק צ'ארלס קלור]] ומספר אתרים נוספים כגון תחנת האוטובוסים "כרמלית" ובית המלון דייוויד אינטרקונטיננטל.
 
למקור שמה של השכונה יש שתי גרסאות (על פי [[זאב וילנאי]]){{הערה|1= וילנאי זאב, מדריך תל אביב (1941), הוצאת אריאל מרס 1987 }}: האחת ששמה נגזר מהמילה ה[[ערבית]] 'נשה' שמשמעותו בניין. הגרסה השנייה היא ששמה מתקשר למקום טיולים, מפני שהאתר עליו נבנתה שימש לפני כן כאתר טיולים ונופש לתושבי יפו.
 
== היסטוריה ==
"מנשייה הוקמה בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-19]]"{{הערה|במאמרו של {{תיאוריה וביקורת|אור אלכסנדרוביץ'|, '''[https://theory-and-criticism.vanleer.org.il/wp-content/uploads/woocommerce_uploads/2016/12/Teoria-41_Or.pdf גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום],''' [[תאוריה ובקורת|גבולות-של-נייר-ההיסטוריה-המחוקה-של-שכו|תיאוריה וביקורת]], גיליון 41, קיץ 2013}}, הוא גורס כי הטענה כי ראשיתה של מנשייה בהתיישבות כפרית של מתיישבים מצרים משוללת בסיס היסטורי ונובעת, עד כמה שניתן לשפוט, מטעות סופר שנפלה בספרה המקיף של רות קרק על יפו, יפו: צמיחתה של עיר, 1917-1799. הספר ראה אור ב– 1984, ועל משפט אחד מתוכו הסתמכו כנראה, במישרין או בעקיפין, כל אלה שכתבו על מקורה של מנשייה בשני העשורים האחרונים. קרק כותבת שם: "לפי סקר ארץ–ישראל המערבית, היו סביב יפו ב–1881 מספר פרברים. מצפון לאורך החוף התרחבה המושבה המצרית לפרבר בנוי בקתות–טיט נמוכות, שנקרא סכנת אל–מנשיה והיה ברבות הימים לשכונה מוסלמית גדולה". קרק סמכה את הדברים על חיבור של הקרן לחקר ארץ ישראל Palestine Exploration Fund (משנת 1882 שסיכם חלק מממצאי הסקר הגאוגרפי שעשתה הקרן בארץ ישראל בשנות השבעים של המאה התשע–עשרה). אולם עיון בחיבור זה מגלה כי השם "סכּנת אל–מנשיה" כלל אינו מוזכר בו, ובמקומו מופיע השם "סכּנת אל–מוסרייה" - "שכונת המצרים" או "השכונה המצרית". במפתח שמות המקומות של הסקר צוין כי "סכּנת אל–מוסרייה" מכונה גם 'סכּנת א–רשיד'}} בצפון מערב יפו כאחיותיה עג'מי וג'בליה בדרום העיר ושכונת אלנוזהא במזרחה כתוצאה מהתפשטות יפו מחוץ לחומותיה הנהרסות והמתפוררות. מיקומה של השכונה על שפת הים, באזור שנמצא כיום ממערב ל[[שכונת שבזי]] ומדרום לשכונת [[כרם התימנים]] שהוקמו כעשר שנים אחריה.{{הערה|1= שביט, יעקב וביגר, גדעון, ההיסטוריה של תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2001, עמ' 53}} מסגד השכונה, [[מסגד חסן בק|חסן בק]], נבנה מחומרי בנייה שהוחרמו מתל אביב במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].
 
בשנת [[1891]] בנה השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] בשכונה את [[תחנת הרכבת יפו]] שחיברה, בין השאר, בין יפו לירושלים והייתה נקודת הקצה של [[מסילת הרכבת לירושלים]]. בשנת [[1898]] הוקמה על החוף במערב הרובע השכונה החרדית [[יפה נוף (יפו)|יפה נוף]] ובבית [[יעקב פסקל]], הקונסול האוסטרו-הונגרי, נחנך משכנו החדש של בית החולים היהודי היחיד באזור, [[שער ציון (בית חולים)|שער ציון]].
משתמש אלמוני