קיבוץ גלויות – הבדלי גרסאות

הנביאים אשר ניבאו אחרי חורבן [[הבית הראשון]] עודדו את יושבי [[גלות בבל]] בחזרתם על דברי משה.

 

 

[[ירמיהו הנביא]] בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)

 

 

== דברי הזוהר ==

מתוך שלל התפקידים המיועדים למשיח, התורה העידה על אחד: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - קיבוץ גלויות. משיח הוא מקבץ גלויות.

 

 

[[הרצי"ה]] היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא [[אתחלתא דגאולה]], ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים."

[[היהדות החרדית]] מקבלות את דברי הרמב"ם כפשוטם: קודם יבוא ה[[משיח]] והוא זה שיבצע את "קיבוץ הגלויות". עד אז, היישוב היהודי בארץ ישראל נחשב ליישוב בגלות - היא גלות בארץ ישראל. אם כי יש לה יתרון בכך שהיא בשליטה של יהודים.

 

# [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|מכתב נפוליאון]] (1799):{{ש}}"מוצעת לכם, בניגוד לכל ציפיותיכם, גאולת אדמת ישראל!...ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור " גם כאן מציע מנהיג בסדר גודל עולמי לזמנו, את קיבוץ הגלויות לעם ישראל, וכמו כן במרומז את בנית בית המקדש שחרב שנית.

 

== חזון הציונות ==

 

על החשיבות שיחסה [[התנועה הציונית]] לקיבוץ הגלויות תעיד הפעילות הענפה בתחום [[ההעפלה]].

{{הפניה לערך מורחב|ההעפלה}}

'''ההעפלה''' היא הכניסה הבלתי חוקית ל[[ארץ ישראל]] שאורגנה על ידי [[היישוב]] העברי בזמן [[המנדט הבריטי]], משנת 1934 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת [[המוסד לעלייה ב']] של ארגון [[ההגנה]] והנהגת היישוב. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.

 

 

ההעפלה נערכה במספר שיטות:

=== תפילה לשלום המדינה ===

{{הפניה לערך מורחב|תפילה לשלום המדינה}}

 

תפילה זו נתקנה בידי הסופר [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]], אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב הספרדי [[בן ציון עוזיאל]]. מדינת ישראל מכונה בה "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים ה[[חרדים]] לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה ה[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים, הטענה החרדית בין היתר טוענת שאין בעיה לומר תפילה לשלום המדינה, אך הציון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אינו עולה בקנה מידה אחיד עם דעותיהם של החרדים.