קיבוץ גלויות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים, החלפה (אף על פי ש)
שורה 19:
הנביאים אשר ניבאו אחרי חורבן [[הבית הראשון]] עודדו את יושבי [[גלות בבל]] בחזרתם על דברי משה.
 
[[ישעיהו הנביא]] בפרק י"א אומר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת, אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי, הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ, מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. (פסוקים י"א-י"ב)
 
[[ירמיהו הנביא]] בפרק כ"ט אומר: "וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם ה', וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-ה'; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם.(פסוק י"ד)
 
ו[[יחזקאל הנביא]] שחי כבר בגלות בבל בפרק כ' אומר: "בְּרֵיחַ נִיחֹחַ, אֶרְצֶה אֶתְכֶם, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם; וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם. וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה', בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל--אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ, לַאֲבוֹתֵיכֶם." (פסוק מ"א)
 
== דברי הזוהר ==
שורה 42:
מתוך שלל התפקידים המיועדים למשיח, התורה העידה על אחד: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - קיבוץ גלויות. משיח הוא מקבץ גלויות.
 
יש הסבורים כי למרותאף על פי שהמציאות המרחשת שונה מן הדרך שבה מתאר הרמב"ם את הדברים, הרי כאשר מתייחסים לקיבוץ גלויות אין מתכוונים לאדם מסוים הפועל זאת, אלא לתקופה - התקופה היא תקופה בה שב עם ישראל לארצו, ללא משיח העושה זאת.{{הערה|1=[http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1576.asp ליום העצמאות], באתר ישיבת מעלות}}
 
[[הרצי"ה]] היה נוהג לצטט את דברי ה"ישועות מלכו" ביחס לעליה לארץ (יו"ד ס"ו):"ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא [[אתחלתא דגאולה]], ונאמר עוד אקבץ עליו לנקבציו ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה אשרי חלקו שהוא ממזכה רבים."
שורה 48:
[[היהדות החרדית]] מקבלות את דברי הרמב"ם כפשוטם: קודם יבוא ה[[משיח]] והוא זה שיבצע את "קיבוץ הגלויות". עד אז, היישוב היהודי בארץ ישראל נחשב ליישוב בגלות - היא גלות בארץ ישראל. אם כי יש לה יתרון בכך שהיא בשליטה של יהודים.
 
== ביטויים בינלאומיים שונים ==
# [[הצהרת כורש]] - (538 לפנה"ס){{ש}}"מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם." (עזרא ד'){{ש}}אין ספק על פי המקור התנ"כי שכורש קרא ליהודים לבצע קיבוץ גלויות בעזרתו ובעזרת כיבושיו, וזאת לא רק על מנת לחיות בארצם, אלא לא פחות מכך כדי לבנות מחדש את בית המקדש אשר חרב.
# [[s:מנשר נפוליון אל היהודים באפריל 1799|מכתב נפוליאון]] (1799):{{ש}}"מוצעת לכם, בניגוד לכל ציפיותיכם, גאולת אדמת ישראל!...ואת זכותכם הבלתי מוגבלת והטבעית לעבוד את השם אלוהיכם בפומבי ולדור ודור " גם כאן מציע מנהיג בסדר גודל עולמי לזמנו, את קיבוץ הגלויות לעם ישראל, וכמו כן במרומז את בנית בית המקדש שחרב שנית.
# [[הצהרת בלפור]] ו[[כתב המנדט]] של חבר הלאומים (1917-1922){{ש}}[[הצהרת בלפור]] אינה מבטאת את רעיון קיבוץ הגלויות במפורש. אם כי מימושו נדרש בכל מקרה לשם "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה '''הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] בפלשתינה''' ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו" (מתוך ההצהרה - ההדגשה לא במקור).{{ש}} לעומתה, [[המנדט הבריטי|כתב המנדט]] מחייב עידוד עלייה, התיישבות יהודית "צפופה" בכל הארץ והתאזרחות יהודית "קלה" - בסעיפים 6 ו-7. כמו כן מבטיח הכתב חופש פעולה דתי מלא - וכאן לא לערבים בלבד.
 
== חזון הציונות ==
שורה 58:
 
על החשיבות שיחסה [[התנועה הציונית]] לקיבוץ הגלויות תעיד הפעילות הענפה בתחום [[ההעפלה]].
 
{{הפניה לערך מורחב|ההעפלה}}
'''ההעפלה''' היא הכניסה הבלתי חוקית ל[[ארץ ישראל]] שאורגנה על ידי [[היישוב]] העברי בזמן [[המנדט הבריטי]], משנת 1934 ועד קום המדינה. ההעפלה אורגנה במסגרת [[המוסד לעלייה ב']] של ארגון [[ההגנה]] והנהגת היישוב. ב-14 שנות ההעפלה העפילו ארצה כ-115,000 איש.
 
ההעפלה כונתה גם "עלייה ב'" משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית (המצומצמת בהיקפה) שנעשתה בהסכמת שלטונות המנדט (באמצעות [[סרטיפיקט|סרטיפיקטים]]ים). העולים שנכנסו בהעפלה קרויים [[מעפילים]], ורובם הגדול הגיעו לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] (למרותאף על פי שההעפלה החלה בצורה מצומצמת יותר עוד באמצע שנות השלושים).
 
ההעפלה נערכה במספר שיטות:
שורה 74:
=== תפילה לשלום המדינה ===
{{הפניה לערך מורחב|תפילה לשלום המדינה}}
ב"תפילה לשלום המדינה" היא [[תפילה (יהדות)|תפילה]] הנאמרת ב[[שבת|שבתות]]ות וב[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] בארץ ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים ה[[דתיים לאומיים]]. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על [[מדינת ישראל]], ל'''קיבוץ גלויות''' לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.
 
תפילה זו נתקנה בידי הסופר [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]], אך היא מיוחסת בציבור לרבנים הראשיים לישראל: הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב הספרדי [[בן ציון עוזיאל]]. מדינת ישראל מכונה בה "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים ה[[חרדים]] לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה ה[[תפילה לשלום חיילי צה"ל]], לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים, הטענה החרדית בין היתר טוענת שאין בעיה לומר תפילה לשלום המדינה, אך הציון שהמדינה היא אתחלתא דגאולה, אינו עולה בקנה מידה אחיד עם דעותיהם של החרדים.