שמרנות – הבדלי גרסאות

על כן, שינוי יכול להתבצע רק לאורך זמן ובהדרגה. שינוי מהותי יכול להתרחש רק במהלך של כמה דורות. להבדיל מהאדם, המוגבל ביכולת הלימוד שלו, המדינה המתקיימת דורות רבים יכולה לצבור שינויים הדרגתיים לכלל שינוי מהותי. שינוי מהותי יוגדר כשינוי של תפיסות יסוד כגון תפיסות זהות וכיוצא בזה. על כן, טוען אדמונד ברק, כי עד כמה שהתאוריות על תיקון החברה נכונות באופן מטפיזי, כך הן שגויות מוסרית ופוליטית.

הפוליטיקאי השמרן נדרש להפיק את המרב מהקיים, אולם הוא גם מחויב להתאים עצמו למציאות המשתנה. ההיסטוריה אינה קופאת על שמריה ובמציאות של צרכים ויחסי כוחות משתנים, המוסדות והפרקטיקות מתאימים את עצמם. פער ואי התאמה בין הכוחות והצרכים בחברה מחד והמוסדות והפרקטיקות מאידך, עלולים להוביל למלחמות ומשברים. לאור זאת מייעץ אדמונד ברק, כי הרוצה לשמר את היתרונות שבמצב הקיים, חייב לשנות.

על רקע זה התנגד ברק למהפכה הצרפתית. לטענתו, היה צורך להמתין עד שוך ההתרגשות, אז יראו פני הדברים על דיוקם. אמנם בחיסול סדר קיים הורסים גם פגמים רבים, אך משום שהסדר החדש אינו מגובה במסורת ולגיטימציה, הוא יישען על שימוש בכוח (תוך הפרת זכויות למען המטרה). רק בהדרגה יתעצבו סדרי ממשל, תיבנה לגיטימציה ויחל תהליך 'רכישת' הזכויות.

השמרנות היא גישה פילוסופית נורמטיבית ופרקטית כאחד. היא נורמטיבית, כיוון שהיא מבדילה בין "טוב" ו"רע". שינוי מתוך יציבות ושימור זה "טוב". ערעור על הסדר הקיים, במובן של שינויים גדולים מדי באורחות החיים (ולא המשך טבעי של דברים), זה "רע". הקריטריון המרכזי בגישה זו הוא חייו התקינים של אדם וזכויותיו. השמרנות היא פרקטית כיוון שהיא מכתיבה כללים לניהול מדיניות. יישום סדר "צודק" אשר מנוגד לחלוקת הכוח בחברה יצור רק מאבק על מקורות הכוח החדשים והגברת האי צדק. למרות, שלשמרן יש רעיונות ברורים למדי מהי המדינה ה"אידיאלית" אליה הוא חותר ומהם העקרונות ה"מוסריים" – רציונלים המנחים אותו, השמרן מודע כל הזמן לגבולות האפשרי, לגבולות שמציבים יחסי הכוחות בתוך החברה ויכולת האדם להשתנות.

פן נוסף של השמרנות הוא שמרנות [[תרבות|תרבותית]]ית ו[[ערך (סוציולוגיה)|ערכית]], דהיינו, התנגדות לשינויים בערכים, ב[[מנהג|מנהגים]]ים ובדפוסי ה[[התנהגות]] המקובלים. במחצית [[המאה ה-18]], הופיעה ב[[אירופה]] התנועה ה[[ליברליזם|ליברלית]] שהביאה עמה תמורות חברתיות גדולות בתחום התרבות והערכים ובמהלך השנים הובילה את [[העולם המערבי]] לכיוון של [[מתירנות]]. המתנגדים לתהליך זה, אשר הואץ במיוחד במחצית השנייה של [[המאה ה-20]], הם הם השמרנים התרבותיים.

במחצית המאה ה-20 החלו מהפכות תרבותיות ב[[ארצות הברית]], אשר הגיעו גם לאירופה. במרכזה של המהפכה התרבותית עמדה, בין היתר, המהפכה ה[[מוזיקה|מוזיקלית]] – מהפכת ה[[רוק'נרול|רוק'נ'רול]], אשר עודדה מתירנות, התנהגות פרובוקטיביות, אורח חיים ראוותני, ריקודי זוגות של בנים ובנות ביחד, ובראש ובראשונה - [[חירות האדם|חופש]] [[יחסי מין|מיני]]. רבים רואים את שיאן של מהפכות אלה ב[[שנות השישים]], כאשר דור [[ילדי הפרחים]] בארצות הברית מרד במבוגרים ובמוסכמות שלהם, והציג שינויים בכל תחומי החיים: הופעה חיצונית - [[שיער]] ארוך (לבנים), [[תרבות הפנאי]] - עישון [[סמים]] והאזנה למוזיקת [[רוק (מוזיקה)|רוק]], ערכים - חופש מיני במקום [[צניעות]], ערכים אוניברסליים במקום ערכים [[לאום|לאומיים]] ו[[דת|דתיים]]יים, התנגדות ל[[מלחמה]] באשר היא. [[אופנה|אופנת]] ילדי הפרחים חלפה ב[[שנות השבעים]], אך במקומה צצו וממשיכות לצוץ עד היום אופנות חדשות אחרות, לעיתים ליברליות ומתירניות אף יותר. ככל שעוברות השנים, רמת החופש המיני בעולם המערבי עולה ורמת הצניעות יורדת. חופש זה מתבטא הן בדיבורים חופשיים וללא עכבות על נושאי המין, בקיום יחסי מין עם בני זוג רבים וללא [[נישואין]], ואף בלבוש בגדים חושפניים (רלוונטי בדרך כלל בעיקר ל[[אישה|נשים]]). כל אלה נחשבו בעבר ל[[טאבו (חרם)|טאבו]] (ונחשבים עד היום ברוב מדינות העולם), אך כיום הם נחשבים למקובלים יותר ויותר בחברה. מאפיין נוסף של הליברליזם ההולך ומתחזק בעולם המערבי הוא הירידה ב[[משמעת]] בקרב הדור הצעיר וחוסר [[כבוד]] כלפי הורים, מורים ומבוגרים בכלליות.

רבים בעולם המערבי מתנגדים לשינויים אלה מטעמים [[דת|דתיים]]יים ו/או [[מוסר|מוסריים]]יים. אנשים אלה נקראים שמרנים. לדת יש תפקיד חשוב בהשפעה על היותו של אדם שמרן: כל דת היא מטבעה שמרנית, כיוון שהיא דוגלת בערכיה ושואפת לשמר אותם; על כן, היא תתנגד לשינויים אשר מנוגדים לרוחה. השמרנים בעולם המערבי מזוהים לרוב עם ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]] ה[[פוליטי]], כיוון שדת, לאום ואדמה הם ערכיו של הימין, והם נחשבים לערכים "ישנים" יותר מערכיו של [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]]. הליברלים, לעומת זאת, מזוהים לרוב עם מחנה השמאל, אשר מאמין בחופש דתי, בחופש מיני וב[[שלום]], מסוף שנות ה-90 ואילך מתחלפת בהדרגה האידאולוגיה הליברלית מערכים אוניברסליים לערכים אינדיבידואליים - [[פוסט מודרניזם]] ו[[קץ האידאולוגיה]].

* [[אדמונד ברק]], '''מחשבות על המהפכה בצרפת''', הוצאת שלם 1999.