הבדלים בין גרסאות בדף "משה צימרמן (היסטוריון)"

הסרת קישור למקור שאינו קיים (חבל שלא צויין שם המאמר, כי אז היה אולי ניתן לאתרו...)
(שיפור קל, המרה לתבניות והסרת קישור שכבר מופיע כתימוכין מגוף הערך)
(הסרת קישור למקור שאינו קיים (חבל שלא צויין שם המאמר, כי אז היה אולי ניתן לאתרו...))
 
==פעילות ציבורית ופרשיות דיבה==
לצד פעילותו האקדמית מרבה צימרמן להביע את דעותיו במדיה הכתובה והמשודרת ב[[ישראל]] וב[[גרמניה]]. בשל סגנונו החריף והתבטאויותיו הנחשבות לשנויות במחלוקת והמשתייכות לצד השמאלי של השדה הפוליטי הישראלי נקלע לא אחת לסערות תקשורתיות וסכסוכים משפטיים לפי [[חוק איסור לשון הרע]]. מלבד תחום התמחותו, מרבה צימרמן להתראיין ולכתוב מאמרי דעה בסוגיות שונות הנמצאות על סדר היום הציבורי ומשמש כ[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] לענייני יחסי ישראל-גרמניה, [[פוליטיקה]] ו[[ספורט]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פרופ\' משה צימרמן|אתר=גלובס|כתובת=https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=5201|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-05-07}}}} לפי היסטוריון פרופ׳ [[דן מכמן]] המכהן כראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] והעומד בראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ב[[יד ושם]] היו אלה "סיבות פוליטיות חוץ-מחקריות" שהביאו לפופולריות התקשורתית של צימרמן גם בגרמניה, ולאו דווקא ״תרומה"תרומה מחקרית חשובה״חשובה".{{הערה|http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205152.pdf}}
 
===פרשת ידיעות תקשורת===
ב-28 באפריל 1995 פורסמה כתבה במקומון ״ירושלים״"ירושלים" של קבוצת [[ידיעות תקשורת]] תחת הכותרת ״פרופ"פרופ' משה צימרמן: ילדי מתנחלי חברון הם בדיוק כמו נוער היטלר״היטלר"{{הערה|במקביל פורסמה במקומון "תל אביב" הכתבה דומה תחת הכותרת "פרופסור צמרמורת"}} בה יוחסו לו הדברים הבאים:{{הערה|המקומון "ירושלים" של קבוצת ידיעות תקשורת, 28.04.1995}}
{{ציטוט|תוכן=הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק תופס תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר.}}
 
לאחר שעוררו הדברים סערה תקשורתית, החליט לבסוף [[היועץ המשפטי לממשלה]] שלא לפתוח בהליכים להעמדתו של צימרמן ל[[משפט פלילי]] בשל תוכנה של הכתבה.{{הערה|אלי שני ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה, בג"ץ 7711/95}} תביעה אזרחית בגין ההשוואה בין חיילים המתנדבים לשרת בשטחים לגרמנים שהתנדבו ל[[אס אס]] נדחתה לאחר ש[[לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור#האם הפגיעה היא אישית?|מנה בית המשפט שלושה מבחני עזר]] וקבע כי אין התובעים יכולים להוכיח כי מדובר בפגיעה אישית.{{הערה|גרוס ואח' נ' צימרמן, ת"א 18275/95}} במקביל הגיש חבר הכנסת [[רחבעם זאבי]] תביעה אזרחית נוספת בגין לשון הרע כנגד צימרמן על שכונה בכתבה בשם הגנאי ״נאצי״"נאצי". שופט בית משפט השלום ברחובות [[צבי הרטל]] קבע לזאבי פיצוי בסך 20,000 ₪,{{הערה|זאבי נ' משה צימרמן, ת״את"א 3325/95}} אך מאוחר יותר התקבל ערעורו של צימרמן על פסק הדין.{{הערה|ליאורה בילסקי, חמדה גור אריה, "בזכות המבוכה" ה"יודנראט" במבוך המשפט הזיכרון והפוליטיקה, http://law.huji.ac.il/upload/Bilsky.pdf}}
 
תביעה נוספת הוגשה על ידי משפחת שני בשם ילדי [[חברון]].{{הערה|אלי שני ואח' נ' משה צימרמן נ' ידיעות תקשורת בע"מ, ת"א 7195/95, http://www.the7eye.org.il/verdicts/52379}} ההגנה טענה כי דבריו של צימרמן שובשו על ידי כתב ידיעות תקשורת וכי צימרמן התייחס בדבריו לילדים מסוימים שהופיעו בתוכנית רדיו וכתבת טלוויזיה ודיברו בשבחו של [[ברוך גולדשטיין]] ושאת חינוכם של אלה השווה לחינוך [[הנוער ההיטלראי]]. כן נטען כי דיבר בכלליות על ״מגזר"מגזר שלם״שלם" בחברה הישראלית לו הוא מייחס ״פוטנציאל"פוטנציאל נאציסטי״נאציסטי". השופטת מרים מזרחי דחתה התביעה ונטתה לגרסתו של צימרמן. בפסק הדין ביססה את החלטתה על [[דיני חוזים]] וקבעה כי הופרה הבטחתו של המראיין לאפשר לצימרמן לבחון את נוסח הכתבה לפני פרסומה על מנת שיוכל לוודא את דיוק הפרטים מבחינה מחקרית ולתקנם. בנוסף נכתב בפסק הדין כי ״התובעים"התובעים אינם טוענים כי הם אותם ילדים ששיבחו את פעולת גולדשטיין״גולדשטיין" שאליהם התכוון צימרמן בכתבה. בהמשך דחה בית המשפט השלום תביעה לביטול פסק הדין ולמשפט חוזר שהגישה ידיעות תקשורת בתואנה שהוסתר מבית המשפט מידע חיוני. לפי הבקשה, עד מטעם ההגנה, הכתב ה[[גרמני]] [[יורגן הוגפה]], ״עשה"עשה יד אחת״אחת" עם צימרמן כשהעיד, מצד אחד, בפני בית המשפט כי מתן האפשרות למרואיין לעיין ולתקן את הכתבה בטרם פרסומה היא בגדר המקובל במקצוע בעוד שמן הצד השני לא ציין בעדותו כי סמוך לאותו מועד הופיעו שתי כתבות פרי עטו במגזין הגרמני [[דר שפיגל]] בהן מיוחסות לצימרמן התבטאויות דומות לאלו שהכחיש במשפטו.{{הערה|ידיעות תקשורת ואח׳ נגד משה צימרמן, ת״את"א 4582/03}} התביעה נדחתה בנימוק שאין בראיות עילה מספקת למשפט חוזר.
 
לאחר הרצחו של זאבי בידי מחבל ערבי קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של צימרמן שטען כי ״הציטוט"הציטוט בכתבה בלתי מדויק״מדויק" וכי לא ערך כלל השוואה בין [[מולדת (מפלגה)|תנועת מולדת]], בראשה עמד אז זאבי, ל[[מפלגה הנאצית]], אלא לתנועת הימין הקיצונית "[[שטאלהלם]]".{{הערה|משה צימרמן נ' רחבעם זאבי, ת"א 1070/01, http://halemo.net/edoar/0031/zeevi.html}} הערעור התקבל ברוב של שני שופטים כנגד אחת. השופטת מיכל רובינשטיין טענה בדעת מיעוט כי:
{{ציטוט|תוכן=השמעת דברי בלע, היינו הטחת הכינוי 'נאצי' אינה פרי מחקר היסטורי אקדמי של פרופ' להיסטוריה גרמנית...אלא לשון הרע במובנו הברור והגלוי, ומן הראוי לטעמי שתוסק המסקנה הפשוטה והברורה, כפי שעשה בימ"ש קמא.}}
 
בהמשך דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת [[פיצויים]] שהגיש צימרמן כנגד [[ידיעות תקשורת]] בה העריך את הנזק שנגרם לו ולתדמיתו ב-2,101,000 שקלים, אך צמצם את הסכום ל-1,200,000 שקלים מטעמי אגרה. השופטת [[ענת ברון]] נמקה את החלטתה בפסק הדין בטענה ״כי"כי התובע עשה לו מנהג לערוך השוואות של מבקריו ומתנגדיו לגורמים ולגופים שפעלו באירופה בשנות השלושים של המאה העשרים, השוואות אשר מהן הוא מנסה להתנער בשלבים מאוחרים יותר באמצעות פרשנות מקילה ומתפלפלת״ומתפלפלת".{{הערה|משה צימרמן נ׳ ידיעות תקשורת, ת״את"א 2313/00}} וכן:
{{ציטוט|תוכן=התרשמתי כי התובע משמיע התבטאויות קיצוניות ופרובוקטיביות במתכוון ובאופן שיטתי, בין במדיה הכתובה ובין במדיה המשודרת, ומבקש לעורר ולעודד פולמוס ציבורי בסוגיות שהוא מייחס להן חשיבות. בכך כשלעצמו אין כל פסול, נהפוך הוא: חופש ביטוי המאפשר לאדם להתבטא ולהשמיע גם עמדות קשות, כאלה הנוגעות בעצבים החשופים של החברה, הוא אחד היסודות החשובים של חברה דמוקרטית, והוא אף היסוד המאפשר קיומו של דיון פתוח ומפרה. אולם התובע, אשר עומד פעם אחר פעם על זכותו להתבטא בלשון בוטה ולהשתמש בביטויים שנויים במחלוקת, איננו זכאי לדרוש ממשתתפים אחרים בשיח הציבורי להימנע מלבקר את עמדותיו שלו, ואף אינו יכול לצפות מהם להשיב ללשונו המושחזת בכפפות של משי.}}
 
 
===פרשת הארץ===
ב-24 אוגוסט 2002 פרסם עיתון "[[הארץ]]" כתבה מפרי עטה של ענת פרי תחת הכותרת ״אירופה"אירופה כבר הייתה שם״שם". פרי, שהייתה בעבר תלמידתו של צימרמן ועמלה באותה העת על עבודת הדוקטורט שלה בהיסטוריה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ענת פרי בזכות עצמה: משפחת שוקן, וקפקא גם, ורבין גם|תאריך=יום חמישי, 3 בנובמבר 2011|אתר=ענת פרי בזכות עצמה|כתובת=http://anatperi.blogspot.com/2011/11/blog-post.html|תאריך_וידוא=2019-05-07|הכותב=ענת פרי}}}} כתבה במאמרה:{{הערה|http://pluto.mscc.huji.ac.il/~msyberg/YB_files/Shame/Psak_Din_Zimmermann.pdf}}
{{ציטוט|תוכן=ובעוד המדינות הקטנות של אירופה פועלות להוקיע את ישראל כמקבילתה של גרמניה הנאצית, גרמניה, שאינה יכולה להרשות לעצמה להתבטא באופן כזה במפורש, אך תומכת כספית בכל גורם ישראלי שמשווה את ישראל לנאצים, מארגון "בצלם" ועד הפרופ' משה צימרמן, משחקת את השוטר הטוב ומעמיקה את אחיזתה באזור.}}
 
{{ציטוט|תוכן=הנה כי כן, הוכח כי התובע אכן עורך השוואות, אנליטיות ומקצועיות, לשיטתו, בין גורמים ישראליים לבין גורמים נאציסטים ובין היתר, משווה בין נוער חברון לנוער ההיטלריסטי, למוטיבציה ותנאי השירות של חיילי היחידיות המובחרות לבין חיילי הוואפן אס.אס, בין אוהדי הכדורגל הישראליים לבין גזעני הרייך השלישי, בין שיטת החינוך בה מחנכים את נוער חברון לבין שיטת החינוך בה חונך הנוער ההיטלריסטי, בין התנ"ך לבין "מיין קאמפ", להבדיל אלף אלפי הבדלות, בין הקריאה לסילוקו של התובע מן האקדמיה לבין הקריאות שאפיינו את גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון, בין משפט אייכמן לבין משפט שורפי הרייכסטג וכו'.}}
 
כן כתבה כי ״הודה"הודה, למעשה, התובע בקבלת מימון מגורמים גרמניים, ואף חזר בו מן הנטען בכתב התביעה לפיו עצם האמירה לפיה מקבל הוא מימון גרמני - מהווה לשון הרע.״" לגבי הטענה כי התמיכה מוענקת לו בשל עיסוקו ודעותיו קבעה השופטת שבח כי זו ״מהווה"מהווה הבעת דעה מובהקת...ומשום כך מותרת היא. … התובע גם הרי מודה במו פיו, אם כי בצורה מתחמקת, כי התמיכה ניתנת רק כאשר נשוא התמיכה עוסק בגרמניה, ומאשר למעשה קיומו של קשר בין התמיכה לבין התוכן.״"
 
בסיכום פסק הדין כתבה השופטת שבח:
{{ציטוט|תוכן=גישתו היהירה והמתנשאת של התובע כלפי הזולת ודעותיו בלטה לצערי גם במהלך הדיונים, באופן שניכר היה שהתובע מטיל ספק באם האדם הפשוט, יורד לעומק דעותיו ומבין את ערכה האקדמי / אנליטי / מוסרי של התורה היוצאת מפיו. העובדה כי תביעות שהוגשו כנגד התובע, בעילת לשון הרע, נדחו, תוך שבית המשפט מגן על חופש הבעת הדעה של התובע ו/או קובע כי האמירות שיוחסו לו לא הוכחו במידה הראויה, אין בה כדי להשליך על ענייננו, וההיפך הוא הנכון. שעה שבית המשפט נתן גושפנקא לזכותו של התובע לבטא את עמדותיו, אשר לית מאן דפליג, חריגות הן יותר מהשקפות הנתבעת, על אחת כמה וכמה שיש לאפשר לזו האחרונה למתוח ביקורת על השקפות התובע...בית המשפט אינו המקום המתאים "לעריכת חשבונות" בין עמיתים למקצוע. חילוקי הדעות אמורים להיוותר בקתדרה האקדמית ולא באולם בית המשפט.}}
 
ב-10 במרץ 2005 הגיב צימרמן על ההחלטה לעיתון ״הארץ״"הארץ": ״שעם"שעם כל הכבוד מדובר בפסיקה של בית משפט השלום, שעליה כבר הגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי״המחוזי".{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|יאיר שלג|הליגה נגד השמצה מבפנים|1.1508963|10 במרץ 2005}}}} לבסוף משך את ערעורו בהמלצת השופטים.
 
===הליגה נגד השמצה===
צימרמן היה גם האישיות הישראלית הציבורית הראשונה ש[[הליגה למניעת השמצה]] נדרשה לפעול בעניינה.{{הערה|שם=הארץ}} מנהלה הלאומי של הליגה,[[ אברהם פוקסמן]], פנה לשלטונות [[האוניברסיטה העברית]] ודרש את התייחסותם לנושא בהתבטאויותיו של צימרמן. מנגד דרש צימרמן את התנצלותו של מי שהיה אז ראש הקהילה היהודית בברלין, [[אלסנדר ברנר]], על שטען כי ״העובדה"העובדה שפרופסורים באוניברסיטה העברית משווים בין ישראל והנאצים מלבה את האנטישמיות בגרמניה״בגרמניה".
מדוברות האוניברסיטה נמסר לעיתון ״הארץ״"הארץ" כי ״פרופ"פרופ' צימרמן הביע את דעותיו הפרטיות, שלא במסגרת אקדמית. לפיכך להנהלת האוניברסיטה העברית אין כל עניין להביע דעה לגבי התבטאויות אלו״אלו". ״הארץ״"הארץ" ציטט את תגובתו של צימרמן לפניה לשלטונות האוניברסיטה ולמבקריו, בהם גם פרופ׳ [[יעקב ברגמן]] מבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית במילים: ״לא"לא לכל כלב שנובח ברחוב אני צריך להגיב״להגיב", ו״אנשיםו"אנשים קודם כל צריכים לדעת את העובדות לפני שהם מתחילים להשתולל״להשתולל". תחילת הפרשה הייתה בפנייתו של פרופ׳ יעקב ברגמן הליגה למניעת השמצה. ביקורתו של ברגמן על האוניברסיטה ועמיתיו חורגת מתחום הפוליטיקה: ״רבים"רבים מהם מקדישים את עיקר מאמציהם לעבודה במקומות אחרים, ממעטים בפרסומים או מפרסמים מאמרים לא חשובים בכתבי עת בינוניים וירודים״.{{הערה|http://news.walla.coוירודים".il/item/683162}}
 
==מבחר מספריו==
* [http://www.haokets.org/2009/10/24/הרהור-נוגה-לשבת-על-טיבו-וצדקתו-של-הקונצ/ הרהור נוגה לשבת על טיבו וצדקתו של הקונצנזוס], [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]], 24 באוקטובר 2009
* [http://www.haokets.org/2009/11/17/חזון-אביגדור-איך-ליברמן-יביא-שלום/ חזון אביגדור: איך ליברמן יביא שלום], [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]], 17 בנובמבר 2009
* {{הארץ|משה צימרמן|מה נכתב על הקיר|1.810636|18 ביולי 2002}}
* {{nrg||גירוש זו לא בהכרח מילה גסה|425/270|22 במאי 2006|1|1}}
* {{הארץ||כיצד היינו נוהגים לו היינו ילדים גרמנים, בשנת 1933|1.1112206|13 ביוני 2006}}