מפא"י – הבדלי גרסאות

}}'''מפלגת פועלי ארץ ישראל''' ('''מַפָּא"י''') הייתה [[מפלגה|מפלגת]] [[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]] [[ציונות סוציאליסטית|ציונית סוציאליסטית]] שנוסדה ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1930]] מאיחוד [[הפועל הצעיר]] ו[[אחדות העבודה]]. המפלגה הפכה לגורם המרכזי ב[[היישוב|יישוב]] ובתנועה [[ציונות|הציונית]]. מפא"י הייתה (גם בדמות ממשיכתה - "[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]]") מפלגת ה[[ממשל|שלטון]] היחידה ב[[ישראל]], מ[[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] בשנת [[1948]] ועד ל"מהפך" ב[[הבחירות לכנסת התשיעית|בחירות לכנסת התשיעית]] ב-[[1977]].

 

 

מפא"י ייצגה את הזרם השלטוני המרכזי ב[[היישוב|יישוב]] וב[[מדינת ישראל]]. היא הייתה מזוהה עם [[ציונות מעשית|הציונות המעשית]] ועם [[ההתיישבות העובדת]], ניווטה את היישוב העברי ב[[ארץ ישראל]] לקראת הקמת המדינה, עמדה בראש מוסדותיו הרשמיים והבלתי רשמיים, כגון [[הסוכנות היהודית לארץ ישראל]] ו[[ההסתדרות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] הייתה למפלגת השלטון היחידה, ושלטה ללא עוררין במדינה במשך כשלושה עשורים. במשך יותר מ-30 שנה (מתוך מעל 45 שנה רצופות, בהן הנהיגה המפלגה את התנועה הציונית, היישוב והמדינה) עמד בראשה [[דוד בן-גוריון]]. בשנת [[1968]] התאחדה מפא"י עם מפלגות שהיו חלק ממנה בעבר: [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] (צאצאית של [[התנועה לאחדות העבודה]] שפרשה ממפא"י) ו[[רשימת פועלי ישראל|רפ"י]] (שפרשה אף היא ממפא"י), ליצירת "[[מפלגת העבודה הישראלית]]".