ועד האחדות והקדמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תמונה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
בשנים הראשונות לשלטון הטורקים הצעירים באימפריה הייתה ידו של הזרם הליברלי על העליונה, אולם הדרדרות מצבה של האימפריה בתקופתם יצר כעס ומרירות בקרב הטורקים וחיזק את האגף הלאומני. היסטוריונים טוענים כי הטעות המרכזית שעשו המנהיגים הליברלים הייתה שהם השאירו את מועצת האיחוד והקידמה מאחורי הקלעים הפוליטיים ולא העניקו לה הזדמנות נאותה להשתתף במשחק הפרלמנטרי{{מקור}}.
 
ב[[ינואר]] [[1913]] תפסו אנשי האגף הלאומני את מאחזי השלטון בכוח הזרוע, לאחר שהופצה שמועהששמועה שקרית כי הליברלים הסכימו לוותר על חבל [[אדירנה]] ל[[בולגריה|בולגרים]] נפוצה ב[[איסטנבול]] ושילהבה את ההמונים. יש לזכור כי בין השנים [[1908]]-[[1913]] איבדה האימפריה 83% משטחיה.
 
הלאומנים ממועצת האחדות והקידמה כוננו למעשה [[דיקטטורה]] צבאית שבראשה עמדו שלושה אישים: [[אנוור פאשה|איסמאיל אנוור פאשה]], [[אחמד ג'מאל פאשה]] ו[[מהמט טלעת פאשה]] ("[[שלושת הפאשות]]"). השלושה הנהיגו משטר דיכוי ומנגנון שלטון ריכוזי, ובתקופתם התבצע [[רצח העם הארמני]] (אפריל 1915). שלטונם הסתיים רק בשנת 1918 עם תבוסת האימפריה העות'מאנית ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה השלושה נידונו למוות שלא בפניהם; טלעת וג'מאל נרצחו בידי מתנקשים ארמנים (בברלין ב-1921 ובטביליסי ב-1922, בהתאמה), ואנוור נהרג בקרב בטג'יקיסטן.