מבחן טיורינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalBaker (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 1:
'''מבחן טיורינג''' הוא כינוי למבחן שהציע [[אלן טיורינג]] בשנת [[1950]], במאמר שפרסם בכתב העת Mind, כמדד אפשרי למידה שבה יש למכונה כלשהי אינטליגנציה. במקור טיורינג כינה מבחן זה "משחק החיקוי" (The Imitation Game){{הערה|1=אלן טיורינג, [http://loebner.net/Prizef/TuringArticle.html COMPUTING MACHINERY AND INTELLIGENCE] מגזין Mind שנת פרסום [[1950]] }}. המבחן נעשה בדרך הבאה: חוקר מקיים דיאלוג בשפה טבעית עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והשני מכונה. אם החוקר אינו מסוגל לקבוע בביטחון מי האדם ומי המכונה, אזי המכונה עברה בהצלחה את המבחן. כדי לפשט את המבחן, הוא נערך ב[[ערוץ תקשורת]] טקסטואלי בלבד.
 
טיורינג הציע מבחן זה כתחליף לשאלה הטעונה רגשית והעמומה במקצת, "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" (שאלה שאליה התייחס מאוחר יותר [[מדען מחשב|מדען המחשב]] [[אדסחר דייקסטרה]], ואמר "השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות", וגם טיורינג עצמו ציין שהיא "כה חסרת משמעות שאין טעם לדון בה"{{הערה|1={{העין השביעית|[[עידן לנדו]], [http://idanlandau.com/2011/04/22/against-definition/ |בגנות ההגדרות: על טיורינג ועל ויכוחי סרק]. טיול נגטיבי, פילוסופי־בלשני־פוליטי|158294|12 במאי 2015}}}}).
 
קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק ה[[שחמט]], שבו [[תוכנת שחמט|תוכנת השחמט]] [[כחול עמוק]] של [[IBM]] ניצחה את [[גארי קספרוב]] בשנת [[1996]], גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של [[ווטסון (מחשב)|המחשב ווטסון]] (Watson) ב[[שעשועון]] ה[[טריוויה]] [[ג'פרדי!]] (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"[[מלך הטריוויה]]" ששודרה בישראל).