יובאן ריסטיץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{מנהיג
|שם=יוֹבָאן רִיסְטִיץ'
שורה 44 ⟵ 43:
|אירועים בתקופתו=
}}}}
[[פרופסור]] '''יוֹבָאן רִיסְטִיץ'''' (ב[[סרבית]] [[כתב קירילי|קירילית]]: '''Јован Ристић''', בסרבית [[כתב לטיני|באותיות לטיניות]]: '''Jovan Ristić'''; {{כ}}[[16 בינואר]] [[1831]], [[קרגוייבץ]], [[נסיכות סרביה]] - [[4 בספטמבר]] [[1899]], [[בלגרד]], [[ממלכת סרביה]]) היה [[פוליטיקאי]], [[היסטוריון]] ו[[דיפלומט]] [[סרבי]] אשר כיהן כשר החוץ וראש ממשלת נסיכות סרביה במספר כהונות, וכן כ[[עוצר (שליט)|
==קורות חייו==
יובאן ריסטיץ' נולד בקרגוייבץ ורכש השכלה אקדמית ב[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת היידלברג]], בהמשך ב[[סורבון]]
ב-[[1872]] מונה לשר החוץ של נסיכות סרביה ולאחר מספר חדשים לראש ממשלת הנסיכות. בשלהי [[1873]] התפטר מתפקידו. באפריל [[1876]] מונה שוב לראש ממשלת הנסיכות. הוא הוביל את המהלכים הדיפלומטיים במהלך ולאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]] ובסיכומי [[קונגרס ברלין]] זכתה סרביה להישגים טריטוריאליים מסוימים. במסגרת הקונגרס נדרשה סרביה על ידי [[אוטו פון ביסמרק]] לבטל את המגבלות ולהעניק [[שוויון זכויות]] ל[[יהדות סרביה|יהדי סרביה]]. ריסטיץ' הסכים לכאורה, וציין כי האישור מותנה באישור [[הפרלמנט הסרבי]]. בפועל, הנושא הועבר לדיון בפרלמנט שהתארך במכוון ללא הכרעת הנושא, עד שלבסוף ב-[[1888]] אושרה [[חוקה]] ובה שוויון זכויות ליהודים.{{הערה|[[ג'ני לבל]], '''עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד 153-97.}}
לאחר תבוסת הסרבים ב[[מלחמת בולגריה-סרביה (1885)]] הלך והתערער מעמדו הציבורי של המלך מילאן הראשון וב-[[6 במרץ]] [[1889]] הוא ויתר על המלוכה. בשל גילו הצעיר של [[יורש עצר|יורש העצר]]
== קישורים חיצוניים ==
| |||