יובאן ריסטיץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מנהיג
|שם=יוֹבָאן רִיסְטִיץ'
שורה 44 ⟵ 43:
|אירועים בתקופתו=
}}}}
[[פרופסור]] '''יוֹבָאן רִיסְטִיץ'''' (ב[[סרבית]] [[כתב קירילי|קירילית]]: '''Јован Ристић''', בסרבית [[כתב לטיני|באותיות לטיניות]]: '''Jovan Ristić'''; {{כ}}[[16 בינואר]] [[1831]], [[קרגוייבץ]], [[נסיכות סרביה]] - [[4 בספטמבר]] [[1899]], [[בלגרד]], [[ממלכת סרביה]]) היה [[פוליטיקאי]], [[היסטוריון]] ו[[דיפלומט]] [[סרבי]] אשר כיהן כשר החוץ וראש ממשלת נסיכות סרביה במספר כהונות, וכן כ[[עוצר (שליט)|כעוצרעוצר המלוכה]] תחת [[בית אוברנוביץ']].
 
==קורות חייו==
יובאן ריסטיץ' נולד בקרגוייבץ ורכש השכלה אקדמית ב[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת היידלברג]], בהמשך ב[[סורבון]] ורכשוהגן על עבודת [[דוקטורט]] ב[[היסטוריה]] אצלבהנחיית [[לאופולד פון רנקה]] ב[[אוניברסיטת ברלין]]. הוא שב לסרביה ומונה ל[[פרופסור]] ב[[אוניברסיטת בלגרד]]. ב-[[1861]] החל את הקריירה הדיפלומטית שלו עת נשלח לשליחות דיפלומטית ב[[קונסטנטינופול]] [[עיר בירה|בירת]] [[האימפריה העות'מאנית]]. בהמשך ניהל את המשא ומתן עם העות'מאנים על נסיגת [[חיל מצב|חיל המצב]] העות'מאני משטחי סרביה. כישוריו ויכולותיו הדיפלומטיות הובילו להערכה רבה בחוגי השלטון הסרבי והוא הפך לאיש אמונם של [[בית אוברנוביץ']], וזאת אף על פי שחלק מתפישותיו הפוליטיות היו דומות לאלו של [[מגיני החוקה]].
 
ב-[[1872]] מונה לשר החוץ של נסיכות סרביה ולאחר מספר חדשים לראש ממשלת הנסיכות. בשלהי [[1873]] התפטר מתפקידו. באפריל [[1876]] מונה שוב לראש ממשלת הנסיכות. הוא הוביל את המהלכים הדיפלומטיים במהלך ולאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]] ובסיכומי [[קונגרס ברלין]] זכתה סרביה להישגים טריטוריאליים מסוימים. במסגרת הקונגרס נדרשה סרביה על ידי [[אוטו פון ביסמרק]] לבטל את המגבלות ולהעניק [[שוויון זכויות]] ל[[יהדות סרביה|יהדי סרביה]]. ריסטיץ' הסכים לכאורה, וציין כי האישור מותנה באישור [[הפרלמנט הסרבי]]. בפועל, הנושא הועבר לדיון בפרלמנט שהתארך במכוון ללא הכרעת הנושא, עד שלבסוף ב-[[1888]] אושרה [[חוקה]] ובה שוויון זכויות ליהודים.{{הערה|[[ג'ני לבל]], '''עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמוד 153-97.}}
 
לאחר תבוסת הסרבים ב[[מלחמת בולגריה-סרביה (1885)]] הלך והתערער מעמדו הציבורי של המלך מילאן הראשון וב-[[6 במרץ]] [[1889]] הוא ויתר על המלוכה. בשל גילו הצעיר של [[יורש עצר|יורש העצר]] של [[אלכסנדר הראשון, מלך סרביה|אלכסנדר הראשון]] מונתה מועצת [[עוצר (שליט)|עוצרים]] בראשות אימו של אלכסנדר, [[נטליה אוברנוביץ']], ראש הממשלה [[קוסטה פרוטיץ']], שר החוץ יובן ריסטיץ' וה[[גנרל]] יובן בלימרקוביץ'. באפריל [[1893]] עלה בידי אלכסנדר הראשון להדיח את מועצת העוצרים ולאחוז בשלטון. ריסטיץ' פרש מהחיים הפוליטיים והלך לעולמו בבלגרד ב-1899 והוא בן 68.
 
== קישורים חיצוניים ==