ביקורת על האסלאם – הבדלי גרסאות

'''ביקורת על האסלאם''', במובן הצר, היא ביקורת תאולוגית על הדוגמה האסלאמית ועל הקוראן, ובמובן הרחב יותר מתייחסת ניתן לייחס אותה גם לביקורת פוליטית על החברה האסלאמית, על ה[[שריעה]] ועל האיסלאמיזם הפוליטי, על הג'יהאד המיליטנטי ועל ההתנגדות ל"אג'נדה" איסלאמית. השקפות שליליות על האסלאם מכונות לעיתים [[איסלאמופוביה]].

 

הביקורת מתמקדת לרוב במוסריות חייו של מייסד האסלאם [[מוחמד]], הן בחייו הציבוריים והן בחייו האישיים. סוגיות הנוגעות לאותנטיות ולמוסר של כתבי הקודש המוסלמים, הן הקוראן והן החדית'ים, גם מהווים מוקד לביקורת. האסלאם נתפס גם כצורה של [[ערביזציה|אימפריאליזם ערבי]] ועל כן זכה לביקורות מצד אישים שונים באפריקה ובהודו על מה שהם מחשיבים כהרס של תרבויות ילידיות. ההכרה של האסלאם בעבדות כמוסד, אשר תרמה לכך שמוסלמים עסקו בסחר בעבדים שייצה עד 17 מיליון עבדים מחופי האוקיינוס ההודי, אזור המזרח התיכון ואזור צפון אפריקה, גם מהווה מוקד לביקורת.

במדינות מוסלמיות מסוימות נהוג על פי החוקים המקומיים לכרות יד גנב אשר גנב פריט/פריטים ששווים יותר מערך של דינר אחד בהסתמך על כך שכתוב בקוראן לעשות זאת. מבקרים שונים, כולל מבקרים מוסלמים, מחשיבים עונש זה כאכזרי וברברי.

; '''עריפות ראשים'''

 

במהלך העשור השני של המאה ה-21 ארגוני טרור מוסלמיים קיצוניים כגון [[המדינה האיסלמית]] החלו להוציא להורג שבויים רבים על ידי עריפת ראשיהם. הדבר זכה לפרסום רב בעולם לאחר שהארגון המדינה האסלמית פרסמה תמונות וסרטוני עריפת ראשים של שבויים באינטרנט.

 

== תגובות לביקורות ==

 

בספרו "Muhammad: Prophet and Statesman" ויליאם מונטגומרי וואט עוסק במוסר של מוחמד. לטענת וואט כי יש לשפוט את מוחמד על פי אמות המידה של הזמן והמקום בו הוא חי, ולא על סמך האנשים הנאורים ביותר בעולם המערבי כיום.<ref>{{Cite book| last=Watt | first=W. Montgomery | url=http://www.fordham.edu/halsall/med/watt.html | title=Muhammad: Prophet and Statesman | year=1961 | publisher=Oxford University Press | isbn=0-19-881078-4 | page=229 | accessdate=27 May 2010}}</ref>

 

 

==הערות שוליים==