החתם סופר – הבדלי גרסאות

==התנגדותו לרפורמה==

{{ציטוט-צף|'''...אל תט לבכם לדבר רע, להתעולל עלילות ברשע את אישים פועלי און, החדשים מקרוב נתרחקו מאת ה' ותורתו בעוונותינו הרבים, אל תדורו בשכונתם, ולא תתחברו עמהם כלל וכלל. ובספרי [[משה מנדלסון|רמ"ד]] אל תשלחו יד, עולמי עד, אז רגלך לא ימעד...ומנעו רגליכם מ[[תיאטרון|טרטיאות]] חלילה וחלילה, אני אוסרכם באיסור גמור...ואם ירום קרנכם ויחוס לחוננכם כאשר אקווה בעזה"י, אל תרימו ראשכם בגאוה וגודל לב נגד שום אדם כשר חס ושלום...'''|מתוך [[צוואה|צוואתו]] לצאצאיו|רוחב=250px}}

 

 

בשנת 1811 פעל החת"ס בהצלחה למנוע פתיחת בית ספר בפרשבורג בו תכננו ללמד גם [[לימודי חול]]. מאוחר יותר ניהלו המשכילים מערכה לסגירת [[ישיבת פרשבורג]] ונכשלו לאחר מאבק עיקש מצדו. בשנת 1819 הוא תמך בבד"ץ [[המבורג]] בעמדתם [[ריב ההיכל|כנגד הקמת בית-כנסת רפורמי בעירם]], בו בוטלו החלקים בתפילה שעסקו בביאת הגואל ואחרים נאמרו בגרמנית, וכל זאת בליווי נגינת [[עוגב]]. הוא הגדיר שינויים אלה כסטייה ממסורת ישראל{{הערה|1=שלוש מתשובותיו כנגד תיקוני הרפורמים, התפרסמו בספר "אלה דברי הברית", שהכיל 22 תשובות מבכירי רבני אירופה לבקשת הסנאט העירוני.}}.

המחקר ההיסטורי רואה בחת"ס את הרב הראשון שניתן להגדירו כ[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]]; בעוד שרבים מבני דורו, כמו [[הנודע ביהודה]], עדיין התייחסו למשכילים ולרפורמים המוקדמים כתופעות מבודדות שאפשר לטפל בהן באופן נקודתי, הוא ניסח מענה כולל ומקיף ודגל בעימות חסר פשרות עמם, מתוך הבנה כי כוחותיו כ[[מרא דאתרא]] הולכים ונשחקים על ידי התמורות הגדולות בחברה היהודית. אם קודם לכן היו לקהילה סמכויות חוקיות לאכוף את ההלכה על חבריה, אלה הלכו והוגבלו על ידי השלטון. ההתערות הגוברת בסביבה הפכה את קבלת חוקי הדת יותר ויותר לעניין של בחירה אישית{{הערה|David Harry Ellenson, '''After Emancipation: Jewish Religious Responses to Modernity''', Hebrew Union College Press, 2004. עמ' 67.}}. בעת שנשאל לגבי הרבנים שתמכו בעמדת בוני ההיכל הרפורמי, השיב ב-25 בינואר 1819{{הערה| יעקב כ"ץ, '''ההלכה במיצר''', י"ל מאגנס, 1992. עמ' 49.}} – כי אילו היה הדבר מסור בידיו היה מוציא אותם מכלל ישראל:

 

 

== יחסו לחכמות ומדעים ==