הקריה למחקר גרעיני – נגב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: אבנר כהן וויליאם בר, המשבר ב-1963 שכמעט חיסל את הכור הגרעיני בדימונה, באתר הארץ, 2 במאי 2019 |
|||
שורה 22:
===בטיחות הכור הגרעיני===
במהלך שנות פעולתו של הכור, ידוע על לפחות תאונה אחת במהלכה נהרג עובד הכור. ב-14 בדצמבר 1966 נהרג טכנאי בקמ"ג, אברהם גופר, ונפצעו אחדים בעקבות תאונה שגרמה לפיצוץ. על פי פרסומים זרים לא מאומתים, התרחשה גם בשנות ה-70 תאונה נוספת בה נהרגו חמישה.{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1994/09/16/israel-says-66-mishap-killed-1-at-nuclear-site/47ecb9a8-38b5-4ce4-b5f7-0e293dbee864/?utm_term=.76e7a2db2960 מאמר בוושינגטון פוסט אודות התאונה, 16/9/2014]}} {{הערה| {{וואלה!|גלעד גרוסמן|תאונה גרעינית חמורה בכור בדימונה בשנות ה-60|1751943|5 בנובמבר 2010}} }} {{הערה|1={{הארץ|אבנר כהן|הולכים על האופציה הגרעינית|1.1411704|21 במאי 2007}}}} כמו כן לפחות מאז שנות ה-90 הוגשו עשרות תביעות של עובדי הקמ"ג לשעבר ובני משפחותיהם בטענה שלקו בסרטן בעקבות קרינה רדיואקטיבית לה נחשפו במהלך עבודתם ובעקבות תאונות שהתרחשו בקריה. ב-1997 פסק בית דין בישראל פיצויים בסך 2.5 מיליוני שקלים לטובת משפחתו של איש אחזקה מכאנית לשעבר בכור, חיים איטח, בטענה שמותו ממחלת הסרטן בשנת 1989 נגרמה עקב חשיפה לזיהום רדיואקטיבי שנגרם בשלוש תאונות, אשר האחרונה מבניהן הייתה בשנת 1980. במהלך תאונות אלה התרחשה דליפת קרינה מקומית שלא חרגה מגבולות הכור הגרעיני עצמו{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=64467 בית המשפט: בכור הגרעיני בדימונה מזלזלים בחיי אדם, גלובס, 13/10/1997]}}. במהלך משפט בדבר טענות של עובדים לשעבר בכור ומשפחותיהם הודה פקיד בכיר לשעבר בקמ"ג, כי במשפטו של איטח, לא העיד את האמת במלואה בדבר נתוני הקרינה אליה נחשפו עובדי הקריה בין השנים 1988-1994. תקלה בבדיקות הקרינה בתקופה זו לא אפשרו בדיקה מהימנה של הקרינה אליה נחשפו עובדי הכור{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4199214,00.html בכיר קמ"ג: אמרתי חצי אמת בתביעת עובדי כור, Ynat, 6/3/2012]}}. בשנת 2017 הושגה פשרה בין מדינת ישראל לעובדים ומשפחות העובדים במסגרתם יקבלו פיצויים בעקבות מחלתם בסרטן ושונו נהלים במתקן המאפשרים תביעות בעתיד, אולם המדינה לא הודתה בקשר בין עבודת התובעים בכור למחלתם{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-624410 אחרי שנים של מאבקים ואכזבות נפגעי הכור בדימונה מנסים לא להתייאש, עוז רוזנברג, מעריב, 17/2/2018]}}{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3721470,00.html המדינה תפצה 170 מעובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן אך לא תיקח אחריות למחלה, זוהר שחר לוי, כלכליסט, 18/9/2017]}}.
בשנת [[2011]] קרא פרופ' [[עוזי אבן]] לסגור את הכור הגרעיני משיקולי בטיחות.{{הערה|1=אלכס דורון, [http://www.energianews.com/article.php?id=8884 פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מיד], חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011}} בשנת [[2016]] פורסם כי טיפול "[[אנטי אייג'ינג]]" שעובר הכור אמור להאריך את חייו עד שנת 2043.{{הערה|שם=מלמן - אנטי אייג'ינג|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"אנטי-אייג'ינג": הוועדה לאנרגיה אטומית מנסה להציל את הכור בדימונה|journalists/Article-558318|24 בספטמבר 2016}}}} עוד פורסם בשנת 2016 כי מדענים גילו 1,537 פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה. למרות זאת נקבע כי אין בפגמים כדי להעיד על בעיה בליבת הכור. על פי מברק משנת 2007, שנחשף ב[[ויקיליקס|וויקיליקס]], פרופ' אלי אברמוב, אז סמנכ"ל הכור, תדרך את תת-שר החוץ האמריקאי [[רוברט ג'וזף]] ואמר לו כי כל מערכות הכור, לרבות מגדלי הקירור שלו, הוחלפו במהלך שנות פעולתו, אולם ליבת הכור אינה ניתנת להחלפה ולכן היא נמצאת בניטור מתמיד באשר למצבה.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|מדענים גילו פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה|1.2926650|26 באפריל 2016}}}}
| |||