יהדות ארצות האסלאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוכפים->שופכין - תיקון תקלדה בקליק |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 2:
'''יהדות ארצות האסלאם''' (לעיתים גם '''[[יהדות ספרד]]''', מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל ל[[הקהילה היהודית|קהילות היהודים]] תחת שלטון ה[[אסלאם]], החל מ[[המאה ה-7]] לספירה. מאז עליית ה[[ח'ליפות]] התגוררו למעלה מ-90% מכלל ישראל תחת אותו שלטון, מצב שנמשך כמעט עד [[המאה ה-15]]. במהלך התקופה הארוכה בה היו הקיבוץ הגדול והדומיננטי בעולם היהודי, התרכזו חיי הדת והיצירה שלו אצלם כמעט באופן בלעדי, אם כי בתחילת המאה ה-20 ירד שיעורם ל-8% בלבד מכלל היהודים.
במאות הראשונות לאחר כיבושי האסלאם התגוררו מרבית היהודים ב[[בבל]], [[ממלכת פרס|פרס]] ו[[ארץ ישראל]]. מ[[המאה ה-9]] החלו תנועות [[הגירה]] נרחבות מערבה ל[[מצרים]], ארצות ה[[מגרב]] ו[[ספרד]]. שינוי זה העביר את מרכז הכובד היהודי לשם בסביבות המאה ה-11. [[תור הזהב של יהדות ספרד]] היה עידן פורח במיוחד, שנגדע עם עליית פלגים מוסלמיים קנאיים, השלמת ה[[רקונקיסטה]] ולבסוף, [[גירוש ספרד]]. רבים מהגולים השתקעו בארצות [[צפון אפריקה]] וברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] והצליחו בתהליך ארוך להשליט לבסוף במרבית המקומות (למעט חריגים, במיוחד [[יהדות תימן]]) את נוסחי תפילתם, פסיקתם ההלכתית ומנהגיהם: אף כי יוצאי ספרד וצאצאיהם היו מיעוט קטן במרחב זה – הם נודעו כ"ספרדים טהורים" או "ספניולים" לצורך ההבחנה – הדומיננטיות של דרכם הביאה לכך שמן המאה ה-19 לערך כונו מרבית יהודי ארצות האסלאם "ספרדים".{{הערה|[[אריאל פיקאר]], '''להחזיר עטרה ליושנה: משנתו של הרב עובדיה יוסף''', עמ' 40-42.}} באותה מאה החלה הגירה של יהודי ארצות האסלאם לעבר [[צפון אמריקה]] ו[[דרום אמריקה|דרומה]], [[מערב אירופה]] וארץ ישראל. סיום ה[[קולוניאליזם]] האירופאי והקמת [[מדינת ישראל]] הביאו להפחתה דרסטית במספרם. המהגרים לישראל, שבאו מרקעים שונים ומגוונים מאוד, התגבשו למגזר סוציולוגי מובחן המכונה "[[מזרחים]]", כקטגוריה מקבילה למגזר ה"[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזי]]".
== התקופה הטרום-אסלאמית ==
שורה 143:
==יציאת יהודי ארצות האסלאם==
{{עריכה|לא כל יוצאי ארצות ערב הם פליטים|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות}}
עם התפתחות [[ציונות|הציונות]] והקמת [[מדינת ישראל]] כ-850,000 [[יהודים]] נאלצו לנטוש את [[מדינות ערב]] והפכו ל[[פליטים יהודים ממדינות ערב|פליטים]].{{הערה|שמאל=כן|שם=jjac|1=[http://www.justiceforjews.com/jjac.pdf Jewish Refugees from Arab Countries]: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P -3,4,21}} התהליך החל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], התעצם בהכוונתה של [[הליגה הערבית]] בסמיכות להקמת
מאז [[המהפכה האסלאמית]] ועלייתו לשלטון של ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני|ח'ומייני]], התערער מצבה של הקהילה [[יהודי איראן|היהודית באיראן]].{{הערה|{{הארץ||יהודי מוצא להורג באיראן של חומייני|1.1703520|9.5.1979}}}} עד לשנת [[1990]] עזבו את שטחה כ-55,000 יהודים: כ-30,000 יהודים ל[[ארצות הברית]], כ-20,000 ל[[ישראל]] וכ-5,000 לאירופה. עם זאת, עם קבלת הקהילה אוטונומיה תרבותית יחסית, ולרוב אינה סובלת מפרעות והתנכלויות מצד המוסלמים. לקהילה יש נציג ב[[הפרלמנט האיראני|פרלמנט האיראני]] - [[מוריס מותמד]]. בנוסף הקהילה מחזיקה ב[[מרכז הצדקה ובית החולים ד"ר ספיר]] שהוא מרכז הצדקה הגדול ביותר בקרב המיעוטים באיראן. נכון ליולי [[2012]] נותרו באיראן כ-8,756 יהודים. בנוסף ישנן קהילות מוסלמיות ובהאיות הידועות בהיותן כצאצאי יהודי פרס שהמירו את דתם.
| |||