התקווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 86:
דעת המתנגדים לשינוי היא שאין להחליף את ההמנון לאחר כל תמורה מדינית או פוליטית, ודווקא תקופת הכמיהה לעצמאות היא הראויה להנצחה, ולכן במקום לשנות את רוח "התקווה" כך שתתאים למציאות, יש לקרב את המציאות לרוח "התקווה".
 
הן לפני [[הקמת המדינה]] והן אחריה הועלו הצעות לשנות את ההמנון הלאומי, אך אף אחת מהן לא התקבלה. ההצעות כללו מגוון שירים: "[http://benyehuda.org/bialik/bia010.html ברכת עם]" של [[חיים נחמן ביאליק]], "התקווה החדשה" של [[י"ד קמזון]], "המנון עברי" של [[דוד צמח]], ו"משמר הירדן" של נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1947 הציעו אישים דתיים לשנות את ההמנון ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[S:תהלים קכו|קכ"ו]] ב[[תהילים]]: {{ציטוטון|[[שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון|שִׁיר הַמַּעֲלוֹת]] בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים}}.
 
אישים דתיים אחרים הציעו את "שיר האמונה" שחיבר [[הרב קוק]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20 של המאה ה־20]] בעקבות השיר "תקוותנו" של אימבר וללחן שלו. השיר משמש היום כ[[אריאל (תנועת נוער)#המנון התנועה|המנון של תנועת הנוער "אריאל"]]. בחלק השני של הבית הראשון כתב הרב קוק {{ציטוטון|לשוב אל ארץ קודשנו, עיר בה דוד חנה}} – בדומה לבית החוזר בשיר "תקוותנו" של אימבר.