הבדלים בין גרסאות בדף "מיכל גוברין"

הוסרו 353 בתים ,  לפני 10 חודשים
מ
הוספת קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת תל אביב באמצעות HotCat, קידוד קישורים, סקריפט החלפות (הוויתור), אחידות במיקום הערות שוליים
מ (הוספת קישור לשאול פרידלנדר)
מ (הוספת קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת תל אביב באמצעות HotCat, קידוד קישורים, סקריפט החלפות (הוויתור), אחידות במיקום הערות שוליים)
|קישור=
}}
'''מיכל גוברין''' (נולדה ב-[[24 בנובמבר]] [[1950]]) היא [[סופר]]ת, [[משורר]]ת ו[[במאי תיאטרון|במאית תיאטרון]] [[ישראלית]].
 
==ביוגרפיה==
גוברין מרצה באוניברסיטת תל אביב, כיהנה כראש המחלקה לתיאטרון ב[[מכללת אמונה]] ולימדה ב[[מכון שכטר למדעי היהדות]] בירושלים, ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] וב[[בית הספר לתיאטרון חזותי]]. הייתה סופרת אורחת ב[[אוניברסיטת ראטגרס]], ובבית הספר לארכיטקטורה [[קופר יוניון]] בניו יורק. מרבה להופיע בארץ ובעולם בפני קהל רחב, בכינוסים ובכלי התקשורת. בשנת [[2012]] קיבלה מינוי [[פרופסור]] מטעם ה[[מל"ג]] ([[המועצה להשכלה גבוהה]]).
 
ב-[[2013]] זכתה בעיטור [[מסדר האמנויות והספרות]] של [[צרפת]]{{הערה|{{הארץ|מיה סלע|חמישה אנשי ספרות ישראלים יקבלו עיטור מממשלת צרפת|1.2056291|26 ביוני 2013}}}}. בשנת 2015 כיהנה בחבר השופטים של [[פסטיבל עכו]]{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/728/658.html?hp=47&cat=306&loc=8 עידוא דגן "הפתעות עם הכרזת הזוכים בפסטיבל עכו ה-36"], אתר nrg מעריב 2.10.2015}}.
 
ב[[מכון ון ליר בירושלים]] עמדה גוברין משנת 2012 ועד 2015 בראש קבוצת המחקר הרב-תחומית [http://www.vanleer.org.il/he/research-group/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%AAהעברת-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9Fזיכרון-%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9Fובדיון העברת זיכרון ובדיון], שעסקה במהות זיכרון השואה בעידן שאין בו עוד ניצולים חיים. עם תום עבודת המחקר הכינה הקבוצה תערוכה בשם [http://www.vanleer.org.il/he/content/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dסיורים-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9Dמודרכים-%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94בתערוכה-%D7%9E%D7%94%D7%95מהו-%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9Fזיכרון-70-%D7%A9%D7%A0%D7%94שנה-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99אחרי מהו זיכרון? שבעים שנה אחרי]. בראש צוות נוסף כתבה גוברין "הגדה" להתכנסות ליום השואה, העומדת בסימן "לזכור באחריות/האחריות לזכור. ביום השואה 2015 נערכו עשר התכנסויות נסיוניות, והחל מ-2016 מונחלת ההתכנסות ליום השואה על ידי [[מכון שלום הרטמן]] בירושלים, ומעגלי התכנסות נערכים בקהילות, בבתי ספר ובמשפחות בכל גוני הציבוריות הישראלית.
 
את [https://heb.hartman.org.il/Programs_View.asp?Program_Id=56&Cat_Id=334&Cat_Type=Programs חוברת ההתכנסות] ניתן להוריד באופן חופשי מאתר [[מכון הרטמן]].
 
== זיכרון השואה ==
גוברין הנה פעילה להנחלת זיכרון השואה. בתקופה שזכתה לכינוי "עידן העדות",{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שושנה פלמן ודורי לאוב|שם=עדות: משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2008|עמ=22}}}} , לנוכח היעלמותם והיאלמותם של דור הניצולים, יזמה גוברין הקמת קבוצת מחקר בינתחומית, שפעלה במשך שלוש שנים (2012- 2015) ב[[מכון ון ליר בירושלים|מכון ון ליר]] תחת הכותרת "העברת זיכרון ובדיון". עבודת הקבוצה סוכמה בתערוכה שכותרתה: "מהו זיכרון? – 70 שנה אחרי" (15 באפריל – 10 במאי 2015). במסגרתה הוצגו עדויות של שלושה עדי מפתח: אהרון אפלפלד, [[שאול פרידלנדר]] ודב קולקה, הוצגו יצירות אמנות, והוקרנו מונולוגים של חבריה. על הפרק עמדה סוגיית המפתח – איך מתמודדים עם זיכרון השואה באחריות, ללא תחושה של קורבניות ומבלי להפוך את השואה לקרדום לחפור בו. גוברין מקדמת עמדה של אחריות מוסרית המלווה בתחושה של מחויבות עמוקה לזכר הנספים, ואחריות להמשך עמידתם מול הרוע בשמירה על צלם אדם. ברוח זו עוצבה מסגרת ריטואלית שיתופית לציון יום השואה, "התכנסות ליום השואה" במעין "סדר" שבמרכזו "הגדה", שכלולים בה קטעי קריאה ושירה, עדויות וסיפורים.
 
== ספריה ==
=== השם (1995) ===
כותרת הרומן הווידויי הדרמטי, ככינויו של האל העברי, נמענה של גיבורת הרומן, עמליה. בשכונה נידחת בירושלים, לנוכח נול האריגה ניצבת עמליה הנמלטת מעברה, משמה ומזהותה. כבת לניצולי שואה, הקרויה על שם אשת אביה המנוחה, מתחבטת עמליה (איימי, אמילי) בעצם הסוגיה – האם ניתן להפוך לאחרת. בתוך כך מתלבט הרומן בעצם הניסיון לכפר וברוח הקבלה הלוריאנית להביא לכלל תיקון בעולם, כשברקע הדברים מהדהדת הנחת היסוד של היצירה העגנונית, הרואה בעולם (ברוח קוהלת) מעוות שלא יוכל לתקון.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יהודה ליבס|שם=השם|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2013|עמ=347-352|פרק=ספר ה'שם' ותרבות הקבלה}}}}. במהלך 49 ימי ספירת העומר, המקנים לרומן את מסגרתו הקבלית-ריטואלית,  מגוללת הגיבורה את סיפורה, בהקבילה בין נקודות ציון בחייה לפרקים בחיי האומה. בד בבד היא אורגת פרוכת ששמות האל שזורים בה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מיכל גוברין|שם=באכלי מתבואת השיגעון: מניפסט ספרותי יהודי, בגוף ראשון נקבה|כתב עת=דימוי|כרך=25|עמ=33-40}}}} . בתום ימי הספירה, בכוונתה לשים קץ לחייה עטופה בפרוכת הארוגה תוך השפעה על דרך התאורגיות הקבליות על העולם.
 
=== גוף תפילה (2001) ===
זהו ספר שכתבה גוברין בשיתוף עם הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה. הספר נכתב בשתי קולות המתייחסים לשלל משמעויותיו של השורש העברי פ/ל/ל (לפלל, לחכות, לצפות, לבקש ולהפציר, ועוד). דרידה מדגיש בכתיבתו את הפנייה אל הנמען בבקשה שייעתר לתפילתו ומדגיש את מוטיב הסליחה הכרוך בעצם התפילה. גוברין כותבת על התפילה כמעשה תמידי של פיתוי וכזעקה של תשוקה – המקבלת ביטוי מובהק ברומן, הכתוב ב"גוף ראשון, נקבה" (בניסוחה בהקשר אחר).  
 
בחלקו השני של גוף תפילה, תחת הכותרת "מילים שבכתב", עומד במרכז תיעוד מסעה של גוברין למחוזות עברה העלום של אמה (1975), המוצג בראייה לאחור כמהלך הרה גורל ובעל השלכות מעצבות בעולמה האישי והפואטי. המסע לפולין, פורסם כמכתב להורים (ולמעשה כפנייה לאם) תחת הכותרת "קולות ממחוז אחיזת עיניים", כמעין פרק ראשון בהתחקות אחר "הסיפור של אמא". לצדו, מובאות מ"ברית-וידוי" לז'אק דרידה, כפנייה לאם מחוסרת ההכרה על מיטת חוליה על רקע וידוייו הידועים של אוגוסטינוס. לאלו נוסף בפרסום העברי פרק שלישי: "שיר תפילה", הכולל שיר של דייוויד שפירו, "עבודת חורף", המסה "מהי שירה?" לדרידה, ושירה של גוברין, "פי השפה, אתה הקול".
 
=== מעשה הים, כרוניקת פירוש (1998) ===
"מעשה הים" הוא יומן מסע - כרוניקה - המתחיל על חוף הים בריו-דה-ז'ניירו ומגיע לירושלים. במהלך המסע נפגש המבט עם נופי הדרך ועם נופי הנפש, ובהם זכרונות, מחשבות וחוויות של מוות והתאהבות. ה"יומן" כתוב בעמודה המרכזית בדף, כשמסביב לו, כבעימוד של דף תלמוד, "פירושים" לאירועי הטור המרכזי. הפירושים כתובים בסוגות שונות, החל מקטעי שירה או הגות, וגמור בציטוטים ממילונים או ממקורות יהודיים ואירופיים. לאורך המסע ופירושיו הופכת השפה עצמה, על נופיה המיוחדים של השפה העברית והמתח הארוטי שבה, ליעד שאליו הובילה הדרך.
 
זהו חיבור פרשני, הגותי ולירי למסורת היהודית, ול'דף היהודי". לעומת הספר הליניארי, המתפתח, "המערבי". מבנה הדף של "מעשה הים, כרוניקת פירוש" משחזר את תנועת המחשבה מהמרכז לשוליים, ואת תהליך הקריאה שבו נעה השפה מצליל לדימוי, ומנופים שבעולם אל נופים פנים-לשוניים. "מעשה הים" משוחח עם הדף הרב-קולי של הגמרא או של מקראות גדולות (שהועמדו בדפוס לראשונה בוונציה של הרנסאנס), ועם מסורות אמנותיות של המאה העשרים (סוריאליזם, קונסטרוקטיביזם או דקונסטרוקציה), ועם גלגולם העכשווי כ"חלונות" אסוציאטיביים על צג המחשב.
 
==רשימת פרסומים==
 
===פרוזה ושירה===
 
* "אותה שעה", שירים, ([[ספרית פועלים]] 1981).
* "לאחוז בשמש, סיפורים ואגדות" ([[ספרי סימן קריאה|סימן קריאה]] / [[הקיבוץ המאוחד]], 1984). מהדורת [[אנתולוגיה]] ובה סיפורים, שירים, מסות אישיות וראיון מקיף, ראתה אור באנגלית בפמיניסט פרס, ב-2010.
=== כתבים בעריכת מיכל גוברין ===
סדרת דברי שירה מירושלים: 'דברי-ם' - בעריכת מיכל גוברין ומנחם לורברבוים / [[הוצאת כרמל]]:
* קצידה -  שירים - הרולד שימל | רישומים: צבי טולקובסקי
* אמרה ירושלים - מזמורים ושירים - מיכל גוברין | רישומים: אורנה מילוא
* מנמוסיני - תרגומי שירה עתיקה - יהודה ליבס | עבודות על נייר: סת אלטהולץ
===בימוי הצגות בתיאטרון ===
====בימוי בתיאטרון הרפרטוארי====
 
* "אופני הנידון", מאת [[פרננדו ארבאל]], תרגום ובימוי. תפאורה: משה שטרנפלד, תיאטרון הצהרים, אוניברסיטת תל אביב (1972).
* "המהגרים", מאת ס. [[מרוז'ק]], תרגום ובימוי. מוזיקה: יוסף טל, תפאורה: משה שטרנפלד, [[תיאטרון החאן]] (1976). ההצגה זכתה ב"פרס מרגלית".
 
====בימוי בתיאטרון הנסיוני היהודי====
 
* "תבואת השיגעון", מאת רבי [[נחמן מברסלב]], עיבוד ובימוי. תפאורה: אברהם פנקס, מוזיקה: דניאל שליט, להקת שבעת הקבצנים, [[פריז]] (1974).
* "ואריאציות על בוקר" ע"פ ה[[סידור]], תרגום, עריכה ובימוי. תפאורה ותלבושות: עדה המאירית, האוניברסיטה העברית, (1980).
 
===מאמריה===
מסותיה של מיכל גוברין ומחקריה התפרסמו בכתבי עת מובילים ובאנתולוגיות רבות בארץבישראל ובעולםומחוצה לה. הם עוסקים ב[[ספרות]], תיאטרוןבתיאטרון, ב[[יהדות]], חותםבחותם [[השואה]], שיחותבשיחות עם [[ז'אק דרידה]], ומסותובמסות המוקדשות לירושלים ולהיבטים המיתיים של קיומה ומעמדה של ישראל. ובהן, "[[המסע לפולין]]", "לא המתים", "מרטירים או שורדים, הרהורים על מלחמת הסיפור", "ירושלים – מראה מראש רכס", ו"מאניפסט ספרותי-יהודי, בגוף ראשון נקבה".
 
==פרסים==
* {{הספרייה הלאומית|מיכל, גוברין}}
* {{סופרים קוראים|M8xegHfAO6o}}
* [http://www.michalgovrin1.com/138470/%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99הריבוי--%D7%94%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8הוויתור-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8והחיבור-%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94כאוטופיה-%D7%95%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94וכפואטיקה---%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AAשלומית-%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9Fרימון-%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%9Fקינן מאמר של [[שלומית רמון-קינן]]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=A4Q5w5xcPTs מקבלים את השבת מנחה [[דב אלבוים]]]
 
[[קטגוריה:זוכות פרס קוגל]]
[[קטגוריה:רחביה: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת תל אביב]]