מוזיאון תל אביב לאמנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:מוזיאון תל אביב לאמנות: "*" באמצעות HotCat
מ קישור
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 42:
המוזיאון החל לפעול ב"[[בית דיזנגוף]]" שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בניין זה הוקם ב-[[1918]] כ[[בית מגורים|בית המגורים]] הפרטי של [[מאיר דיזנגוף]] ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. למבנה המקורי החד-קומתי נוספה קומה שנייה ב-[[1920]] ובין השנים [[1930]] ל-[[1931]] הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי על ידי [[מהנדס עיר|אדריכל העיר]] דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו. לאחר פתיחת המוזיאון נערכו בבניין התאמות נוספות שהותירו אותו בתערובת צורמת של סגנונות אדריכליים.{{הערה|תמי כץ-פרימן, "יסוד מוזיאון תל אביב", '''שנתון מוזיאון תל אביב''' מס' 1, 1982, עמ' 38.}}
 
עם כניסתו לתפקיד ב-1933 הזמין מנהל המוזיאון [[קרל שוורץ]] את ה[[אדריכל]] [[קרל רובין]] לביצוע תיקונים במבנה. תיקונים אלה התבצעו בין [[1935]] ל-[[1936]] ובמהלכם הורחב שטח התצוגה של המוזיאון. במסגרת השיפוצים עיצב רובין את החזית ברוח ה[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], [[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] שאומץ [[העיר הלבנה|בבניה שהתבצעה ברחבי תל אביב]] בהשפעתו של מהנדס העיר [[יעקב בן-סיראסירה]]. עיצוב החזית היה השינוי המשמעותי ביותר בבניין והוא העניק לו מראה שלם ואחיד. המוזיאון נפתח מחדש ב-23 בפברואר 1936 בטקס חגיגי בחסות [[הנציב העליון]] שנשא דברים בשבח הפעולות הנמרצות של דיזנגוף למען הקמת המוזיאון.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1936%2F02%2F24&id=Ar00807&sk=68258AE8 הנאומים בחנוכת מוזיאון תל אביב], דבר, 23 בפברואר 1936. }} בספטמבר 1936 נפטר דיזנגוף. ב[[צוואה|צוואתו]] הועיד את הבית לשמש מוזיאון והורה על ייסודה של קרן לתמיכה כספית בתפקוד המוסד.
 
בשנת 1959, עם פתיחתו של ביתן הלנה רובינשטיין, עברה רוב הפעילות של המוסד אל הביתן, אך גם ב"[[בית דיזנגוף]]" המשיכו להציג תערוכות. לאחר הקמת מבנה המוזיאון בשדרות שאול המלך ב-1971 עברה הפעילות כולה אל הבניין החדש, כשהביתן מתפקד כאגף עצמאי נוסף. בעקבות כך, חדל בהדרגה "בית דיזנגוף" מלשמש מוזיאון לאמנות.