מוזיאון תל אביב לאמנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון חדש לקטגוריה:מוזיאון תל אביב לאמנות: "*" באמצעות HotCat |
מ קישור תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 42:
המוזיאון החל לפעול ב"[[בית דיזנגוף]]" שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בניין זה הוקם ב-[[1918]] כ[[בית מגורים|בית המגורים]] הפרטי של [[מאיר דיזנגוף]] ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. למבנה המקורי החד-קומתי נוספה קומה שנייה ב-[[1920]] ובין השנים [[1930]] ל-[[1931]] הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי על ידי [[מהנדס עיר|אדריכל העיר]] דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו. לאחר פתיחת המוזיאון נערכו בבניין התאמות נוספות שהותירו אותו בתערובת צורמת של סגנונות אדריכליים.{{הערה|תמי כץ-פרימן, "יסוד מוזיאון תל אביב", '''שנתון מוזיאון תל אביב''' מס' 1, 1982, עמ' 38.}}
עם כניסתו לתפקיד ב-1933 הזמין מנהל המוזיאון [[קרל שוורץ]] את ה[[אדריכל]] [[קרל רובין]] לביצוע תיקונים במבנה. תיקונים אלה התבצעו בין [[1935]] ל-[[1936]] ובמהלכם הורחב שטח התצוגה של המוזיאון. במסגרת השיפוצים עיצב רובין את החזית ברוח ה[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], [[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] שאומץ [[העיר הלבנה|בבניה שהתבצעה ברחבי תל אביב]] בהשפעתו של מהנדס העיר [[יעקב בן-
בשנת 1959, עם פתיחתו של ביתן הלנה רובינשטיין, עברה רוב הפעילות של המוסד אל הביתן, אך גם ב"[[בית דיזנגוף]]" המשיכו להציג תערוכות. לאחר הקמת מבנה המוזיאון בשדרות שאול המלך ב-1971 עברה הפעילות כולה אל הבניין החדש, כשהביתן מתפקד כאגף עצמאי נוסף. בעקבות כך, חדל בהדרגה "בית דיזנגוף" מלשמש מוזיאון לאמנות.
|