תיבת סקינר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: תוספת קישור מעניין מאוד |
ביהביוריסט (שיחה | תרומות) תיקנתי את הערך, מחקתי הרבה ידע מטעה שאינו מבוסס על שום מקורות, הוספתי קישורים חדשים, עריכה, עדכון |
||
שורה 1:
[[קובץ:Skinner box hebrew.png|שמאל|ממוזער|250px|תיבת סקינר]]
==הניסויים==
בשלב ראשון תכנן סקינר את הדוושה כך שבלחיצה עליה לא יתרחש דבר. הוא נתן לחולדה להסתובב כרצונה בתוך התיבה ובדק באיזו תדירות החולדה לוחצת על הדוושה. בשלב השני, תכנן סקינר את התיבה כך שכאשר החולדה לחצה על הדוושה השתחרר מזון הישר למגש המזון. גם כאן בדק באיזו תדירות תלחץ החולדה על הדוושה. נמצא כי בשלב השני תדירות הלחיצות של הדוושה גדלה באופן ניכר.
לאחר פרסום ספרו הראשון The Behavior of Organisms בשנת 1938, סקינר עבר לחקר התנהגויות יותר מורכבות בתנאי מעבדה. הוא עבר לחקור התנהגויות מסויימות של יונות, אשר לימד אותן לפתור בעיות, לתקשר אחת עם השניה בעזרת אותות, בדומה לבני אדם. חוקרים אחרים בתחום עברו לחקר התנהגויות של בעלי חיים אחרים, תינוקות, ובני אדם עם הפרעות נוירולוגיות ופסיכוטיות. את רוב המחקרים שלו בתנאי מעבדה סקינר עשה עם בעלי חיים - בעיקר עם חולדות ויונות. הוא טען שעל מנת לחקור את מנגנוני ההתנהגות הבסיסיים ואת יחסי הגומלין בין האורגניזם והסביבה, בעלי חיים מסוג זה מספיקים.
== התניה אופרנטית ==
{{ערך מורחב|התניה אופרנטית}}
* '''חיזוק חיובי''' - קבלת גירוי נעים לאחר ביצוע התגובה המגדילה את תדירותה.▼
* '''חיזוק שלילי''' - הפסקת גירוי בלתי נעים לאחר ביצוע התגובה המגדילה את תדירותה. ▼
בהתבססות על מחקרים אלה, הגדיר סקינר את המונח "התניה אופרנטית" - תהליך בוא הסביבה משנה את התנהגות האורגניזם לאחר שהוא משפיע עליה בניסיון לשנות אותה. ההתנהגות נחשבת כפונקציה של ההשפעות הסביבתיות. סקינר טען כי קיימים שני סוגים של חיזוקים:
==מנגנונים של התניות אופרנטיות==▼
▲==מנגנונים נוספים של התניות אופרנטיות==
'''[[עונש]]:''' גירוי או אירוע בלתי נעים הניתן לאחר ביצוע התגובה וגורם להכחדתה.▼
▲'''[[עונש|ענישה]]:''' גירוי או אירוע בלתי נעים
באמצעות חיזוקים שליליים לומד האורגניזם תגובות המסייעות לו להיחלץ ממצבים מכאיבים או לא נעימים. דוגמה לכך ניתן לראות בתיבת סקינר: סקינר חילק את התיבה לשני חצאים, שבאחד מהם הועברו זרמים חשמליים המכאיבים לחולדה. כאשר החולדה דרכה בצד המחושמל היא קיפצה בתוך צד זה, עד שבמקרה קיפצה לצד השני שאינו מחושמל. כך למדה, במהלך ניסיונות התגובות שלה, שהזרם החשמלי נפסק כאשר היא קופצת לצד השני של התיבה.▼
▲'''[[למידת בריחה]]:''' היא למידת התנהגות המפסיקה גירוי בלתי נעים, הנלמדת על ידי חיזוק שלילי. באמצעות חיזוקים שליליים לומד האורגניזם
'''[[למידת הימנעות]]:''' היא למידת תגובה המונעת את הגירוי הבלתי נעים עוד בטרם התרחשותו. כלומר, לפני הגירוי הבלתי-נעים מופיע גירוי נייטרלי, המזהיר כי הגירוי הבלתי-נעים עומד להגיע. האורגניזם לומד על ידי הגירוי הנייטרלי להימנע מהגירוי הבלתי-נעים. לדוגמה: לפני הזרם החשמלי נדלקת נורה. החולדה לומדת לקפוץ לחצי הראשון של התיבה כאשר הנורה נדלקת וכך נמנעת מקבלת זרם חשמלי. הלמידה להימנע מהגירוי הבלתי-נעים התרחשה בשני שלבים:
:'''שלב ראשון - ההתניה הקלאסית''':
▲::א. נורה (CS - גירוי מותנה) --/--> [[פחד]] (CR - תגובה מותנית).
::זרם חשמלי (UCS - גירוי בלתי מותנה) ----> פחד (UCR - תגובה בלתי מותנית).
::ב. נורה (CS) + זרם חשמלי (UCS) ----> פחד (UCR).
::ג. נורה (CS) ----> פחד (CR).
::'''שלב שני: התניה אופרנטית'''. אם החולדה תדלג לצד השני, יפסק הגירוי הבלתי-נעים.▼
▲:'''שלב שני: התניה אופרנטית'''. אם החולדה תדלג לצד השני, יפסק הגירוי הבלתי-נעים.
::קפיצה (תגובה) ----> הפסקת פחד (חיזוק שלילי).
שורה 42 ⟵ 34:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}[https://www.youtube.com/watch?v=dG0WsrJEx-o&t=1174s סרט דוקומנטרי מתורגם בעברית שבו ד"ר ב.פ. סקינר וד"ר רוברט אפשטיין מציגים תהליכיים התנהגותיים מורכבים בתנאי מעבדה]<div style="direction: ltr;">
* B.F. Skinner, [http://www.bfskinner.org/BFSkinner/SurveyOperantBehavior.html A Brief Survey of Operant Behavior], B.F. Skinner Foundation
</div>
[[קטגוריה:ביהביוריזם]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה: ניסויים]]
| |||