תמר, מלכת גאורגיה – הבדלי גרסאות

תמר הוכרזה כיורשת עצר ושליטה משותפת על ידי אביה, [[גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה|גיאורגי השלישי]], בשנת [[1178]], עוד בתקופת חייו. אולם, לאחר מותו של אביה, נתקלה תמר בהתנגדות משמעותית של האצולה הגאורגית. תמר ניטרלה את ההתנגדות בהצלחה והחלה במדיניות חוץ פעילה תוך ניצול ירידת כוחה של [[השושלת הסלג'וקית]]. היא נעזרה באליטה הצבאית רבת העוצמה שבנו אבותיה, והצליחה לבסס ממלכה גדולה ששלטה ב[[קווקז]] עד לקריסתה, שני עשורים לאחר מותה, ב[[הפלישה המונגולית לגאורגיה|פלישה המונגולית לגאורגיה]].

 

 

החיבור בין תקופה של הצלחות פוליטיות וצבאיות והישגים תרבותיים, יחד עם היותה שליטה אישה (פעם ראשונה בגאורגיה), הובילה לאידיאליזציה ורומניטיזציה של דמותה באומנות הגאורגית והזיכרון הלאומי הגאורגי. היא נותרה סמל חשוב ב[[תרבות פופולרית|תרבות הפופולרית]] הגאורגית עד היום. היא עברה [[קאנוניזציה (קדושים נוצריים)|קאנוניזציה]] כ[[קדוש (נצרות)|קדושה]] על ידי [[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית]] המנציחה את האירוע ב-[[14 במאי]] מדי שנה, וקיבלה את התואר "הקדושה תמר המלכה" (წმიდა კეთილმსახური მეფე თამარი).