הבדלים בין גרסאות בדף "ליליאן קלאפיש"

מ
==ביוגרפיה==
{{השלמה|נושא=אישים|נושא2=אמנות}}
קלאפיש נולדה ב[[קאשן]] (Cachan) {{אנ|Cachan}}, פרבר של [[פריז]], בירת צרפת, להורים יוצאי [[פולין]] שהיגרו לצרפת ב-[[1910]]. משפחתה שכללה את הוריה ושלושת אחיה שרדה את שנות המלחמה, תחילה בפריז ולאחר מכן הסתתרה במקומות שונים ברחבי צרפת.{{הערה|שם=בן שך|על פי ראיון עם קלאפיש במסגרת תוכנית הרדיו ב[[גלי צה"ל]], "צבעי המוזיקה", בעריכת [[אהוד בן ש"ך]], 26 בינואר 2013}} לאחר המלחמה נשלחה לשווייץ להבראה ושם גילתה לראשונה עניין בציור. עם שובה החלה ללמוד פסנתר, אולם בעצת מורתה לפסנתר עברה חיש מהר ללמוד ציור באופן פרטי. בין השנים [[1948]]–[[1949]] למדה אמנות באקדמיה רנסון בפריז ובמקביל רשמה רישומים חופשיים בגראנד שומייר. בתחילת דרכה התמקדה ב[[ציור מופשט]] עם דגש על ציור בסגנון [[מופשט לירי]], הסגנון ששלט אותהבציור הפריזאי באותה עת. בשלב מסוים עשתה הפסקה, רשמה ב[[מוזיאון הלובר]] לפי תבליטים הלניסטיים, גילתה את ציוריו של [[ניקולא פוסן]] ועברה לצייר בסגנון פיגורטיבי. היא נתקלה בביקורת עקב שינוי זה שהיווה בשעתו הליכה כנגד הזרם.
 
בשנת [[1957]] נישאה ל[[פילוסוף]] [[סטפן מוזס]]. בין השנים [[1958]]–[[1959]] התגוררה ב[[מרוקו]] והושפעה שם מאורו העז של המקום. בשנת [[1969]] עלתה לישראל, השתקעה בירושלים והשתלבה בעשייה האמנותית המקומית.
 
עבודותיה הפיגורטיביות והאקספרסיביות, אותן יצרה החל מ[[שנות השבעים של המאה ה-20]], היוו אלטרנטיבה לאמנות הישראלית של אותה עת. על אף שנחשבה כזרם של אדם אחד, זכו עבודותיה להרכהלהערכה רבה וכמעט מיידיתמידית. על עבודתה זכתה בשנת [[1983]] ב[[פרס סנדברג]] ובשנת [[2001]] זכתה בפרס שר המדע, התרבות והספורט.
 
לקלאפיש ובעלה שנפטר ב-2007, שלושה ילדים: עמנואל – סופר, אנוש – כותבת, ורחל – אמנית. תערוכותיה האחרונות הוצגו בשנת 2014 ב[גלריה גורדון]] בתל אביב ובשנת 2017 ב[[מוזיאון ישראל]] בירושלים. חיה ויוצרת במקביל בפריז ובישראל.
625

עריכות