תולעי אדמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
קידוד קישורים, תיקון קישור לפירושונים
שורה 11:
}}
[[קובץ:Blackbird in Madrid (Spain) 27.jpg|ממוזער|[[שחרור]] טורף שלשול]]
'''שַׁלְשׁוֹלִים'''{{הערה|אנציקלופדיה [[החי והצומח של ארץ ישראל]], 1985. כרך 2 - חסרי חוליות יבשתיים, עמוד 159}} או '''שִׁלְשׁוּלִים'''{{הערה|לפי האקדמיה ללשון: '''שִׁלְשׁוּל''' - בעל החיים; חיריק בשי"ן הראשונה,[http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AAשמות-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9Dשונים/2-3-1/#target-2921]}} (באנגלית: '''[https://www.youtube.com/watch?v=_xe86tyeAvA Earthworms]''', [[שם עממי]]: '''תולעי אדמה''') הן [[ענף (פילוגנטיקה)|קבוצה]] של [[דל-זיפיות]] במערכה [[תולעים טבעתיות]]. תת-סדרה זו כוללת כ־4,000 מינים מזוהים ברחבי העולם. רוב המינים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] לאזורים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]], אך מבחינת התפוצה והשימוש המבוקר לצורכי האדם מספרם אינו עולה על 50 (ב[[ישראל]] מזוהים 34 מינים מתוכם רק כ־10 ניתן למצוא גם באזורים גאוגרפיים אחרים). בשפת הילדים בישראל, נקראת תולעת אדמה בשם '''שלשול'''.
 
הסיבה העיקרית לתופעה זו מקורה בעובדה שלאחר תקופת הקרחונים ב[[צפון אמריקה]], לא נותרו בה תולעי אדמה, ורק המתיישבים ה[[אירופה|אירופים]] הביאו עמם בציודם ובחומרי ה[[חקלאות]], את המגוון האירופי. כך הדבר ב[[ניו זילנד]] וארצות התיישבות אחרות.
 
סיבה עיקרית שנייה היא השימוש שנעשה במקצת תולעי האדמה לצרכים [[אקולוגיה|אקולוגיים]] ואגרו־אקולוגיים. כך הפכו למשל [[ארצות הברית]] ו[[הודו]] ליצואניות של תולעי אדמה אשר נפוצו בכל העולם.
 
כך, ה[[טקסונומיה (טבע)|טקסונומיה]] אינה עונה על צורכי השימושים המודרניים. לפיכך מקובל היום לחלק את המינים לשלוש קבוצות [[אקולוגיה|אקולוגיות]], בהתאם לבית הגידול ותרומתם האגרו־אקולוגית. מיון זה איננו חד־ערכי, רוב המינים מאופיינים בתמהיל שונה של מקצת התכונות של שתי קבוצות, כדלקמן:
 
* '''[[Eisenia fetida|תולעי קומפוסט]]''' - לרוב מכונות "תולעים אדומות". מתקיימות במקבצים של [[פסולת]] אורגנית מתפרקת (ערמות [[קומפוסט]], מתקני סניטציה מסורתיים, זבל בעלי חיים), אך גם מתחת לפני הקרקע בעורקים אורגניים עשירים מאוד. חיות במחילות קצרות ונוטות לקביעות כל עוד מקור המזון קיים. המזון בעיקרו הוא תוצרי ההתפרקות, לרבות ובעיקר ה[[ביומסה]] שגרמה לפירוק.
 
* '''תולעי הגינה''' - מתקיימות בקרקע מושקית ובשטחים לחים, לעומק הקרקע הפורייה בלבד ועד כ־60 ס"מ. חיות במחילות אופקיות ומזדמנות וניזונות מחומר אורגני המצוי בקרקע על ידי העברת האדמה דרך [[מערכת העיכול]].
 
* '''תולעי הבניין''' - חיות במחילות אנכיות קבועות ויציבות מפני הקרקע ועד עומק של שני מטר ולעיתים, ובוודאי בעבר, עד סלע האם. ניזונות מחומר אורגני, לרוב לא מפורק, ומאחסנות אותו ב"מחסנים" לעומק המחילה, לשימוש בהתאם ל[[עונות השנה]] ושינויים אחרים. בדרכן אל פני הקרקע מעלות התולעים [[מינרל]]ים מעומק הקרקע ומורידות חומר אורגני. גם ל[[אנזים|אנזימים]] המצפים את המחילה יש תרומה ל[[פוריות הקרקע]]. לתולעי אדמה אלה ייחס [[צ'ארלס דרווין]] חשיבות עידנית בייצור כל הקרקע החקלאית בעולם.
 
שורה 36 ⟵ 33:
* [http://bloginun.com/index.php?n=2249 שלשולים : העוזרים הקטנים של הגנן], באתר "בלוגינון"
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=EwGO5dOtK0Y&feature=em-uploademail גידול תולעי גשם], תחנה נסיונית של האגרונום גליני, [[יומני כרמל]] 1952 (התחלה 1:49)
* [http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9Dתולעים-%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AAאקולוגיות תולעים אקולוגיות]. באתר [[מכון דוידסון לחינוך מדעי]], מכון ויצמן
 
==הערות שוליים==