אליהו ברזילי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 10:
באותו קיץ, הצליח בקושי רב, בסיוע המשטרה האיטלקית, להציל את בית הכנסת ומשרדי הקהילה משריפתם על ידי "הארגון הפטריוטי הנציונל-סוציאליסטי" (ESPO) {{אנ|Hellenic Socialist Patriotic Organisation}} של ספירוס סטרודימס. בעקבות האירוע, הוא הצליח להשיג אישור רשמי מהמשטרה הגרמנית שמסמכי הקהילה נשדדו, דבר שסייע לו בהמשך להציל את היהודים.
 
בקיץ [[1943]] עברה יוון לשליטה גרמנית ישירה, ולאתונה הגיע [[דיטר ויסליצני]]. המודיעין הגרמני על יהודי העיר לקה בחוסר רב{{הערה|[https://www.greecetravel.com/jewishhistory/athens.html כאן]}}, וויסליצני דרש מהרב ברזילי להכין לו תוך 12 שעות רשימות מפורטות של כל היהודים בעיר ורכושם. הקהילה מנתה אז, לפי עדותו של הרב ברזילי, כ־3000 חברים רשומים, ועוד כ-4000 יהודים שנמלטו מסלוניקי{{הערה|יהדות יוון בחורבנה, עמ' 23}}. לפי מקורות אחרים, מספרם הכולל של היהודים בעיר הגיע לכ־8000 עד 10,000{{הערה|ברכה ריבלין, '''השואה ביוון''', בתוך: אייל ג'יניאו (עורך), "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: יוון", בהוצאת מכון בן צבי והמרכז לשילוב מורשת יהודי המזרח במשרד החינוך, עמ' 374}}. כמו כן, נתבע ממועצת היהודים להקים משטרה יהודית שתהיה אמונה על הוצאה לפועל של דרישות הנאצים. הרב ברזילי ניצל את 12 השעות הללו כדי להשמיד את מסמכי הקהילה, לכנס את היהודים ולהתריע בפניהם שעליהם לברוח או להתחבא. ליהודים שלא הגיעו לכינוס התקשר הרב ברזילי באופן אישי והזהיר אותם. בסיום 12 השעות הציג בפני ויסליצני את האישור הרשמי על כך שמסמכי הקהילה הושמדו, ועל כן אין בידו את רשימות היהודים. ויסליצני נתן לו ארכה של 48 שעות נוספות. את הזמן הזה ניצל כדי לקשור קשר עם אנשי [[המחתרת היוונית]] ה- EAM {{אנ|National Liberation Front (Greece)}} ולסכם עימם שיסייעו בחילוץ היהודים מאתונה וידאגו להם למחסה ולמזון בהרי מרכז יוון, ושילם על כך מכספי הקהילה. בין ה-[[23 בספטמבר|23]] ל-[[25 בספטמבר]], נמלט אף הוא עם משפחתו, בסיוע המחתרת היוונית, והתחבא בהרים. ממקום מחבואו, המשיך הרב ברזילי לדאוג להצלת יהודי אתונה, בין השאר באמצעות פנייה למדינות הלוחמות בגרמניה שיתמכו במחתרת היוונית.
 
===לאחר המלחמה===
לאחר המלחמה שב לכהן כרבה של אתונה ושל [[יהדות יוון|הקהילה היהודית ביוון]] כולה, עד שנת [[1962]]. בשנת [[1949]] ניסה לבטל את גזר דין המוות שהוטל על יהודי מ[[לאריסה (עיר)|לאריסה]] שהואשם בקיום קשרים עם ארגוני הפרטיזנים הקומוניסטיים. לשם כך, נפגש עם המפקד הכללי של צבא יוון, וקביל ממנו הבטחה להמתקת הדין, אך למרות זאת גזר הדין בוצע{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1949%2F05%2F16&id=Ar00404&sk=B083132A יהודי הוצא להורג ביון], [[הצופה]], [[16 במאי]], 1949}}. ביקר מספר פעמים ב[[ישראל]]: בשנת [[1950]] ביקר במשרדי [[הברית העברית העולמית]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1950%2F11%2F07&id=Ar00109&sk=8DF55AEA מי ומי], [[על המשמר]], [[7 בנובמבר]] 1950}}, בשנת [[1955]] ביקר בטקס ההכתרה של [[הרב הראשי לישראל]] ו[[הראשון לציון]] [[יצחק נסים]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1955%2F03%2F30&id=Ar00112&sk=C2D83797 הרב נסים ב"בקור חולים" אצל הנשיא]], הצופה, [[30 במרץ]] 1955}} וכן נפגש עמו לשיחה על מצבה של יהדות יוון{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HBKR%2F1955%2F03%2F31&id=Ar00414&sk=D9D31842 בחברה ובמשפחה], [[הבקר]] [[31 במרץ] 1955}} ובשנת [[1956]] ביקר אצל ה[[נשיא ישראל|נשיא]], [[יצחק בן צבי]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1956%2F10%2F07&id=Ar00420&sk=3B354D1D אישים ומוסדות], [[הצופה]], [[7 בינואר]] 1956.}}.
לאחר המלחמה שב לכהן כרבה של אתונה ושל [[יהדות יוון|הקהילה היהודית ביוון]] כולה, עד שנת [[1962]].
 
בשנת [[ה'תשי"ד]] כתב את זכרונותיו מימי השואה. אלו פורסמו לאחר מותו בקובץ הזכרונות "יהדות יוון בחורבנה" ([[תל אביב]], [[ה'תשמ"ח]]).
שורה 29 ⟵ 28:
* מיכאל מולכו ויוסף נחמה, '''שואת יהודי יוון''', הוצאת [[יד ושם]], [[1965]].
* יוסף בן, '''יהודי יוון בשואה ובהתנגדות, 1941-1944''', המכון לחקר יהדות שאלוניקי, תל אביב, ה'תשמ"ה .
* יוליאן גרינברג, '''[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1944%2F11%2F20&id=Ar00204&sk=A76407C2 כך ניצלו יהודי אתונה מהשמד הנאצי]''', [[על המשמר]], [[20 בנובמבר]] [[1944]].
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://zachor.michlala.edu/khila/atuna.asp קהילת אתונה], אתר "יזכור", [[מכללה ירושלים]].