מוזיקה – הבדלי גרסאות

מרכיביה העיקריים הם [[צליל#גובה צליל|גובה צליל]] (האחראי על [[מלודיה]] ו[[הרמוניה]]), [[קצב (מוזיקה)|קצב]] ([[מפעם]], [[משקל (מוזיקה)|משקל]] ו[[ארטיקולציה]]), [[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]], [[גוון (מוזיקה)|גוון]] ו[[מרקם (מוזיקה)|מרקם]]. המילה "מוזיקה" נובעת מהמילה ה[[יוונית]] ''μουσική'' ("מוסיקי"), "(האמנות) של ה[[מוזה|מוזות]]"."מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות.

 

 

בתרבויות רבות, המוזיקה שזורה בקשר בל-ייפרם בחייהם של בני האדם. [[פילוסופיה יוונית|הפילוסופים היוונים]] וה[[הודו|הודים]] העתיקים הגדירו את המוזיקה כצלילים המסודרים ב"מאוזן" כ[[מלודיה|מלודיות]] או ב"מאונך" כ[[הרמוניה|הרמוניות]]. ביטויים נפוצים כגון "ההרמוניה של גרמי השמים" או "זו מוזיקה לאוזניי" מצביעים על כך שמוזיקה היא לעיתים קרובות מסודרת היטב ונעימה לשמיעה. עם זאת, המלחין בן [[המאה ה-20]] [[ג'ון קייג']] חשב כי כל צליל עשוי להוות מוזיקה, ואמר לדוגמה כי "אין [[רעש]], רק צלילים".{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9E0CE1DB1E3BF930A2575BC0A964958260 John Cage, 79, a Minimalist Enchanted With Sound, Dies]}} לפי ה[[מוזיקולוגיה|מוזיקולוג]] ז'אן ז'אק נטייה, "הגבול בין מוזיקה ורעש מוגדר תמיד בהקשר תרבותי - ולכן אפילו בתוך חברה מסוימת, הגבול לא תמיד עובר באותו המקום; לעיתים רחוקות בלבד יש הסכמה כללית. ...לכל הדעות, אין רעיון כלל-עולמי יחיד - המגשר בין תרבויות - אשר מגדיר מה מוזיקה יכולה להיות, פרט לכך שהיא כוללת צלילים המשתנים בזמן".{{הערה|1=Nattiez 1990: 47-8, 55}}