מחשב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא אנציקלופדי |
מ הוספת קישור להאמנויות |
||
שורה 212:
השימוש במחשבים מתקדמים יותר, שתוכננו על פי [[ארכיטקטורת פון נוימן|מכונת פון נוימן]], התמקד ב[[מערכת מידע|מערכות מידע]] לצרכים עסקיים. המחשב ליאו (LEO), שתוכנן בצורה זו ונבנה על ידי ג' ליונס ושות', ב[[בריטניה]], שימש ל[[ניהול מלאי]] ולמטרות נוספות, שלוש שנים לפני שבנתה [[יבמ]] את המחשב המסחרי הראשון הבנוי לפי מודל פון נוימן. עם הירידה במחירי המחשב והפיכתם של המחשבים לקטנים יותר התפשט השימוש בהם לארגונים קטנים יותר ויותר. עם המצאתו של ה[[מיקרו-מעבד|מיקרו־מעבד]] בשנות השבעים, התאפשר ייצורם של מחשבים זולים יחסית, ובשנות השמונים הפך ה[[מחשב אישי|מחשב האישי]] לנפוץ מאוד והשתמשו בו לשם מטרות שונות כמו ניהול מלאי, כתיבת מסמכים והדפסתם, חיזוי מזג האוויר ומטלות הכרוכות בשימוש ב[[גיליון אלקטרוני|גיליונות אלקטרוניים]].
הירידה במחירי המחשבים הובילה לשימוש נרחב בהם בתחומים רבים, וברוב התחומים האלה תפס המחשב חלק כה נכבד עד כדי כך שקשה כיום לתאר כיצד יראה התחום ללא שימוש במחשבים. דוגמה לאחד מתחומים אלה הוא תחום [[האמנויות]]. [[מוזיקה]], תמונות וסרטי וידאו נוצרים, נצפים ונערכים כעת באופן כמעט גורף על ידי מחשבים. תחום נוסף שהמחשבים פרצו אליו הוא תחום הבידור: תעשיית [[משחק מחשב|משחקי המחשב]] היא תעשייה נרחבת ופורחת המגלגלת סכומי כסף גדולים מדי שנה.
כמו כן עם התפתחות ה־[[E-learning]] נעשה שימוש הולך וגובר ב[[למידה משולבת מחשב]] לצורכי [[הוראה]] במסגרת ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]].
| |||