יוחנן השנים עשר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לחילול הקודש |
||
שורה 11:
הברית לא נמשכה זמן רב. כמעט ברגע שאוטו עזב את רומא, הוא הצהיר את ההכרזה הפולמוסית שלו, Ottonianum Privilegium ([[הפריבילגיה של אוטו]]), שבה ציווה שהאפיפיור חייב להישבע לציית לקיסר.{{הערה| Britannica, Pope John XII, Ibid.}} יוחנן, אולי מתוך רגשות הזעם שנבעו מהיותו 'רק נתין של הקיסר החדש',{{הערה| Bury, Medieval, p. 137}} תכנן לבגוד בו. הוא שלח שליחים אל [[אדלברט]] (בנו של ברנגריוס) לנסות לכרות ברית איתו.{{הערה|שם= Norwich,78|1= Norwich, Popes, p. 78}} בנוסף הוא גם שלח מכתבים למנהיגים שונים ברחבי [[אירופה]], לעודד אותם להתקומם נגד אוטו.{{הערה|שם= Norwich,78}} מכתבים אלה נתפסו על ידי חייליו של אוטו. לאחר שיוחנן קיבל את אדלברט ברומא בטקס מפואר, ה[[בישוף|בישופים]] וה[[אציל]]ים ברומא שהיו נאמנים לאוטו והתנגדו להתנהגותו של יוחנן, ארגנו [[הפיכה]] נגד האפיפיור.{{הערה| Simon Sebag Montefiore, Titans of History, (Quercus Publishing, 2015), p. 114.}} בשני בנובמבר לשנת 963, כשצבאו של אוטו כמעט הגיע לרומא, יוחנן ברח, לאחר שהוא ביזה את [[בזיליקת פטרוס הקדוש]] בבזיזת כל הזהב שהוא יכל לשאת,{{הערה| Bury, Medieval, p.138.}} וביקש מקלט בהרי [[קמפניה]].
לאחר שהוא נכנס וכבש את רומא, המלך אוטו כינס "[[סינוד]]" של חמישים בישופים מאיטליה וגרמניה, וערך רשימה ארוכה של האשמות פוליטיות ואישיות נגד האפיפיור יוחנן, כולל [[חילול הקודש]], מעילה בקודש, שבועת שקר, רצח, ניאוף וגילוי עריות.{{הערה|שם= The429|1= The Entry “Pope John XII”, Catholic Encyclopedia, Volume 8, p. 429, 1913 Edition.}} הסינוד שלח שלושה מכתבים ליוחנן, בדרישה להופיע אישית כדי להתגונן מפני ההאשמות כנגדו. יוחנן הגיב בהצהרה זועמת של [[נידוי (נצרות)|נידוי]] (Ferendai Sententia) כלפי כמרים שהשתתפו בסינוד או ששיתפו פעולה עם אוטו למנות אפיפיור חדש.{{הערה|שם= The429}} בארבעה בדצמבר לשנת 963, הסינוד של המלך אוטו הדיח את יוחנן בשל ניסיון המרידה נגד אוטו ובשל התנהגות בלתי ראויה, והמועצה החליפה את יוחנן באפיפיור [[לאו השמיני]].{{הערה|שם= The429}}{{הערה| Britannica, Pope John XII,. }} לקראת סוף אותה שנה, מתוך שורה של הצלחות צבאיות, המלך אוטו שלח הביתה את רוב צבאו, ויצא מרומא.{{הערה|שם= Bury,139|1= Bury, Medieval, p. 139.}} זו הייתה שגיאה. רבים ברומא התמרמרו כי האפיפיור החדש, לאו, היה הדיוט ובובה על חוטים של הקיסר.{{הערה|שם= Bury,139}} יוחנן חזר לרומא עם צבאו, כבש מחדש את העיר ונקם בכמרים שהדיחו אותו: יוחנן חתך את יד ימינו של [[הקרדינל - דיקון]] ג'ון והצליף בבישוף אוטגר מ[[שפייר]].{{הערה| Catholic Encyclopedia, Pope John XII, ibid.}} בפברואר של שנת 964, יוחנן כינס סינוד חדש, ובו הוא ביטל את כל ההצהרות של הסינוד הקודם, השיב את עצמו לכס האפיפיור, והכריז על ליאו כפולש.{{הערה| Bury, Medieval, p. 140. }}{{הערה|שם= Montefiore,115|1= Montefiore, Titans, p. 115.}}
==מותו==
| |||