החזית העממית לשחרור פלסטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Cyrusecond (שיחה | תרומות)
שורה 58:
* 21 בפברואר 1970 - [[טיסה 330 של סוויסאייר|פיצוץ מטוס]] של חברת [[סוויסאייר]] מ[[שווייץ]] לישראל. בהתרסקות נהרגו 47 איש, מהם 15 ישראלים.
* 6 בספטמבר 1970 - [[חטיפת המטוסים לשדה דאוסון]] - ניסו מחבלי החזית העממית לחטוף בו זמנית 4 מטוסים ולהנחית אותם ב[[ירדן]]: DC-8 של סוויסאייר ו[[בואינג 707]] של TWA נחטפו באותה עת, ו-6 ימים לאחר מכן נחטף מטוס VC-10 של [[BOAC]]. הייתה ח'אלד מעורבת יחד עם שותף בניסיון כושל לחטיפת מטוס אל על בטיסה 219 מתל אביב דרך [[אמסטרדם]] ל[[ניו יורק]]. חטיפת מטוס אל על שתוכננה נכשלה הודות לטייס אשר ביצע צלילה חריפה ולתגובה מהירה של המאבטחים והנוסעים במטוס. עם זאת, החזית העממית הצליחה לחטוף מטוס בואינג 747 של חברת [[פאן-אמריקן]] ולהנחיתו ב[[קהיר]]. כל המטוסים פוצצו על הקרקע, הנוסעים שוחררו בשלום. שותפה של ח'אלד למבצע החטיפה, אזרח [[ניקרגואה]] בשם פטריק ארגואלו, נורה ונהרג בידי המאבטח שהוצב על מטוס אל על, וח'אלד נפצעה. המטוס נחת [[נחיתת חירום]] בנמל התעופה [[הית'רו]] ב[[לונדון]], וליילה ח'אלד נמסרה לידי המשטרה הבריטית ופונתה לבית חולים בלונדון. פציעתה התבררה כקלה ושטחית, והיא הועברה למעצר במתקן משטרתי באילינג. על פי עדותה בראיונות מאוחרים יותר, יחסם של הבריטים אליה בעת מעצרה היה טוב ואף אוהד. לאחר פחות מחודש במעצר, שוחררה ח'אלד במסגרת עסקת חילופין תמורת בני הערובה מפעולות החטיפה המקבילות.
* 30 במאי 1972 - [[הטבח בנמל התעופה לוד]] (1972) - שלושת המחבלים הגיעו במטוס [[אייר פראנס]] מ[[פריז]]. סמוך לשעה 22:30 ב-31 במאי 1972 הם נכנסו לבית הנתיבות; עברו את ביקורת הגבולות וזמן קצר לאחר שהמתינו למזוודותיהם פתחו לפתע בהתקפת רימונים ויריות מנשק אוטומטי - חלקם לעבר הנוסעים אשר הגיעו עם אותו מטוס וחלקם לעבר מטוס אל על. בין ההרוגים מישראל היה פרופ' אהרון קציר (58) ראש המחלקה לפולימרים והמדען הראשי במכון ויצמן. שני מחבלים נהרגו ומחבל שלישי, [[קוזו אוקמוטו]], ניתפס והועמד למשפט בישראל. מנהל נתב"ג לשעבר, זאב שריג, אמר כי "כל תפיסת האבטחה של נתב"ג והתעופה האזרחית של ישראל השתנתה מאותו פיגוע"
* ב-1973 ביצע [[איליץ' רמירז סנשז|קרלוס]] את פעולת הטרור הראשונה שלו. היה זה ניסיון כושל לחסל את איש העסקים היהודי, [[אדוארד זיו]], מנכ"ל [[מרקס אנד ספנסר]] העולמית, כפעולת תגובה לחיסולו של איש התיאטרון הפלסטיני [[מוחמד בודיה]], שנחשב לאחד ממנהיגי החזית העממית, על ידי [[המוסד]] הישראלי. הוא ירה בזיו ירייה בודדת בפניו, ולאחריה נתקל ב[[מעצור בנשק]]. קרלוס נמלט כשהוא סבור שהצליח במשימה, אך זיו החלים. למרות מצוד נרחב שנפתח אחריו לאחר ניסיון ההתנקשות בזיו, חזר קרלוס שוב ללונדון והפעם עם [[פצצה]], אותה השליך לתוך הדלת המסתובבת בכניסה לסניף של [[בנק הפועלים]] ופצע פקידה אחת באופן קל מאוד. בהתאם לדפוס פעולה אותו אימץ לעצמו, נטל קרלוס אחריות אישית על זריקת הפצצה.
* 17 בינואר 1975 - קרלוס ערך ביחד עם טרוריסט גרמני בשם יוהאן ויינריך התקפה באמצעות ירי טילים על מטוסי אל על ב[[נמל התעופה אורלי]] בפריז. ויינריך ירה שני טילים מבניין הטרמינל למטוס של אל על, אך החטיא ופגע במכונית ובמטוס יוגוסלבי. קרלוס ושותפו נמלטו. כעבור שבועיים חזר קרלוס שוב לנמל התעופה אורלי, והפעם הצטרפו אליו שלושה מחבלים [[פלסטינים]] בניסיון נוסף לביצוע [[פיגוע טרור]]. שדה התעופה היה ערוך בכוננות גבוהה, קרלוס ואנשיו התגלו ונפתח קרב יריות, בין המחבלים לאנשי הביטחון. כתוצאה מן הקרב נפצעו קשה שמונה אנשים ונלקחו בני ערובה. נפתח משא ומתן ובתמורה לשחרור בני הערובה הוטסו קרלוס ואנשיו ל[[בגדאד]].
* 27 ביוני 1976 - שני מחבלים מהחזית העממית ושני גרמנים חברי "תאי המהפכה" חטפו מטוס אייר פראנס מנתב"ג לפריז והנחיתו אותו ב[[אנטבה]] שב[[אוגנדה]], שם הצטרפו אליהם 4 מחבלים נוספים מהחזית העממית. המחבלים החזיקו בנוסעים הישראלים והיהודיים כבני ערובה. מדינת ישראל יצאה ל[[מבצע יונתן]], וחילצה את החטופים.
* [[הפיגוע במשגב עם]]: ב-[[7 באפריל]] [[1980]] השתלטו חמישה מחבלים על חדר הילדים ב[[קיבוץ]] [[משגב עם]] ורצחו את מזכיר הקיבוץ ואת אחד התינוקות. רק לאחר כמה שעות הצליחה [[סיירת מטכ"ל]] לשחרר את שאר בני הערובה.
* התנקשות בחיי השר [[רחבעם זאבי]], ב-[[17 באוקטובר]] [[2001]], כנקמה על חיסולו של מנהיג הארגון, [[אבו עלי מוסטפא]].