ויקיפדיה

ישראלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 213.151.32.163 (שיחה) לעריכה האחרונה של Steeve815
אין דבר כזה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אזרחי מדינת ישראל|אחר=כתב עת אקדמי|ראו=[[ישראלים (כתב עת)]]}}
{{מפנה|ישראלי}}
{{קבוצה אתנית
| שם = ישראלים
| תמונה = {{ש}}
<imagemap>
קובץ:24 Israelis.png|300px|alt=24 אישים ישראלים
rect 0 0 114 140 [[עדה יונת]]
rect 114 0 232 140 [[ישראל אומן]]
rect 232 0 345 140 [[נטלי פורטמן]]
rect 345 0 460 140 [[עמוס עוז]]
rect 460 0 574 140 [[יוסי בניון]]
rect 574 0 689 140 [[שחר פאר]]
rect 0 140 114 286 [[משה דיין]]
rect 114 140 232 286 [[דוד בן-גוריון]]
rect 232 140 345 286 [[יצחק רבין]]
rect 345 140 460 286 [[מנחם בגין]]
rect 460 140 574 286 [[גולדה מאיר]]
rect 574 140 689 286 [[אריאל שרון]]
rect 0 286 114 426 [[אילן רמון]]
rect 114 286 232 426 [[בנימין נתניהו]]
rect 232 286 345 426 [[נתן שרנסקי]]
rect 345 286 460 426 [[יצחק פרלמן]]
rect 460 286 574 426 [[ישראל מאיר לאו]]
rect 574 286 689 426 [[עובדיה יוסף]]
rect 0 427 114 567 [[אמיל חביבי]]
rect 114 427 232 567 [[ראלב מג'אדלה]]
rect 232 427 345 567 [[סלים טועמה]]
rect 345 427 460 567 [[אביב גפן]]
rect 460 427 574 567 [[דנה אינטרנשיונל]]
rect 574 427 689 567 [[אייל גולן]]
</imagemap>
| ריכוזי אוכלוסייה = {{דגל|ישראל||+}} כ-8,522,000{{כ}}{{הערה|1=נכון למאי [[2016]], מנתוני [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201611134 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]}}{{ש}}
{{דגל|ארצות הברית||+}} 300,000{{הערה|{{גלובס|טל שניידר|חצי מיליון ישראלים חיים ברווחה בחו"ל; מה חסר להם שם?|1000786610|25/09/2012}}}}-500,000{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Rumors of mass Israeli emigration are much exaggerated|אתר=Jewish Journal|תאריך=2012-04-25|כתובת=https://jewishjournal.com/uncategorized/103460/|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-30|הכותב=BY <a href='https://jewishjournal.com/author/'></a>}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.everyculture.com/multi/Ha-La/Israeli-Americans.html|כותרת=Israeli Americans - History, Modern era, Significant immigration waves, Settlement patterns|תאריך_וידוא=2019-04-30|אתר=www.everyculture.com}}}}{{ש}}
{{דגל|רוסיה||+}} כ-100,000 (מתוכם כ-80,000 ב[[מוסקבה]]){{הערה|[http://lubavitch.com/news/article/2030745/Israelis-Find-A-Lively-Jewish-Niche-in-Moscow.html Chabad Lubavitch Brooklyn New York NY World Headquarters]|שמאל=כן}} כ-60,000{{ש}}
{{דגל|קנדה||+}} כ-21,320{{הערה|[http://www.statcan.gc.ca/tables-tableaux/sum-som/l01/cst01/demo24a-eng.htm Immigrant population by place of birth and period of immigration (2006 Census)]|שמאל=כן}}{{ש}}
{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}} 11,892{{הערה|שם=OECD|{{cite web|url=http://www.oecd.org/dataoecd/18/23/34792376.xls|title=Country-of-birth database|publisher=[[Organisation for Economic Co-operation and Development]]|accessdate=2008-12-23}}}}–50,000{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Israelis in London prefer their own {{!}} JTA - Jewish & Israel News|כתובת=https://web.archive.org/web/20110608160158/http://www.jta.org/news/article/2008/03/30/107719/israelisinlondon|תאריך=2011-06-08|תאריך_וידוא=2019-04-30|אתר=web.archive.org}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/Israel/Officials-to-US-to-bring-Israelis-home|כותרת=Officials to US to bring Israelis home - Israel - Jerusalem Post|תאריך_וידוא=2019-04-30|אתר=www.jpost.com}}}}{{ש}} {{דגל|אוסטרליה||+}} כ-15,000{{הערה|{{Cite news|title=Jews Down Under Are on the Rise, but for How Long?|url=https://www.haaretz.com/jewish/aussie-jews-out-themselves-in-census-1.5200054|newspaper=Haaretz|language=en|date=2012-07-03|access-date=2019-04-30}}}}{{ש}} {{דגל|גרמניה||+}} 10,000 –15,000{{הערה|{{Cite news|url=http://www.spiegel.de/international/zeitgeist/unkosher-nightlife-and-holocaust-humor-israelis-learn-to-love-the-new-berlin-a-740410.html|title=Unkosher Nightlife and Holocaust Humor: Israelis Learn to Love the New Berlin|date=2011-01-21|newspaper=Spiegel Online|access-date=2019-01-13|first=Doron|last=Halutz}}}}
| שפות = '''[[עברית]]''' ([[שפה רשמית|רשמית]]); [[ערבית]], [[אנגלית]]
| דת = [[יהודים]] (רוב), [[מוסלמים]], [[נוצרים]], [[דרוזים]], [[שומרונים]]
| קבוצות = יהודים [[אשכנזים]], [[מזרחים]], [[רוסים]], [[יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה|אתיופים]]; [[ערבים]] [[פלסטינים]], [[בדואים]], [[צ'רקסים]], [[דרוזים]], [[שומרונים]]
}}
'''ישרְאלים''' (ב[[ערבית]]: '''إسرائيليون'''. תעתיק: ''אִסְרַאִילִיוּן'') הם [[אזרחות|אזרחי]] [[מדינת ישראל]], [[תושב|תושָב]]י ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות. על פי [[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]], התואר ישרְאלי ומתן האזרחות נקבעים ב[[דין הדם|דין דם]], ועל כן עוברים מדור לדור (בהגבלה לדור אחד) בשונה ממתן אזרחות על פי [[דין הקרקע]].
 
[[קטגוריה:ישראלים]]
במישור ההיסטורי, המונח ישראלים נגזר מה[[תנ"ך|מקרא]] בהקשר ל[[יהודים]] כבני ישראל, המהווים גם [[דמוגרפיה של ישראל|רוב אוכלוסיית המדינה]]. מדינת ישראל אף יצאה לעצמאות תחת הגדרתה [[מגילת העצמאות|כמדינה יהודית]], אך בד בבד התחייבה לקיים שוויון זכויות [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] מלא לכל אזרחי המדינה. המתח שבין הגדרת המדינה הבנויה בצורה דמוקרטית למדינה המהווה בית לבני העם ה[[יהודים|יהודי]], כדת וכלאום גם יחד, מקשה על גיבוש זהות ישראלית חד משמעית, מעבר למעמד האזרחי, והוביל ל[[גישות למדינת ישראל|גישות שונות]] ביחס לאופי המדינה.
[[קטגוריה:מוות לישראל]]
 
[[קטגוריה:נטע ברזילי היא פלסטינית]]
ישראל היא מדינה [[רב-תרבותיות|רב-תרבותית]], הן מבחינה [[דת]]ית והן מבחינה [[תרבות]]ית. במהלך שנות היווסדה והתפתחותה כמדינה יהודית, פתחה את שעריה לגלי [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] מאזורים שונים בעולם, מ[[אירופה]], [[צפון אמריקה]], [[ארצות ערב]], [[איראן]], [[ברית המועצות לשעבר]] ו[[אתיופיה]]. ב[[קיבוץ גלויות]] זה עודדה תרבות [[כור היתוך]], והחיבור בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים (עיקרם [[ערביי ארץ ישראל]] ואנשי [[היישוב הישן]]) יצר אופי ישראלי [[רב תרבותיות|רב תרבותי]]. גם בהקשר הזה ישנו [[מחלוקת|פולמוס]] סביב אפשרותה של תרבות כזו להתגבש במתח שיוצר אופייה ה[[דואליות|דואלי]] של המדינה כמדינה יהודית דמוקרטית.
[[קטגוריה:קסאם]]
 
[[קטגוריה:אללה אכבר]]
מחוץ לישראל עיקר תפוצת הישראלים וצאצאיהם היא ב[[צפון אמריקה]] וברחבי [[אירופה]]. מספרם המוערך של הישראלים הגרים מחוץ לישראל נאמד בכ-750,000, כעשירית מכלל הישראלים.
 
==הרכב האוכלוסייה הישראלית==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ישראל}}
בשל היות [[ישראל]] דמוקרטיה דתית, פילוח האוכלוסייה נעשה קודם על פי הדת המולדת. לפי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מתוך 8 מיליון הישראלים החיים בישראל, כ-75% הם בני לאום יהודי מכל הרקעים. נתונים אלה כוללים כ-350,000 מתיישבי [[הגדה המערבית]]. מקרב ה[[מיעוטים]], 21% הם [[ערבים]] וכ-4% "אחרים".{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications13/yarhon0313/pdf/b1.pdf נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המחלקים בין יהודים ללא יהודים]}}
 
מבין היהודים הישראלים, כ-68% נולדו בישראל (צברים) והיתר [[עלייה|עולים]]. כמחצית מהצברים הם יוצאי יהדויות אירופה-אמריקה ([[אשכנזים]]) וכמחצית יוצאי מדינות אסיה-אפריקה ([[מזרחים]]). כ-130 אלף הם עולים מ[[אתיופיה]] או צאצאיהם. בשל תרבות כור ההיתוך, אשר עודדה בקרב הישראלים היהודים, שיעור ה[[נישואים בין-עדתיים בישראל]] הוא גבוה ובמחקר משנת 1995 נמצא כי כ-25% מהילדים בני 0–10 הם צאצאים לנישואים שכאלה, במגמה הולכת וגדלה. שיעור נמוך יחסית של נישואים בין-עדתיים נמצא בין ישראלים מעדת [[ביתא ישראל]] לבין ישראלים מעדות אחרות.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|דו"ח: 10% מהעדה האתיופית נישאים מחוץ לעדה|1.1290309|16 בנובמבר 2009}}}}
 
בעשורים האחרונים חלה מגמה גוברת של [[ירידה מארץ ישראל|ירידה מישראל]] בקרב היהודים, והסברה היא שהירידה היא לצורך שיפור רמת החיים או מתוקף קליטה לקויה בקרב עולים. הקהילה הישראלית הגדולה ביותר מחוץ למדינת ישראל היא קהילת ה[[אמריקאים ישראלים]] המונה כ-100,000 "יורדים".{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01591.pdf נתוני ירידה], באתר [[הכנסת]]}}
 
מבין ערביי ישראל 83% הם בני הדת המוסלמית, רובם משתייכים לפלג [[אסלאם סוני|הסוני]], כ-11% [[נצרות|נוצרים]] ו-5% דרוזים. לצד היותם מיעוט דתי, הדרוזים מהווים גם מיעוט אתני. לפי חלוקה זו ה[[דרוזים]] מהווים כ-8.5%, וה[[בדואים]] כ-9% מכלל הערבים הישראלים.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/statistical/arab_pop03e.pdf נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה] {{אנגלית}}}}
 
===יהודים ישראלים===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות ישראל}}
יהודים ישראלים מהווים את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם, כ-42% מכלל יהודי העולם וכ-75.37% מכלל אוכלוסיית ישראל. לפני קום המדינה מנתה האוכלוסייה היהודית כ-650,000 נפש, אך מאז [[הכרזת העצמאות]] של מדינת ישראל אוכלוסייה זו גדלה כתוצאה מגלי [[הגירה]] וריבוי טבעי. ההגירה, שבהקשר היהודי נקראת [[עלייה לארץ ישראל]], הובילה לחברה ישראלית יהודית מגוונת מבחינה [[אתניות|אתנית]] ו[[דתית]].
 
רוב יהדות ישראל מנהלת אורח חיים [[חילוניות|חילוני]], אך היא מגוונת ומרובת זרמים. יהדות ישראל מדברת את שפתה הרשמית של מדינת ישראל, היא ה[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], וכשני שלישים ממנה מתגייס ל[[צבא ההגנה לישראל]] על פי חוק.{{הערה|{{mako|חדשות 2|רוב בני ה-18 בישראל לא מתגייסים לצה"ל|1ed1f66305b5131004|news-military/security|24 ביולי 2011}}}}
 
===ישראלים לא יהודים===
ישראלים לא יהודים הם אסופת קבוצות [[מיעוט]] בישראל. קבוצות אלה מגוונות מבחינה אתנית ודתית ומהוות יחדיו כרבע מאוכלוסיית המדינה. ערביי ישראל מהווים קבוצת המיעוט הגדולה ביותר בהקשר האתני-דתי.
 
עם קום המדינה הוגדר ב[[מגילת העצמאות]] על ידי [[בית המשפט העליון]] כי קיום שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחי המדינה, ללא הקשר דת, גזע ומין, הוא עקרון יסוד חברתי. עקרון זה עומד במבחן לאורך שנות קיומה של המדינה, נוכח טענות על אפליה דתית{{הערה|1= נוה יוסף, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-77345-00.html?tag=21-22-59 בניגוד להבטחות: הממשלה לא מינתה 105 דירקטורים ערבים], News1,{{כ}} 5 באוגוסט 2005}} וקיומם של גילויי [[גזענות בישראל]].{{הערה|[[יהודה שנהב]], [[יוסי יונה]] (עורכים), [http://www.vanleer.org.il/sites/files/101_PDF.pdf פתח דבר], '''גזענות בישראל''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2008}}
 
====ערבים ישראלים====
{{הפניה לערך מורחב|ערביי ישראל}}
ערבים ישראלים הם אזרחי ישראל שמקורם ב[[חצי האי ערב]] והם אינם יהודים. במובן השגור של המונח, הכוונה היא ל[[ערביי ארץ ישראל]] שנשארו בגבולות המדינה בתום [[מלחמת העצמאות]], ועל כן קיבלו אזרחות ישראלית.
 
הערבים הישראלים מורכבים מרוב מוסלמי סוני ומיעוט שיעי, נוצרי, דרוזי ובדואי שיחדיו מהווים כ-21% מכלל אוכלוסיית ישראל. על אף הגיוון האתני והדתי, רובם ככולם מדברים בניבים שונים של השפה ה[[ערבית]]. הערבית הספרותית היא [[שפה רשמית]] במדינת ישראל.
 
====מיעוטים נוספים====
פרט למיעוטים המשתייכים למכלול הערבי-ישראלי, 4% מאוכלוסיית הישראלים אינם משתייכים למיעוט הערבי, אך גם אינם יהודים. רבים מאלה הם [[רוסים|בעלי אתניות רוסית]] אשר עלו יחד עם יהודי [[ברית המועצות]] לשעבר ב[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|עלייה משם בשנות ה-90]], ואינם יהודים או שאינם מוכרים כיהודים על פי ה[[הלכה]]. מיעוטים ישראלים קטנים יותר הם קהילות ה[[צ'רקסים]], [[ארמנים]] וה[[שומרונים]].
 
[[העבריים מדימונה]] מהווים קבוצת מיעוט ישראלית יוצאת דופן, בשל בקשתם הגורפת להישאר [[אזרחות|אזרחי]] [[ארצות הברית]].
 
====עובדים זרים====
החל משנת 1989 החלה מדינת ישראל להעניק אשרות ל[[עובדים זרים בישראל|עובדים זרים]] לצורכי עבודה. נכון לשנות האלפיים קשה לאמוד במדויק את מספרם, אך ידוע כי רק כשליש מהם שוהים באופן חוקי. בשנת 2008 נמצא כי כ-2,000 ילדים לעובדים זרים, חלקם בעלי הורה ישראלי, נולדו וחיים בישראל. בשנת 2010 מונתה ועדה אשר נועדה לקבוע את הקריטריונים של ילדים לא ישראלים לקבלת מעמד קבע בישראל.
 
==פולמוס הזהות הישראלית==
הזהות הישראלית נובעת מהיות הישראלי אזרח מדינת ישראל, ומגולמת ב[[תעודת זהות (ישראל)|תעודת הזהות]] הכחולה אותה נושא כל ישראלי שמלאו לו שש-עשרה שנים, ובקבלת [[חוק יסוד|חוקי היסוד]] של המדינה. בשל [[היסטוריה של מדינת ישראל|התנאים בהם הוקמה המדינה]] והיות רוב אזרחיה מהגרים או צאצאי מהגרים מהדורות האחרונים, הזהות הישראלית עודנה זהות צעירה ומתפתחת. על אף שמתוקף החוק והשיוך האזרחי, קיומה של זהות ישראלית אובייקטיבית ומתקיימת בכל אזרח, הגדרתה בממד האישי והכלתה בממד הקולקטיבי עוד עומדות בפני סתירות אשר מקשות עליה להתעצב.
 
הזהות הישראלית חווה את רוב קשייה מן הסתירה הקיימת במעמדה הלאומי של מדינת ישראל, המערב הגדרה אזרחית בהגדרה דתית. הן בעבור הישראלי היהודי והן בעבור המיעוטים בישראל, זהויות ה[[לאום]], ה[[דת]] וה[[אתניות]] מעורבות זו בזו. במובן זה הישראלים הם יוצאי דופן{{מקור}}. כמו כן סמלי וחגי המדינה הרשמיים נובעים מתוך זיקה מכוונת לדת ה[[יהדות|יהודית]], וזאת על מנת לקשר בין עדות הרוב היהודי, אך חוקי המדינה, מוסדותיה והמערכת הפוליטית מושתתים על יסודות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]], על מנת להקנות לכל ישראלי [[חופש דת]] כחלק מ[[זכויות אדם|זכויות האדם]]. סתירה בסיסית זו באה לידי ביטוי בהיבטים ישראלים רבים ועקרוניים. כך [[התקווה|ההמנון הרשמי]] של המדינה הדמוקרטית לא נוגע אלא לכמיהתו של היהודי ל[[עצמאות]] מדינית בארץ שבירתה [[ירושלים]], [[סמל מדינת ישראל|הסמל הרשמי]] ו[[דגל ישראל]] נושאים סממני [[פולחן]] יהודיים. סתירות אלה מעוררות בעיה אצל קבוצות מיעוט דתיות במדינה להזדהות עם סמליה, וכמו כן מקשות על בני הרוב היהודי לגבש את זהותם הישראלית.
 
בכל הנוגע להגדרת הישראליות, ישנו ריבוי דעות בקרב הישראלים-היהודים. גם כאן הפלגים נחלקים על אופיה היהודי של המדינה, היות שליהדות [[יהדות#זרמים ביהדות|זרמים רבים]]. ראשי ה[[ציונות]], שהיו ברובם יהודים-[[חילונים]], ביקשו לייצר מדינה בה לדת סמכויות אזרחיות מוגבלות כמעט עד כדי [[הפרדת הדת מהמדינה]] ותרבות יהודית בגישת [[כור היתוך]]. בד בבד נחקקו חוקים אשר ממשיכים את קו הסמלים הרשמיים של המדינה, ומקשרים ישירות בין אזרחות ישראלית לדת יהודית. המרכזי שבחוקים אלה הוא [[חוק השבות]], המקנה אזרחות לכול יהודי המבקש להיקלט בישראל. חוק זה גם דן בשאלה למי הסמכות לקבוע [[מיהו יהודי]]. המחלוקות על סמכות זו, אשר באו לידי ביטוי גם לאחר יישוב חוק השבות, מבטאות את המחלוקת הפנים-יהודית בנוגע לאופי המדינה.{{הערה|{{מטח|אורלי אילני|שאלת מיהו יהודי בחוק השבות|16664}}}}
 
עמדות הקיצון שבקרב יהדות ישראל, מבקשות לשנות את אופי המדינה מהיסוד. [[יהדות חרדית|הפלג החרדי]] שביהדות התנגד נחרצות למדינת ישראל עוד לפני קומה, מטעמים שונים שעיקרם שמדינה יהודית צריכה להתקיים על פי חוקי [[ההלכה]] בלבד. [[יחס החרדים לציונות]] התפלג והתמתן ברבות הזמן, אך זרמים מרכזיים ביהדות החרדית עדיין מנוכרים למונח "ישראלים", שמחוץ להקשר "העם הנבחר", אלה מעדיפים את חוקי ההלכה, מאמינים בהם על פני חוקי המדינה,{{הערה|"אנחנו מאמינים בתורה, לא בכנסת". הרב [[עובדיה יוסף]], עיתון [[הארץ]], 23 בפברואר 1993}} וככלל לא מזדהים עם התואר "ישראלי" במובן האזרחי של המילה.{{הערה|[http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/פרלמנט/גיליון-58/מי-אנחנו-זהות-לאומית-במדינת-ישראל זהות לאומית במדינת ישראל], מאמר מאגד מחקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה}} מן הקיצוניות הדתית השנייה מקרב הישראלים-היהודים, הפלג החילוני הקיצוני ביותר מבקש אף הוא להגדיר מחדש את המדינה מבסיסה, ולעשותה למדינה כול אזרחיה.{{הארץ|"דווקא מדינת כל אזרחיה"|דימיטרי שומסקי|1.1823959}}
 
גם מחוץ לפלגים היהודים-ישראלים המבקשים לשנות מהיסוד את הגדרת ישראל, יש הטוענים{{הבהרה|מי?}} כי הסתירה שבהגדרה הקיימת חייבת להיפתר, או שתביא ל"מלחמת תרבות". על בסיס טענה זו קישר ה[[פרופסור]] [[יורם פרי]] את הפער הבין יהודי למאבקים הפוליטיים במדינת ישראל, ואף ל[[רצח רבין]].{{ynet|יורם פרי|רצח אחד, שתי תרבויות|3161696}} ספרו של פרי, העוסק באותו הנושא, זכה בפרס מטעם "המועצה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה" שב[[משרד ראש הממשלה]], אך גם ספג ביקורת על הטיה.{{הערה|[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/2005/12/249 מה בין יהודי לישראלי ובין ברל ליורם], מתוך "היגיון בשיגעון", הטור המקוון של זאב גלילי, 28 בדצמבר 2005}}
 
בקרב הרוב הישראלי-יהודי נעשו במהלך השנים גם מספר ניסיונות ליישב את הסתירה, בצורה של גישור בין הזהות היהודית לזהות הישראלית החדשה. בפתיח התוכנית "דת ומדינה" של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] כתב סגן המכון הפרופסור [[ידידיה שטרן]]:
{{ציטוט|תוכן=נדרשת מחשבה דתית רעננה שתתמודד בכנות ובאמפתיה עם התופעה היהודית החשובה ביותר בדורנו: קיומה של ריבונות יהודית שאופייה דמוקרטי... לאפשר ל"דת" ול"מדינה" להכיל זו את זו ובכך להעשיר את הקיום הישראלי הן בצד הדמוקרטי, האוניברסלי, והן בצד היהודי, הפרטיקולארי.{{הערה|[http://www.idi.org.il/תחומי-עיסוק-המכון/יהדות-ודמוקרטיה/דת-ומדינה הנוסח המלא באתר "המכון הישראלי לדמוקרטיה"]}}}}
 
עוד לפני [[הקמת המדינה]] קמה תנועת [[הכנענים]] במטרה לפתח זהות ישראלית המשלבת בין ערכי ה[[ציונות]] לתרבות העתיקה ב[[ארץ ישראל]], תוך ניתוק ההקשר הדתי ויישום עקרון ה[[חופש מדת]]. השפעתם הייתה תרבותית בעיקרה, אך היוותה ניסיון לא פורמלי ראשון לפתח תרבות ישראלית קולקטיבית היוצאת מגבולות הדת. בהמשך נעשו מספר ניסיונות לבדיל את הישראליות כ[[לאום]], בשונה מה[[דת]] היהודית. החל משנת 2004 קבוצה של ישראלים, וביניהם הוגים, מדענים ואנשי רוח שרובם יהודים מבקשת להירשם בתעודת הזהות כבני הלאום הישראלי, מתוך טענה כי הזהות הישראלית מפותחת דיה להיות ללאום. בשנת 2008 דחה שופט בית המשפט המחוזי [[נועם סולברג]] את הבקשה מהטענה כי אין זה מקומו של בית המשפט לברוא לאום יש מאין. נכון לשנת 2011 משפטם אינו הוכרע ועומד בבית המשפט העליון.{{הערה|אלעד פופוביץ', [http://www.ceci.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/leom.pdf היש לאום ישראלי? השפעת הלאומיות בישראל על היציבות הממשלתית בראי הכרזת העצמאות], פרק שני}} בשנת 2010, בעקבות יציאת הספר [[עם ככל העמים]], הרצה חתן [[פרס ישראל]] הפרופסור [[סמי סמוחה]], ומנה את הגורמים המקשים על זהות הישראלית להיות לזהות לאומית "רגילה".{{הערה|{{הארץ|יובל יועז|הפרקליטות: רישום לאום "ישראלי" בתעודת זהות חותר תחת המדינה|1.967390|19 במאי 2004}}}}
 
מבין הישראלים הלא-יהודים, הניכור הגדול ביותר כלפי הזהות הישראלית מורגש אצל הערבים המזדהים עם [[פלסטינים|העם הפלסטיני]], וזאת בשל ה[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך]] המתקיים בינו לבין מדינת ישראל.{{הערה|[http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/פרלמנט/גיליון-58/מי-אנחנו-זהות-לאומית-במדינת-ישראל מאמר מאגד מחקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה]}} חיזוק להיות הסכסוך המכשול העיקרי, לפיתוח זהות ישראלית בקרב המיעוט הישראלי-ערבי-פלסטיני, עולה שוב ממחקר שנערך לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] בקרב בני נוער [[דרוזים]], המחקר הראה כי בני המיעוט הדרוזי מתחבר לזהות הישראלית, מרגיש שייך לקולקטיב המדינה ובעת מלחמה אפילו מוסיף לה מאפיינים לאומניים.
 
הניכור לזהות הישראלית מתבטא בהכחשת הזהות הישראלית האישית והתנגדות למערכת החוק, החינוך והאכיפה הישראלית באופן קולקטיבי. ביטויים לניכור זה נראים באופן לא גורף בקרב אוכלוסיות יהודיות חרדיות ואוכלוסיות ערביות-פלסטיניות.{{מקור}}
 
==תרבות בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|תרבות ישראלית}}
התרבות הישראלית היא תרבות מתגבשת ומשתנה. מפאת השינויים הגדולים שעברה ביחס לשנותיה, ריבוי הזרמים שבה והיעדר הסכמה תרבותית גורפת, התרבות הישראלית עודה מתעצבת ואינה נוחה להגדרה. על אף זאת התרבות הישראלית מהווה מראה מקום לתהליכים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית, ומשקפת את המטען אותו נושאת היא נושאת. מחברה שהייתה תחילה חברה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] וניסתה להטמיע בגלי העלייה היהודית ערכי שותפות ו[[קואופרציה]], הפכה החברה הישראלית בהדרגה ל[[פלורליזם|פלורליסטית]] ומשנות השבעים אף עברה הליך מעמיק של [[אמריקניזציה]].[http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg_show.asp?pc=830367821&msgID=794426596 (סיכום המאמר "אמריקה... בישראל", ד"ר מעוז עזריהו)] שילובים אלה בצירוף הגיוון האתני, הלאומי והדתי, ובהיותה של מדינת ישראל מדינה קולטת הגירה, הפכו את התרבות הישראלית למעין [[הפסיפס התרבותי|פסיפס תרבותי]] שעודו מתגבש.
 
הגיוון התרבותי וריבוי הערכים ניכר בישראל ברבדים שונים, החל מצורות ההתיישבות במדינה. לצד [[עיר|ערים]], [[כפר]]ים ו[[שכונה|שכונות]], במדינת ישראל מתקיימות צורות התיישבות מגוונות אשר חלקן ייחודיות לישראל. אופיים של [[קיבוץ|קיבוצים]], [[התנחלות|התנחלויות]], [[מושב|מושבי עובדים]], [[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]] ו[[כפר נוער|כפרי נוער]] שונה זה מזה באופן ניכר, ולעיתים קרובות תלוי בסדר היום ובהלך הרוח של תושביו. כמו כן בהיות ישראל מדינה מתפתחת, מתקיימים בה יוזמות תמיכה ב[[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]], במטרה להפוך [[עיירה|עיירות]] לערים.
 
פלורליזם תרבותי ניכר גם בחיי היום יום הישראלים. בכול הנוגע לתרבות הפנאי, ה[[זמר עברי|מוזיקה הישראלית]] ו[[המטבח הישראלי]] מייצגים היטב את האקלקטיות שבתרבות, שכן הם משלבים בתוכם מרכיבים מתרבויות שונות. בעולם המוזיקה הישראלי מקובלים שיתופי פעולה בין מוזיקאים מ[[סוגה מוזיקלית|ז'אנרים]] שונים, שבעקבות פועלם המשותף מייצרים [[פיוז'ן (מוזיקה)|משהו חדש]].[http://www.youtube.com/watch?v=HEqo6XcCGFo (1)][http://www.youtube.com/watch?v=8PBJhXeKhBg (2)][http://www.youtube.com/watch?v=RGpz4V12i8I (3)]
 
גם במטבח הישראלי מקובל לשלב בין מאכלים וחומרי גלם ממקורות שונים. אחד מן המאכלים הפופולריים ביותר בישראל הוא שילוב של [[פיתה]] ו[[חומוס]], שמקורם ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], עם [[צ'יפס]] ו[[שניצל]], שמקורם ב[[אירופה]]. ה[[פלאפל]] הוא ה[[מאכל לאומי|מאכל הישראלי הלאומי]] שמקורו במצרים, ו[[חלה]] שמקורה מ[[המטבח היהודי]] המזרח אירופאי.
 
הישראלים מרבים להשתמש באמצעי תקשורת. ה[[תקשורת בישראל]], ובכלל זה ה[[עיתונות בישראל|עיתונות]], שידורי ה[[טלוויזיה רב ערוצית בישראל|טלוויזיה]] וה[[שידור רדיו בישראל|רדיו]] מבטאים אף הם מידה של [[רב תרבותיות]] מבחינת תכנים ושפה, בדומה ל[[תרבות ארצות הברית|תרבות האמריקאית]].
 
חלק נכבד מהתרבות הישראלית מושפע מה[[פוליטיקה]] ואירועי ה[[אקטואליה]] של האזור. דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות ב[[אמנות ישראלית|אמנות הישראלית]], ה[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]] וה[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]].
 
===ישראלים וצבא===
[[קובץ:PikiWiki Israel 2238 reserve Service - Golan Heights מילואים ברמת הגולן.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חייל [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] וחיילת סדירה משוחחים בגובה העיניים ב[[רמת הגולן]]. הצבא מתפקד במודל צבא העם מיום הקמת המדינה.]]
{{הפניה לערך מורחב|מודל צבא העם}}
 
ה[[צבא]] בישראל עוד פועל ב[[מודל צבא העם]], ובהיותו כך מהווה נצר אחרון למדיניות כור ההיתוך שננקטה בישראל בשנות הקמתה. מתוקף היותו צבא אזרחי ובשל המצב הביטחוני של ישראל, ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] חשיבות עליונה וייחודית ביצירת הזהות האזרחית של הישראלים.
 
בעת הקמת המדינה, כשהחברה האזרחית בישראל נשענה על גלי ההגירה היהודית מהמדינות שונות, הוחלט שעל צה"ל לא רק להיות לארגון הביטחוני הגדול במדינה, אלא להיכנס גם לחיים האזרחים ולהוות מכנה משותף בין העולים החדשים. לשם כך נבחר מודל "צבא העם", אשר נבנה מהעם, ממומן על ידי העם ובתמורה "בונה את העם".{{הערה|ברוך נבו ויעל שור, כל העם צבא? שירות המילואים בישראל (בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002), עמ' 10}} מודל זה הלם את חזון ה[[ממלכתיות]] של [[דוד בן-גוריון]] ובתוכו שולבו כול גלי העלייה והזרמים הדתיים השונים (פרט לזרם החרדי, ראה [[יחס החרדים לציונות|ערך מורחב]]). בשנים אלו התפתחה משוואה רפובליקנית ביחסי הצבא והחברה בישראל, ותחושת הזהות הישראלית הושפעה רבות מהשירות הצבאי. תרמה לכך גם כניסתו המעשית של צה"ל ל[[חינוך בישראל|מערכת החינוך]], הקמת [[גלי צה"ל]] וכמו כן התפתחות ה[[תרבות צה"לית|תרבות הצה"לית]] שכללה את ה[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]], [[אתוס]] ה[[צבר (סלנג)|צבר הלוחם]] וה[[עגה צה"לית|עגה הצה"לית]].
 
כור היתוך זה זכה להצלחה מסוימת, אך במהלך השנים חלה שחיקה במעמדו של מודל צבא העם, ובתחילת המאה העשרים ואחת התגברה הביקורת על יעילותו ומידת האקטואליות שלו בימים שלאחר מדיניות כור ההיתוך.
הביקורת מתבססת, בין היתר, על נתוני הירידה המתמשכים בכמות המתגייסים, שהגיעו לכ-50% בשנת 2010,{{הערה|1=[http://portal.knesset.gov.il/NR/rdonlyres/97BC9D2E-9B0C-408D-91C5-C9D585BEB3E9/809/tal16012011.pdf נתונים מאתר הכנסת, עמ' 13]}} ומעלים ספק בקשר להיות צה"ל "צבא העם" בפועל.{{הערה|{{הארץ|מאמר מערכת|פני צהל לאן|1.1617217|16 בינואר 2012}}}} על אף שחל [[חוק שירות ביטחון|חוק]] [[גיוס חובה]], קיבלו קבוצות מיעוט ישראליות פטורים מצה"ל מסיבות שונות, ובמקביל ניתש וויכוח בין הפלג הישראלי-דתי לישראלי-חילוני על אופיו של צבא העם כמסמל את פני החברה הישראלית{{הערה|1= [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3018 "צבא חילוני?"], הרב [[אליעזר מלמד]] באתר 'ישיבה'\[http://www.haaretz.co.il/1.1987593 "כיצד צה"ל הופך לצבא דתי יותר"], [[יובל אלבשן]] בארץ [[הארץ]]}} בשנת 2003 ועדה פנים צה"לית בראשות האלוף במילואים [[גדעון שפר]] המליצה לפרק את צבא העם ולעבור ל[[מודל צבא מקצועי]].{{הערה|{{ynet|מאמר מערכת|תוכנית: מצבא העם לצבא שכירים|2766855|24 בספטמבר 2003}}}} מסקנותיה לא יושמו, ובשנת 2006 ו-2007 קמו ועדות רשמיות נוספות הממשיכות את המגמה הביקורתית כלפי מודל צבא העם, וקוראות לרפורמה בצה"ל.{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|מהפכה בצה"ל: חיילים ישרתו שנתיים ב-2010|3215586}}}}{{הערה|{{הארץ|מירב ארלוזורוב|ועדת ברודט: לקצץ 30 מיליארד ש' בתקציב הביטחון תוך עשור|1.1413699}}}} גם מסקנות ועדות אלו לא יושמו וגם בימינו צה"ל פועל במודל צבא העם, מהווה הארגון הגדול ביותר במדינה ומקור לגאווה ולביקורת בקרב הישראלים.
 
===ישראלים ושפה===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מדיניות לשונית בישראל]], [[ספרות ישראלית]]}}
 
בישראל מדוברות כ-33 שפות,{{הערה|1=[http://www.ethnologue.com/country/IL מקור מהאתר "אתנולוג"]}} מביניהן ה[[עברית]] היא שפה רשמית ול[[ערבית]] מעמד מיוחד. הניב ה[[עברית ישראלית|ישראלי]] של השפה העברית, שצמח בעקבות [[תחיית השפה העברית]] באירופה בסוף [[המאה ה-19]], הוא למעשה השפה המדוברת בקרב רוב הישראלים. שפה זו נבנתה על יסודות העברית העתיקה, שאבה מאפיינים משפות אירופאיות כגון [[יידיש]] והביאה להתפתחות [[ספרות עברית#תקופת התחייה|ספרות הפרוזה העברית]], שעד לאותה עת הייתה ברובה ספרות בעלת זיקה דתית. בימים שלאחר הקמת המדינה החלה השפה העברית לקבל צורה גמישה יותר, והיא שואבת מילים וצורות התבטאות מ[[אנגלית]], [[רוסית]] וערבית - המדוברות באופן נרחב בקרב ישראלים - כ[[סלנג]]. כך ברחוב הישראלי השתרשו ביטויים כגון "טוב [[יאללה ביי]]", המשלבים בתוכם מספר שפות. גם הספרות העברית הושפעה מתהליך זה, אשר ספג ביקורת על יצירת "שפה רזה".{{הערה|1=הסופרים [[בלפור חקק]] ו[[שושנה ויג]] מוחים על [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-739.htm "חזון העברית הרזה"]}}
 
עוד לפני קום המדינה היה לשפה העברית חלק חשוב במדיניות [[כור היתוך|כור ההיתוך]] בישראל. עד שנות השמונים נעשה ניסיון לייצר זהות לשונית אחידה בישראל, בעיקר בקרב היהודים, על מנת לאחד אותם מהגלויות השונות. ניסיון זה אף קיבל את השם [[עברות]] וזכה להצלחה חלקית, אך כחלק מכור ההיתוך גם הוא ספג ביקורות רבות והופסק בהדרגה. החברה הישראלית [[פלורליזם|פלורליסטית]] יותר כלפי שפות שונות, ומתוקף כך יכלו העולים בשנות השמונים והתשעים לשמר את שפתם לצד לימוד העברית. בהתאם לשינוי המדיניות ויישום הפלורליזם, הוכרה גם השפה הערבית כשפה רשמית, שכן דוברים אותה כ-20% מאוכלוסיית הישראלים. אמנם רוב דובריה הם ערביי ישראל, אך רוב הישראלים סבורים כי חשוב ללמד אותה במוסדות החינוכיים.{{הערה|{{ישראל היום|זאב קליין|שפה חיה|17}}}}
 
===ישראלים וספורט===
{{הפניה לערך מורחב|ספורט בישראל}}
הספורט הוא נספח תרבותי בסיסי במדינת ישראל ומהווה חלק חשוב מהלך חייהם של הישראלים. הענף הפופולרי ביותר בישראל הוא ה[[כדורגל בישראל|כדורגל הישראלי]], ורבים הישראלים העוקבים אחר [[נבחרת ישראל בכדורגל]]. נבחרת הכדורגל היא מיצג ראוי של החברה הישראלית ה[[חילוניות|חילונית]], שכן משתתפים בה באופן קבוע גם ישראלים לא יהודים.
 
ענף בולט נוסף הוא ה[[כדורסל]], ובמיוחד קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] הנקראת בשל הישגיה "הקבוצה של המדינה".
 
ענפים נוספים בהם מצטיינים ישראלים הם [[ג'ודו]] ו[[ספורט ימי]] ובהם ישראלים אף זכו במדליות ב[[המשחקים האולימפיים|אולימפיאדה]].
 
כמו כן ישראלים יהודים משתתפים אחת לארבע שנים באירועי [[המכביה]] הנערכים בישראל.
 
===ישראלים ופוליטיקה===
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של ישראל}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 14100 Rothschild Campment 2011.JPG|שמאל|ממוזער|300px|כרזה מ"מחאת האוהלים" 2011. פעילות חברתית ומחאה חוץ פרלמנטרית פופולריות בקרב ישראלים.]]
הפוליטיקה הישראלית תואמת את הזהות הישראלית ומשופעות בזרמים סותרים, [[סינרגיה|סינרגיות]] ייחודיות וקונפליקטים של זהות. הזירה הפוליטית בישראל היא המקום המרכזי בו מנסים הישראלים לפתור וליישב בינם סתירות ולהביא לשיתוף פעולה אזרחי. בזכות ערכי ה[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיה הליברלית]], כל קשת החברה הישראלית באה לידי ביטוי במידה זו או אחרת בפוליטיקה הישראלית.
 
התרבות הפוליטית הישירה בישראל כוללת [[בחירות]] ל[[הכנסת|כנסת]] והגשת [[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]], אך את פופולריות הפוליטיקה בישראל ניתן לראות באמצעי התקשורת השונים. מהדורות החדשות זוכות לאחוזי ה[[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]] הגבוהים ביותר לאורך זמן, וכמו כן רבות תוכניות ה[[סאטירה]] והאקטואליה בישראל, ואף הן זוכות למדדי רייטינג גבוהים.{{מקור}} פוליטיקה חוץ פרלמנטרית אף היא נפוצה בקרב ישראלים, ורבים מביעים את עמדתם דרך [[תנועה חברתית]]. הישראלים לא ממאנים למחות על המפריע להם בהתנהלות מדינה, ואף עושים זאת באופן מאורגן כחלק מ[[חופש הביטוי]] ו[[חופש ההפגנה והמחאה|חופש ההפגנה]]. ל[[הפגנה#הפגנות בישראל|תרבות ההפגנה בישראל]] שני שימושיים עיקריים: כלי מחאתי של אוכלוסיית מיעוט מסוימת כנגד המוסדות הרשמיים, וכמו כן כלי מאחד בין אוכלוסיות שונות והמוצאות ב[[מחאה]] מכנה משותף. על יסוד זה התקיימה בשנת 2011 ההפגנה הא-פוליטית הגדולה בתולדות המדינה, כשכ-300,000 איש התכנסו להפגין ב[[כיכר רבין]] ועוד כ-100,000 קיימו הפגנות ברחבי המדינה כדי למחות על המצב הכלכלי, בשיאה של "[[המחאה החברתית בישראל 2011|מחאת האוהלים]]". רוב הציבור הישראלי מצביע למפלגות מחנה הימין במפה הפוליטית של הפוליטיקה הישראלית.
 
==לקריאה נוספת==
* [[יואב פלד]] ו[[גרשון שפיר]], מיהו ישראלי הדינמיקה של אזרחות מורכבת, הוצאת אונ' תל אביב, 2005
* [http://www.youtube.com/watch?v=eAp9GucTyJc| פרופסור סמי סמוחה באוניברסיטה הפתוחה]
*[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20544&kwd=2170 מתבגרים דרוזים בין זהות לנאמנות: מאמר מאגד מחקרים מאת ד"ר סיקורל-ענבל וד"ר ליטבק הירש]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=הראש הישראלי}}
* [http://www.pewforum.org/files/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf הסקר החברתי של מכון PEW], מרץ 2016
* [[יאיר שלג]], [http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/מאמרים/מיהו-ישראלי-לשאלת-האזרחות-בישראל מיהו ישראלי: לשאלת האזרחות בישראל], אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]
* {{ynet|ynet|אורי זוהר: "ישראלי זה יהודי טיפש"|3380083|22 במרץ 2007}}
* {{יוטיוב|ItcUQhecKjA|שם=זהויות ישראליות: יהודים וערבים מול המראה והאחר}} - פרופ' [[יאיר אורון]], הרצאה באוניברסיטת בר-אילן, 28 בפברואר 2011
* [http://www.bbc.co.uk/religion/religions/rastafari/subdivisions/twelvetribes.shtml פלג "תריסר שבטי ישראל" בדת הראסטפארי]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ישראלים|*]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראלים"