האי של ד"ר מורו – הבדלי גרסאות

כי מחקרו, שגרם לשערורייה שסילקה אותו מהממסד הרפואי בלונדון אל האי, נגע להפיכת חיות ליצורים כמו אנושיים. תוך הצלבת איברים חיים שונים בין חיות, [[היפנוזה]] ופיתוח תודעה, הצליח מורו להפוך חיות ליצורים העומדים על שתי רגליים, בעלי אצבעות (במידה מוגבלת, רק [[קוף אדם|קופי האדם]] היו בעלי חמש אצבעות) ויכולת להשתמש בשפה ובכלים. האנשים המעוותים שראה פרנדיק מחוץ למתחם הם תוצרי ניסויו. מונטגומרי פיתח חיבה לאותם אנשי חיה (ואף מחזיק באחד מהם כמשרתו האישי), ואילו מורו סולד מהם ומשליט בהם אימה על ידי החדרת הרעיון כי הוא ומונטגומרי הם אלים [[בני אלמוות]], ומכריח אותם לדקלם [[חוק]] שוב ושוב, על מנת שישמרו על צלם אנוש. מורו מסביר לפרנדיק כי אף על פי כל מאמציו, כל מנותח שיצא תחת ידיו פיתח מחדש אתשב האינסטינקטאל החייתידרכיו שלוהחייתיות.

כעבור זמן מה קורה אסון, והפומה - כעת ספק חיה ספק אדם - משתחרר מאסוריו ובורח אל הג'ונגל. מורו רודף אחריו עם אקדח ומנסה ללכדו. בקרב, המתנהל מחוץ לספר, מובסים השניים ונהרגים. מורו נמצא מאוחר יותר כרות יד וללא אקדח, ואיש הפומה ירוי בכתפו ומת מפצעיו. אנשי החיה מתערערים ואינם בטוחים עוד בחוקותיהם, ופרנדיק חושש לחייו מפני הטורפים שבהם, שטעמו דם. מונטגומרי מנסה לשמור את החוק בקרב אנשי החיה, אך במצב [[שכרות]] הוא מותקף על ידי אחד מהם ונהרג, ופרנדיק נותר לבדו. אנשי החיה הופכים במרוצת 10עשרת החודשים הבאים לחיתיים ומאבדים את יכולתם ללכת זקוף ואת יכולת הדיבור והחשיבה. ופרנדיק חושש לחייו, בעיקר מפני איש ה[[צבוע]]-[[חזיר]] המשחר לטרפו. במאבק אחרון מולו מצליח פרנדיק לירות בו למוות, רק לאחר שאיש הכלב [[סן-ברנרד]] שליווה אותו מת בהגנה עליו. נותר ללא רע באי, מנסה פרנדיק להיחלץ ללא הועיל. רק במקרה הוא רואה סירת הצלה נסחפת במים, שמתבררת מאוחר יותר כשייכת לאותו סקונר שהטיל אותו אל האי מלכתחילה. הוא עולה על הסירה ומשאיר את האי מאחוריו. מספר ימים מאוחר יותר, הוא מחולץ על ידי ספינת נוסעים שעברה באזור.