משה יגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה, לילידי שנת 1000 והלאה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
שורה 6:
במאי 1956 הצטרף יגר למשרד החוץ בתור צוער במחזור השלישי להכשרת דיפלומטים. הוא החל את שרותו הדיפלומטי ברומניה. לאחר מכן ב[[בורמה]] (כיום :מיאנמר). ב-1965 שהה ב[[מאלזיה]] לשם נשלח להקים משרד כלכלי-מסחרי שהיה כיסוי לנוכחות דיפלומטית ישראלית ראשונה (ואחרונה) במדינה מוסלמית זו. בלחץ ממשלת מאלאזיה נסגר המשרד לאחר למעלה משנת פעילות ויגר נאלץ לחזור ארצה בינואר 1956. הוא המשיך בפעילותו הדיפלומטית ומילא שורה ארוכה של תפקידים בחוץ-לארץ, בהם קונסול ישראל ב[[לוס אנג'לס]] (1966 - 1969), קונסול כללי ב[[פילדלפיה]] (1969 - 1972), קונסול כללי ב[[ניו-יורק]] (1985 - 1988), שגריר ב[[סטוקהולם]] (1988 - 1990) ושגריר ב[[פראג]] (1994 - 1995). בין שליחות אחת לשנייה בחוץ-לארץ מילא תפקידים בכירים בארץ, בהם מנהל מחלקת ההסברה (1975 -1978), סמנכ"ל משרד החוץ וראש אגף מידע ותקשורת (1980 - 1985), וסגן מנהל כללי לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה (1990 - 1993 ). בחודש נובמבר 1995 פרש יגר לגמלאות.
 
במשך תשע השנים הבאות, יגר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים את תולדות דרום-מזרח אסיה. כן, היה עמית מחקר ב[[מכון טרומן]]. ב-[[2019]] זכה ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]] על ספרו הביוגרפיה על אודות [[ג'ון פטרסון]].
 
הוא אב לבן ובת ונשוי לד"ר [[דבורה ברזילי-יגר]], היסטוריונית.