תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הגהה |
Sebastian27 (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 106:
לאחר החלטת החלוקה של [[האו"ם]] ב[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] פרצו קרבות בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים של העיר תל אביב עם [[יפו]],{{הערה|{{ישראל היום|דייויד סלע|70 שנים אחרי|520173|8 בדצמבר 2017}}}} שעל פי החלטת האו"ם הייתה אמורה להיכלל במדינה הערבית כמובלעת בתוך המדינה היהודית. הקרבות בגבול יפו נסתיימו סמוך להכרזת המדינה, עם כיבושה בידי כוחות האצ"ל וכניעתה לכוחות "ההגנה", ברחו רוב תושביה הערבים ובתים רבים עמדו נטושים. עיריית תל אביב הפיצה כרוז שאסר על כניסה ליפו,{{הערה| כרוז [http://tel-aviv.millenium.org.il/לוח+מודעות/ אסור באיסור חמור להיכנס לשטח העיר יפו] באתר ארכיון [[עיריית תל אביב]].}} אך ללא הועיל.
ב[[יום העצמאות|ה' אייר תש"ח]] [[14 במאי]] [[1948]] הכריז [[דוד בן-גוריון]] על [[הכרזת העצמאות|עצמאות]] המדינה בגלריה האחורית (בשל היותה ממוגנת) של [[בית דיזנגוף]] משכנו של [[מוזיאון תל אביב לאמנות|מוזיאון תל אביב]] אז, ב[[שדרות רוטשילד]] 16. באותה עת הייתה [[ירושלים]] נצורה ומנותקת, ולפיכך בינתיים שימשה תל אביב כמושב השלטון ובה פעלו ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ו[[הכנסת]]. ישיבות הכנסת הראשונות שנפתחו בירושלים הועברו לתל אביב אל בית האופרה הישן ב[[רחוב הרברט סמואל]], במקום בו שוכן היום [[מגדל האופרה]]. רק בסוף שנת [[1949]] הוכרזה ירושלים כבירת ישראל, והכנסת שבה אליה.{{הערה|ישיבות הכנסת הראשונה התקיימו בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים [https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_140249.pdf פרוטוקול ישיבת הפתיחה של האספה המכוננת היא הכנסת][http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_160249.pdf פרוטוקול הישיבה החמישית של הכנסת בה נבחר נשיא המדינה][https://www.knesset.gov.il/review/data/heb/plenum/kns1_261249.pdf הישיבה הראשונה של הכנסת לאחר החזרה לירושלים בדצמבר 1949]}}
עד לשנת 1948 שכנו סביב העיר מספר כפרים ערבים - [[סומייל]], [[סלמה (יפו)|סלמה]], [[ג'רישה]], [[שייח' מוניס]], [[ג'מאסין אל
לאחר [[מלחמת העצמאות]] באוקטובר [[1949]] אוחדה [[יפו]] עם תל אביב והיא חלק משטחה המוניציפלי של העיר. נכון לשנת 2010 חיים בה כ־20,000 [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]], רובם צאצאי הערבים שנותרו בעיר למרות המלחמה.
===לאחר קום המדינה===
שורה 118 ⟵ 119:
ההתפתחות האורבנית של העיר ידעה מספר מגמות בתקופה זו: התרחבות צפונה משנות ה־50 ועד שנות ה־70, תחילת התחדשות מרכז העיר בשנות ה־80, פיתוח מרכז העסקים שסביב [[נתיבי איילון]] החל משנות ה־90 במקביל להתחדשות ו[[עיבוי עירוני]] מרכז העיר ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]]. בשנות ה־60 נהרסו [[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] בעיר, ופינו את מקומן לשכונות חדשות. שכונת [[מנשייה (יפו)|מנשייה]] היפואית נהרסה בתקופה זו והיה תכנון להרוס חלקים מ[[נווה צדק]] ואף את [[יפו העתיקה]]. תוכניות אלה הפכו לתוכניות [[שימור מבנים|שימור]], ויפו העתיקה אכן שוקמה ושומרה במאמץ רב של העירייה. אולם, החיבור האורבני בין תל אביב ויפו נותר שנוי במחלוקת.
ב[[מלחמת המפרץ]] בשנת [[1991]] נורו לעבר ישראל טילי [[סקאד]] על ידי צבא [[עיראק]]. מרביתם כוונו לעבר תל אביב, בהיותה ריכוז האוכלוסייה הגדול במדינה, מלבד ירושלים, אליה נמנע הצבא העיראקי מלשגר טילים. תל אביב ספגה את שש הפגיעות הראשונות, ובמהלך המלחמה עזבו רבים מתושביה והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. עקב כך נפגעה שגרת היום והכלכלה העירונית. החל בשנות ה־90 סבלה העיר ממספר [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]] קטלניים (ראו: [[
בשנות ה־90 וב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]] נמשכו מגמות הגידול במספר התושבים והתחדשות מרכז העיר לצד התפתחותה המואצת של הרצועה שלאורך [[נתיבי איילון]]. נופה הפיזי של העיר החל להשתנות, כשמגדלי מגורים ומשרדים הוקמו באזורים שונים בעיר. מגמות שימור המבנים הישנים הואצו, ותושבי העיר התוודעו מחדש למושג "[[העיר הלבנה]]", כאשר זכתה העיר למעמד של [[אתר מורשת עולמית]] בשנת [[2003]]. בתקופה זו הועצם דימויה של תל אביב כמרכז חיי התרבות של ישראל, במיוחד בתחום חיי הלילה. החל מסוף שנות התשעים הושם דגש על שיקום תשתיות העיר, במיוחד במרכזה, אשר התבלו והוזנחו במשך שנים.
שורה 176 ⟵ 177:
בעיר עוברים נהר ונחל: [[נחל הירקון|נהר הירקון]] הזורם ממזרח למערב וחוצה את כל רכסי הכורכר בדרכו אל הים ו[[נחל איילון]] הזורם צפונה ונשפך אל הירקון. לשניהם הייתה השפעה רבה על אופן התפתחותה של העיר ובמשך שנים רבות הם שימשו כגבולה של תל אביב. נחל איילון, שמנע את התפשטות העיר מזרחה בשל היעדר אפשרות נוחה לבנות בשטחו, היה עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] גבול ברור בין מרכז העיר ושכונותיה המזרחיות, וכן בין תל אביב ו[[רמת גן]] ו[[גבעתיים]]. מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] ועד סוף שנות ה־80, הוסדרה זרימת מי האיילון בתעלת בטון ובכך התאפשרה פתיחת [[נתיבי איילון]] המהווים כיום את עורק התנועה החשוב ביותר של [[גוש דן]]. גם כיום, כאשר האזור המוארך מתפקד כנתיב תחבורה, ניכרת בו הטופוגרפיה עד מאוד.
בעיר שני קווי אפיק נוספים, בהם לא זורמים מים, אך המהווים אגני ניקוז שלהם השפעה נוספת על מבנה העיר. הראשון, הוא קו אפיק החוצה את קו פרשת המים של העיר דרך [[טופוגרפיה#צורות תבליט|אוכף]], אשר לאורכו הונחה בסוף המאה ה־19 [[מסילת הרכבת לירושלים]]. קו אפיק זה ניכר בעיקר בצדו המזרחי הזורם לנחל איילון ולאורכו סלול כיום [[רחוב הרכבת]]. אגן ניקוז שני נמצא באזור שמדרום ל[[רחוב בוגרשוב]] ומצפון ל[[כיכר ביאליק]]. אזור זה נודע כאזור שסבל מהצפות רבות, מהן סבלו תושבי שכונת הצריפים [[נורדיה (שכונה)|נורדיה]] ב[[שנות ה-20 של המאה
[[קובץ:TelAvivCity.jpg|מרכז|ממוזער|600px|מגדלים במרכז תל אביב במבט מ[[פארק הירקון]] לכיוון דרום]]
שורה 183 ⟵ 184:
ה[[אקלים]] השורר בתל אביב–יפו הוא [[אקלים ים תיכוני]]. ב[[חורף]] קריר עד חמים וגשום, ב[[סתיו]] וב[[אביב]] הטמפרטורה גבוהה יותר ולעיתים יורדים גשמים וב[[קיץ]] חם ולח ללא משקעים. בשנה יורדים בממוצע בעיר כ־583 מילימטרים של [[גשם]], ב־56 ימי גשם. עונת הגשם 1992/1991 הייתה העונה הגשומה ביותר שנרשמה בעיר ובמהלכה נמדדו כ־1,064 מ"מ של גשם. מנגד, עונת הגשם 1999/1998 הייתה העונה היבשה ביותר שנרשמה בעיר, במהלכה נמדדו בעיר כ־238 מ"מ גשם בלבד. בחודש [[ינואר]] נעה ה[[טמפרטורה]] בין כ־17.5°C (בממוצע) ביום לבין כ־9.5°C בלילה, כאשר בימים הקרים ביותר של החורף יורדות הטמפרטורות עד ל־13°C ביום ועד לכ־6°C בממוצע בלילה. [[שלג]] לא יורד בעיר, אך בהיסטוריה מתועד מקרה בודד ב־[[6 בפברואר]] [[1950]] עת שלג נערם על הקרקע בעיר. בקיץ הטמפרטורות הממוצעות עומדות על כ־30°C בממוצע ביום ועל כ־23°C בלילה, ומזג האוויר מלוות ב[[לחות]] של 65% ביום ומעל 80% בלילה. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז קום המדינה בתל אביב הייתה כ־43.5 מעלות, בחודש מאי 1988.
האקלים בתל אביב–יפו חם וגשום יחסית לסביבתה, ומאופיין בתופעת [[אי חום עירוני|אי החום העירוני]], הנובעת בעיקר מריבוי כלי הרכב הנוסעים בעיר. כן מאופיינת העיר בתופעות שונות של [[מיקרו-אקלים
{{מזג אוויר
שורה 239 ⟵ 240:
במקביל לתוכנית גדס, שהרחיבה את העיר צפונה עד נחל הירקון, הוקמו בשנות ה־20 גם שכונות הפועלים [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] ו[[פלורנטין]] בעלות מתאר עירוני שונה. נוה שאנן נבנתה בצורת מנורת תשעת קנים סביב [[רחוב לוינסקי]] ואילו שכונת פלורנטין נבנתה לפי תוכנית שתי וערב של רחובות בעלי בנייני מגורים טוריים עם חצרות פנימיות.
על אף השוני בין תוכניות המתאר של שכונות הפועלים לבין אזור [[לב תל אביב]] ו[[הצפון הישן]], בכל אזור זה נבנו בניינים בגישת [[הסגנון הבינלאומי]] (הידוע גם כסגנון ה[[באוהאוס]]). מי שהפך את עיר הגנים שתכנן גדס לעיר בעלת צורה פונקציונלית שלימים הוגדרה כ"[[העיר הלבנה]]", היה מתכנן הערים ו[[מהנדס עיר|מהנדס העיר]], [[יעקב בן-סירה
משנות ה־50 המשיכה תל אביב להתרחב והוקמו שכונות חדשות רבות. השכונות המזרחיות ל[[רחוב אבן גבירול]] ולשטח תל אביב של תקופת המנדט, נבנו ברובן ברוח עיר הגנים של גדס במתווה עירוני דומה מאוד. במקביל, נבנו שכונות לוויין גם מצפון לירקון וממזרח לאיילון. שכונות אלה, כגון [[יד אליהו]] ו[[רמת אביב]] הוקמו כשיכוני גנים, אך במנותק מהרקמה העירונית הרחבה של מרכז העיר. אל שכונות אלה הצטרפו עם השנים עוד שכונות רבות שהתאפיינו בשלל גישות של תכנון עירוני, משכונות [[שיכון|שיכונים]] ו[[פרוור]]ים המתאפיינים בבנייה פרטית ועד שכונות כדוגמת [[שכונת המשתלה]] המתפקדות כפרוורים צפופים ועצמאיים עם תכנון העומד בפני עצמו.
שורה 259 ⟵ 260:
{{הפניה לערך מורחב|תחבורה בתל אביב}}
{{מפת תחבורת תל אביב}}
[[קובץ:Tel-O-Fun 2.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מתקן [[תל-אופן
ה[[תחבורה]] בתל אביב–יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל, עקב אופיה ה[[מטרופולין|מטרופוליני]] של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי [[יוממים]], והעיר סובלת מ[[עומס תנועה|עומסי תנועה]] כבדים וממחסור במקומות [[חניה]]. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי ה[[רעש]] ו[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.
ציר התנועה העיקרי והחשוב בעיר הוא [[נתיבי איילון]] (כביש מספר 20) החוצה את העיר מצפון לדרום לאורך תוואי הזרימה של [[נחל איילון]], ומתחבר אל [[כביש 1|כביש מס' 1]] ל[[ירושלים]] בדרום, ואל [[כביש 5]] בצפון. נתיבי איילון המקבילים לחוף ימה של העיר במרחק של כשני קילומטרים בלבד ממנו, משמשים ככביש חגורה מהיר לחלקה המרכזי של העיר, ובתחומה תשעה מחלפים לאורך הציר. אף על פי שהציר כולל חמישה נתיבי נסיעה לכל כיוון לאורך חלקו המרכזי, הוא מתקשה לעמוד בעומסי התנועה הכבדים שעמם עליו להתמודד. צירי כניסה חשובים נוספים אל העיר הם ציר היינה/שלבים מדרום, [[דרך בן צבי]] ([[כביש 44]]) מדרום מזרח, דרך לוד ([[כביש 461]]) ו[[ציר ז'בוטינסקי|דרך ז'בוטינסקי]]–[[דרך בגין (תל אביב)|בגין]] ([[כביש 481]]) ממזרח, [[דרך משה סנה]] ([[כביש 482]]) מצפון מזרח, ו[[דרך נמיר]] ([[כביש 2]]) מצפון (הידועה גם כ"דרך [[חיפה]]").
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של החברות "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]", "[[אגד]]", "[[מטרופולין (תחבורה ציבורית)|מטרופולין]]" ו"[[קווים]]" ובנוסף, עוברים בה קווי אוטובוס בין־עירוניים של חברת "[[אפיקים (תחבורה ציבורית)|אפיקים]]". בתל אביב פועלים [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] (שהיא תחנת האוטובוסים השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטחה), ומספר מסופי אוטובוס, שהחשובים שבהם הם [[מסוף 2000
בשנת 2009 נרשמו כ־25 מיליון נוסעים ברכבת לעיר או מהעיר אשר מהווים 35% מכלל הנוסעים ב[[רכבת ישראל]]. קו רכבת חוצה את העיר מצפון לדרום ולאורכו 4 תחנות של רכבת ישראל - [[תחנת הרכבת תל אביב
[[מונית שירות|מוניות שירות]] נוסעות לאורך מספר קווי אוטובוס בתוך העיר כשחשובים שבהם הם קו 4 לאורך [[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]] ו[[רחוב אלנבי]], וקו 5 לאורך [[רחוב דיזנגוף]] ו[[שדרות רוטשילד]]. מספר קווי שירות מקשרים בין תל אביב לערים הסמוכות. בנוסף פועלות בעיר אלפי [[מונית|מוניות]] רגילות ("ספיישל").
שורה 272 ⟵ 273:
בתל אביב 251,980 [[כלי רכב]] רשומים (כ־14% מכלי הרכב הרשומים בישראל), ברשות 49.9% ממשקי הבית (נתוני 2009), כ־75% מהם הם כלי רכב פרטיים. בסך הכול קיימים בעיר כ־ 278,000 מקומות [[חניה]]. לנוכח עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה ברוב אזורי העיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות.
ב[[המאה ה-21|מאה ה־21]] הלכה וגברה המגמה של שימוש ב[[אופניים]] בתוך העיר. אמצעי תחבורה זה אף הזוכה לעידוד העירייה, אשר הקימה מתקנים לחניית אופניים. היא אף מעודדת את בעליהם של עסקים להשכרה או למכירה של כלי רכב ירוקים שלא מזהמים, לא מרעישים וחוסכי אנרגיה לפעול בסמוך אל שבילי אופניים בעיר. בשנת [[2010]] החל פרויקט "[[תל-אופן
נוסף על [[נמל התעופה בן-גוריון]] השוכן ב[[שטח גלילי]] מצפון לעיר [[לוד]] במרחק של כ־18 ק"מ ממרכז העיר, ממוקם [[שדה דב]] בצפונה של העיר ומטפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית, בעיקר ל[[אילת]]. שדה דב משמש גם לפעילות של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]].
===פרויקטים בתכנון ובהקמה===
[[
<gallery widths="270px" heights="210px" perrow="4">
שורה 293 ⟵ 294:
תל אביב היא מרכז החיים הכלכלי והפיננסי בישראל, ובה פועלת [[הבורסה לניירות ערך]] היחידה בישראל. בה שוכנים משרדי ההנהלה של כל ה[[בנקאות בישראל|בנקים העיקריים בישראל]]. היא מרכז תעסוקה ארצי ומספר המועסקים בתחומה עמד בשנת [[2009]] על 371,700 איש, שהם כ־13% מכלל המועסקים במדינה. כ־200,000 מאלה הם [[יוממים]] המגיעים אל העיר מיישובי [[גוש דן]] ואף ממקומות מרוחקים יותר. העיר מרכזת מעל 30% מה[[תעסוקה]] במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. נכון לסוף שנת [[2005]], מנה כוח העבודה בקרב תושבי העיר 211,200 איש, מתוכם 11,400 איש (5.4%) היו [[מובטל]]ים. הכנסת השכירים בעיר נאמדת ב־121.7% יחסית לממוצע הארצי (2006).
מכיוון שתל אביב נבנתה על דיונות חול, פיתוח ענף ה[[חקלאות]] בה לא היה רווחי. גם פיתוח מסחר ימי בה לא צלח משום שמוקדי המסחר בענף זה היו מרוכזים כבר ב[[חיפה]]. מסיבה זו העיר התפתחה כמרכז [[מדע]]י ו[[טכנולוגיה|טכנולוגי]], כאשר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20
כיום מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו־38% מהתעסוקה הארצית בענפי הפיננסים והעסקים; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו־22% מהתעסוקה הארצית; בענף התעשייה מרכזת תל אביב 24% מהתעסוקה במטרופולין ו־12% מהתעסוקה הארצית. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות, עם 51% מהמשרות, שהם 16,000 איש.
שורה 301 ⟵ 302:
[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] המסורתי של העיר שוכן באזור [[אחוזת בית]] ההיסטורי, ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] וברחובות החוצים אותו, בין [[רחוב אלנבי]] ממזרח לבתי המשרדים ב[[מנשייה (יפו)|מנשייה]] ממערב. אזור זה נותר במידה רבה מרכז לפעילות הפיננסית והבנקאית בעיר. עם זאת האזור העסקי בתל אביב התרחב באופן משמעותי לכיוון מזרח וצפון־מזרח ועד מעבר ל[[נתיבי איילון]] אשר שימשו כזרז לתהליך. חלקו הדרומי של [[רחוב אבן גבירול]], [[שדרות שאול המלך]], [[רחוב הארבעה]], [[רחוב קרליבך]] ומתחם דרום [[הקריה]] הם כיום אזורים מסחריים־עסקיים, לפחות בחלקם.
בתל אביב רחובות רבים שלהם חזית מסחרית. הידועים שבהם הם רחובות האורך העיקריים: [[רחוב דיזנגוף]], [[רחוב אלנבי]], [[רחוב אבן גבירול]] ו[[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]]. ב[[כיכר המדינה]] התפתח אזור מסחרי הנחשב ליוקרתי, ו[[רחוב שינקין]] וחנויות ברחבי שכונת [[פלורנטין]] זוכים לפופולריות בקרב צעירים. בעיר פועלים מספר [[מרכז קניות|קניונים]], ובהם [[דיזנגוף סנטר]], [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]], [[
על פי דו"ח שערכה חטיבת ניהול העושר של בנק UBS השווייצרי, תל אביב נחשבת לאחת הערים היקרות בעולם. היא דורגה במקום ה־25 ברשימת הערים הכי יקרות לשנת 2010. לשם השוואה, [[ניו יורק]] דורגה במקום ה־6 ו[[אוסלו]] במקום הראשון.{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|הערים היקרות בעולם: אוסלו מובילה, תל אביב במקום ה-25|wallstreet/1.586807|}}}}
שורה 310 ⟵ 311:
תל אביב היא מרכזה של התקשורת בישראל, ובמשך עשרות שנים שכנו בה שלושת ה[[יומון|יומונים]] הגדולים. מערכת העיתון "[[הארץ]]" נמצאת ברחוב שוקן, הקרוי על שמו של [[שלמה זלמן שוקן]] שרכש את העיתון בשנת [[1935]], בית "[[ידיעות אחרונות]]" שכן ברחוב יהודה ונח מוזס, הקרוי על שם שניים מבני [[משפחת מוזס]] שעמדו בראש העיתון, והעיתון "[[מעריב]]" שכן ב[[בית מעריב]] ב[[רחוב קרליבך]], הקרוי על שם מייסד העיתון [[עזריאל קרליבך]]. מערכת מעריב פינתה את בית מעריב בשנת [[2013]], ואילו בית ידיעות אחרונות נהרס בשנת [[2017]], כשנה לאחר מעבר המערכת ל[[ראשון לציון]].
מבין העיתונים הכלכליים שוכנים בעיר העיתון "[[כלכליסט]]" מבית "ידיעות אחרונות" שמרכזו ב[[רמת החייל]], והעיתון "[[TheMarker]]" מבית "הארץ". עיתונים אחרים בתפוצה ארצית שמרכזם בעיר הם "[[ישראל היום]]" ו"[[ישראל פוסט]]". עם העיתונים המקומיים היוצאים לאור בעיר נמנים "[[
שתי הזכייניות שהרכיבו בעבר את [[ערוץ 2]] וכיום משדרות בערוצים [[קשת 12|12]] ו־[[רשת 13|13]], [[שידורי קשת|קשת]] ו"[[רשת מדיה|רשת]]", שוכנות ב[[רמת החייל]], ואולפניה של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית]] שוכנים ב[[רמת אביב]]. אולפני תחנת [[
==אתרים חשובים בעיר==
שורה 328 ⟵ 329:
במהלך כמאה ועשרים השנים של בנייה עברית בתל אביב ובסביבת יפו, התאפיינה הבנייה במספר [[סגנונות באדריכלות|סגנונות אדריכליים]] וגישות [[תכנון עירוני|תכנוניות]], הניכרים בה עד היום. כמרכז התרבותי והכלכלי של ישראל הן בתקופת [[היישוב]] והן בתקופת המדינה, הייתה ה[[אדריכלות]] בתל אביב החלוצה במובנים רבים ב[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]]. כ[[מטרופולין]] גדול ומרכז תרבותי נמצאים בעיר אתרים ומבנים רבים בעלי חשיבות היסטורית, אדריכלית ותרבותית.
לצד בנייה מאסיבית הנמשכת גם היום, שעיקר מאפייניה היא בנייתם של [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] מן הגבוהים בארץ, מתבצעת מאז שנות ה־90 פעילות [[שימור מבנים]] מקיפה, בעיקר באזור [[לב תל אביב]], [[יפו העתיקה]], [[נוה צדק]], דרום [[הקריה]] ומספר מקומות נוספים הידועים כ[[
===העיר הלבנה===
שורה 361 ⟵ 362:
===שווקים===
בתחומי תל אביב–יפו פועלים מספר [[שוק (מסחר)|שווקים]] בעלי מאפיינים שונים. השוק הוותיק ביותר בעיר הוא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפשפשים]] ביפו המתמחה ב[[עתיקות]], חפצי בית ישנים ופרטי אמנות שונים. שוק זה הוא למעשה השוק הגדול היחיד שנשאר ביפו. עד מלחמת העצמאות התקיימו מספר שווקים גדולים באזור [[יפו העתיקה]], ובהם סוק א־דיר ממזרח ל[[כיכר השעון]] ו"שוק הזרים" שב[[רחוב יפת]], "שוק נווה צדק" ו"שוק האתרוג" שפעל ברחוב האתרוג. השוק הגדול והפעיל בעיר כיום הוא [[שוק הכרמל]] הנמצא במרכזה. השוק פועל בכל ימות השבוע ומתמחה בעיקר במזון אך גם במוצרים נוספים. שוקי מזון גדולים ופעילים נוספים הם [[שוק לוינסקי]] הפועל בדרום העיר לאורך רחוב לוינסקי ו[[שוק התקווה]] הפועל ב[[שכונת התקווה]]. קרוב לשוק הכרמל פעל גם [[שוק בצלאל]] בו נמכרו בעיקר בגדים, ובעבר נודע בדוכני ה[[פלאפל]] שבו. משנת 2010 גם פועל באופן קבוע [[שוק איכרים]] אורגני במתחם נמל תל אביב. פעמיים ב[[שבוע]] פועל ב[[מדרחוב נחלת בנימין]] יריד יוצרים ואמנים מפורסם הזוכה זה שנים לעידודה של העירייה. כמו כן פועלים באזורים שונים בעיר שווקים תקופתיים כגון יריד עתיקות ב[[כיכר דיזנגוף]] וירידים שונים הנערכים באופן ארעי ב[[כיכר רבין]], [[
בנוסף לשווקים אלו פעלו בעיר מבני שוק שנהרסו ופונו לצורך מגורים. עד שנת [[2006]] פעל [[השוק הסיטונאי בתל אביב|השוק הסיטונאי]] בו נסחרו פירות וירקות בין סוחרים. שוק זה פונה והועבר ל[[צריפין]], ובשטח שבו שכן מתוכננת לקום שכונת מגורים משולבת עם מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. בנוסף פעל ברחוב העלייה מבנה שוק קמעונאי בסגנון באוהאוס המיועד להריסה בחלקו שנקרא: "[[שוק העלייה]]" שנפתח בשנת [[1938]] ונסגר בשנת [[1981]]. לרשימת השווקים בתל אביב הצטרף בשנת 2015 "שוק שרונה מרקט" - שוק קולינרי אורבני מודרני וחדשני. זהו גם השוק המקורה הגדול בישראל, אשר פועל שבעה ימים בשבוע.
שורה 542 ⟵ 543:
[[קובץ:Tel Aviv 20.05.11 008.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|בית החולים איכילוב]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 14066 Habimaquot; Theatre.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הבימה]], התיאטרון הלאומי של ישראל]]
[[קובץ:TelAM.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[
[[קובץ:Qassila 084.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישן וחדש - קו הרקיע של צפון תל אביב מ[[תל קסילה]] שב[[מוזיאון ארץ ישראל]]]]
[[קובץ:Suzanne Dellal Centre5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]]]]
[[קובץ:Tel-Aviv 2008 Jazz Festival.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסטיבל ג'אז תל אביב 2008, מופע פתוח לקהל ברחבת [[
[[קובץ:Herzliya Hebrew Gymnasium, Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] בשנת 1936 לערך]]
[[קובץ:31.03.09 Tel Aviv 026 TAU 9.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין הסנאט ב[[
[[המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי]] הוא המוסד הרפואי החשוב בתל אביב, ונמנה עם שלושת [[בית חולים|בתי החולים]] הגדולים במדינה. המרכז מטפל בכ־438,000 תושבי העיר ומעל למיליון איש הנכנסים אליה מדי יום. המרכז נמצא ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] בעיר ומשתרע על שטח של 150,000 מ”ר. הוא מאגד בתוכו שלושה בתי חולים: [[בית החולים הכללי איכילוב]] ובצמוד לו מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי, [[בית החולים ליס לנשים וליולדות]] ו[[בית החולים דנה לילדים]]. בנוסף לתפקידו כמתקן רפואי הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה ובית הספר לסיעוד ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
שורה 567 ⟵ 568:
אמנים נוספים וכן חלוצי הספרות השירה העברית המודרנית פעלו ברובם בתל אביב: משוררים כגון [[חיים נחמן ביאליק]], [[אברהם שלונסקי]], [[אלכסנדר פן]] ו[[נתן אלתרמן]], אמנים כדוגמת [[נחום גוטמן]] ו[[ראובן רובין]] ואנשי רוח נוספים היו לא רק אישים בעלי חשיבות לאומית אלא גם דמויות מקומיות חשובות והיו מעורבים בפעילות הציבורית של העיר תל אביב.
בתחום האמנות הפלסטית בולטת תל אביב–יפו בריכוז הגדול של גלריות ו[[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. בשנת [[1932]] נפתח בתל אביב [[
לאחר קום המדינה התפתח במרכז העיר, ברחובות שסביב [[רחוב גורדון]], מרכז של גלריות לאמנות. בין הגלריות בלטו "[[גלריה גורדון]]", "[[גלריה גבעון]]" ו"[[הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית|גלריית הקיבוץ]]", "[[גלריה ג'ולי מ.]]" ועוד. ב[[שנות
עם מוסדות האמנות והתרבות המרכזיים בעיר נמנים:
שורה 579 ⟵ 580:
* [[בית ביאליק]]
* [[בית דיזנגוף]]
* [[
* [[בית העיר תל אביב-יפו
* [[בית התפוצות]]
* [[בית התנ"ך]]
שורה 593 ⟵ 594:
* [[מוזיאון ההגנה]]
* [[מוזיאון נחום גוטמן]]
* [[
* [[הרצלילינבלום]] מוזיאון היסטורית הבנקאות
===בתי קולנוע===
* [[
* [[קולנוע עדן]]
* [[קולנוע אלהמברה]]
שורה 630 ⟵ 631:
* [[בת שבע (להקה)|בת שבע]]
* [[מיומנה]]
* [[
* [[
===פסלי חוצות בולטים===
שורה 648 ⟵ 649:
מוסדות אקדמיים אחרים הם [[המכללה האקדמית תל אביב יפו]] ו[[אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב]], ועם המוסדות להכשרת מורים נמנים [[מכללת לוינסקי לחינוך]] שנוסדה בשנת [[1912]] ו[[סמינר הקיבוצים]].
עם בתי הספר התיכוניים הבולטים נמנים [[גמנסיה הרצליה]], [[שבח מופת]], [[תיכון א' לאמנויות תל אביב|עירוני א']], [[תיכון עירוני ד' (תל אביב)|עירוני ד']], [[תיכון עירוני ה' (תל אביב)|עירוני ה]], [[בית הספר אליאנס (תל אביב)|אליאנס]] (עירוני י') ו[[תיכון חדש]]. בתל אביב פועלות מספר [[ישיבה|ישיבות]], ועמן נמנות [[הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן
בתי ספר בעיר המתמקדים בנושאים ייחודיים הם [[בית הספר לטבע]], [[
==ספורט==
שורה 657 ⟵ 658:
[[קובץ:Hpoel Tel Aviv BC fans 02.jpg|ממוזער|250px|[[היכל קבוצת שלמה]]]]
[[קובץ:Olympic experien museum in tel aviv.jpg|ממוזער|250px|בית הוועד האולימפי ב[[מרכז הספורט הלאומי - תל אביב|מרכז הספורט הלאומי]]]]
בעיר תל אביב–יפו פועלים שני מועדוני ה[[ספורט]] הגדולים והמעוטרים בישראל - [[
===כדורגל===
שורה 669 ⟵ 670:
הישגיה של מכבי תל אביב, הכוללים זכייה ברוב הגדול של אליפויות ישראל בכדורסל וכן הישגים רבים באירופה (כולל מספר זכיות ביורוליג ובמפעל שקדם לו ה[[סופרוליג]]) זיכו את העיר בגאווה רבה, שהשתקפה באמירתו המפורסמת של [[אלכס גלעדי]] משנת [[1977]], כאשר נודע שמכבי זוכה באליפות אירופה לראשונה: "גביע אירופה לתל אביב!".
עד סוף שנות ה-80 היו הקבוצות התל אביביות הדומיננטיות גם בכדורסל הנשים, ושלוש קבוצות מהעיר - [[מכבי תל אביב (כדורסל נשים)|מכבי]], [[הפועל תל אביב (כדורסל נשים)|הפועל]] ו[[אליצור תל אביב (כדורסל נשים)|אליצור]] זכו במרבית התארים. כיום משחקות [[בני יהודה (כדורסל נשים)|בני יהודה]], [[
===כדוריד===
שורה 678 ⟵ 679:
===כדורמים===
בתחום ה[[כדורמים]] פועלת בעיר קבוצת [[אס"א תל אביב (כדורמים)|אס"א תל אביב]], 9 פעמים [[הליגה הלאומית בכדורמים|אלופת המדינה]] ו-8 פעמים מחזיקת [[גביע המדינה בכדורמים|גביע המדינה]]. בשנות ה-60 הייתה קבוצת הכדורמים של [[
===ענפים נוספים===
שורה 699 ⟵ 700:
ההיסטוריה של התיירות בעיר מתחילה במבני [[חאן (מבנה)|חאן]] ואכסניות ביפו, שאירחו בעיקר את באי [[נמל יפו]] עוד במאה ה-19. כמה מן האכסניות והמלונות הוקמו ביפו על ידי [[נוצרים]] צליינים כגון [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|המושבה האמריקאית-גרמנית]]. עם צמיחתה של תל אביב בשנות ה-20 הוקמו בעיר מספר בתי מלון שנועדו לארח בעיקר בריטים שהגיעו לארץ ישראל לפעילויות שונות כחלק מענייני [[המנדט הבריטי]]. הידוע שבהם הוא [[מלון פלטין]], שהיה המלון המרכזי בעיר בתקופה זו. במהלך שנות ה-30 הוקמו עוד מספר בתי מלון באזור [[לב תל אביב|לב העיר]]. [[יריד המזרח]] שפעל בתקופה זו, ובעיקר היריד של 1934, תרם רבות לצמיחת התיירות בעיר והיה יעד אליו הגיעו בתקופה של מספר שבועות כ-600,000 מבקרים - יותר ממספר התושבים היהודים בכל הארץ בתקופה זו.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] החלה מגמה של בניית בתי המלון לאורך החוף והפיכתו של חוף הים למוקד תיירות חשוב. [[מלונות דן#מלון דן תל אביב|מלון דן תל אביב]] שנפתח ב-1953 ונבנה מחדש במתכונתו הנוכחית ב-1964 היה המלון הראשון על קו החוף, והגדיר מחדש את תפישתה התיירותית של רצועת החוף. אחריו נבנו עוד מספר רב של בתי מלון רבי קומות הפונים אל הים בהם גם [[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון
לרגל [[חגיגות המאה לתל אביב]] נחנכו שלושה [[מסלולי הליכה בתל אביב|מסלולי הליכה]] בעיר: "השביל הלבן" המתמקד ב[[העיר הלבנה|עיר הלבנה]], "השביל הכחול" לאורך חופי העיר, ו"השביל הירוק" העובר לאורך [[הירקון]]. בשנת 2012 הוקם במרכז העיר בית הספר לניהול מלונאות ותיירות [[ואטל (בית ספר למלונאות)|ואטל]], שמטרתו היא לקדם את איכות השירות בבתי המלון בעיר.
שורה 707 ⟵ 708:
בתל אביב קהילת [[להט"ב]] דינמית ומשפיעה, בעלת ייצוג בולט בחיים התרבותיים, בחיי הלילה, ובזירה הפוליטית העירונית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.roomsindex.co.il/tel-aviv-has-become-a-prominent-lgbt-tourist-destination/|הכותב=|כותרת=תל אביב הפכה ליעד תיירותי בולט בקרב קהילת הלהט״ב|אתר=|תאריך=24-01-2012}}}} היווצרותה של קהילה זו בתל אביב התאפשרה בזכות אופיה הסובלני והפתוח של תל אביב, המכבד [[נישואים חד-מיניים|זוגיות חד-מינית]]. העיר מושכת אליה אלפי [[הומוסקסואליות|הומואים]] ו[[לסביות]] צעירים, המוצאים בה "עיר מקלט". בתל אביב פועל [[המרכז העירוני לקהילה הגאה|מתנ"ס לקהילה]] ב[[גן מאיר]] ומדי שנה מתקיים בעיר [[מצעד הגאווה|מצעד גאווה]] עירוני.
בשנת 2009 התקיימו אירועי הגאווה העירוניים במתכונת מורחבת, כחלק מחגיגות ה-100 לעיר. בשנת 2016 השתתפו ב[[
במועצת עיריית תל אביב–יפו שני נציגים הומוסקסואלים המייצגים קהלים רחבים בעיר.
שורה 729 ⟵ 730:
בתל אביב קיימים [[בית כנסת|בתי כנסת]] אחדים בעלי אופי ייחודי:
* '''[[בית הכנסת לעולי לוב]]''' הוא בית הכנסת העתיק בעיר ושוכן בלב [[יפו העתיקה]]. המבנה הוקם בשנת [[1740]] כחלק מה[[חאן (מבנה)|חאן]] היהודי היחיד שפעל ביפו עבור [[עלייה לארץ ישראל|עולים יהודים]]. כעבור שנים אחדות השתלטו ערביי יפו על המבנה, והתירו ליהודים להתפלל בו במספר ימים בשנה בלבד, ולאחר מכן אסרו עליהם כליל את השימוש בו. במשך השנים שימש המבנה לצרכים שונים, כולל בית חרושת ל[[סבון]], עד שחזר לבעלות יהודית לאחר [[מלחמת העצמאות]]. קהילה גדולה של יוצאי [[לוב]] הפכה את המבנה למרכזה הרוחני, אך כיום כמעט ולא מתקיימות במקום תפילות בשל שינויים בהרכב הדמוגרפי של השכונה.
* '''בית כנסת [[רבי מאיר בעל הנס]] של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת [[1936]] ליד [[
* '''איחוד שיבת ציון''' ב[[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]] - נוסד על ידי [[יהדות גרמניה|יוצאי גרמניה]] בשנת [[1938]]. בית הכנסת משמש גם כמרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב היישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בענייני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית"{{הערה| [[ראובן גפני (חוקר)|ראובן גפני]], [http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]}} במסגרת בית הכנסת מתקיימת פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת [[תנועת נוער]], ובזמנה פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית.
* '''[[בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה]]''' שוכן ב[[אוניברסיטת תל אביב]], והוקם ביוזמתם ובמימונם של נורברט ופולט צימבליסטה מ[[שווייץ]], החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, ותוכנן על ידי ה[[אדריכל]] השווייצרי [[מריו בוטה]]. המרכז הוקם בשנים [[1997]]–[[1998]] במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. מבנה המרכז ייחודי והוא עשוי בצורת שני מגדלים זהים שגובהם 13.5 מטר; המגדלים רבועים בבסיסם והם הופכים אט אט לעגולים. במגדל המזרחי שוכן בית הכנסת ובמערבי אולם ההרצאות והכנסים. אולם מבואה נמוך יותר מחבר בין שני המגדלים, והמבנה נדמה ל[[ספר תורה]] למתבונן בו מדרום ומצפון.
שורה 790 ⟵ 791:
|9 ||[[רוני מילוא]] || 1 ||[[1993]]–[[1998]] ||[[הליכוד]]
|-
|10 ||[[רון חולדאי]] || 4, מכהן בקדנציה החמישית ||[[1998]] - ||[[
|}
שורה 799 ⟵ 800:
ב-[[1950]], לאחר [[מלחמת העצמאות]], אוחדה יפו אל תוך עיריית תל אביב ושמה שונה ל"עיריית תל אביב–יפו".
==
{{-}}
שורה 852 ⟵ 853:
==ראו גם==
[[קובץ:תל אביב מהים.jpg|ממוזער|250px|קו החוף של תל אביב בצילום מהים]]
* [[שירי תל אביב-יפו
* [[:קטגוריה:תל אביב-יפו
==לקריאה נוספת==
שורה 874 ⟵ 875:
* [[מעוז עזריהו]], '''תל אביב והעיר האמיתית - מיתוגרפיה היסטורית''', אוניברסיטת בן-גוריון, עמ' 29–33, 338
* [[נחום גוטמן]], '''[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]] - סיפורים על ראשיתה של אחוזת בית היא תל אביב'''. הוצאת [[עם עובד]] ו[[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תל אביב 1959
* [[נתן דונביץ']], '''[[
* [[מנחם תלמי]], [[אפרים תלמי]],"כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת "עמיחי" בע"מ, ספטמבר 1966, ערך: תל אביב יפו, עמוד 613–623 .
* [[שלמה שבא]], '''הו עיר הו אם''', הוצאת [[זמורה ביתן מודן]], 1977, והוצאת החברה האמריקאית-ישראלית למו"לות בע"מ ו[[
* [[יחיעם פדן]], '''תל אביב - מדריך הרחובות''', הוצאת [[עיריית תל אביב-יפו]], 2005
* [[עופר רגב]], '''טיול קטן בעיר גדולה - מסלולי טיול בתל אביב יפו''', הוצאת משרד הביטחון, 1999
שורה 917 ⟵ 918:
[[קטגוריה:ישראל: ערי נמל]]
[[קטגוריה:ערים במחוז תל אביב]]
[[קטגוריה:גוש דן]]▼
[[קטגוריה:יישובים מעורבים בישראל]]
[[קטגוריה:פורום ה-15]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו|*]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים שנבדקו]]
▲[[קטגוריה:גוש דן]]
|