מחשבה חופשית – הבדלי גרסאות

'''מחשבה חופשית''' היא תפיסה [[פילוסופיה|פילוסופית]] לפיה צריך כל [[אדם]] לבסס עמדה לגבי ה[[אמת (פילוסופיה)|אמת]] לפי [[היגיון]], התנסות, חוויה אישית ו[[אימפרסיוניזם]] (התרשמותיות) בלי להתבסס על תפיסת עולמה של [[סמכות]] מסוימת, של [[מסורת]] או של [[דוגמה]] [[דת]]ית תוך דחית ה[[אמונה]]. הישום [[קוגניטיביות|הקוגניטיבי]] של המחשבה החופשית נקרא "חשיבה חופשית" ומבצעיה נקראים "חושבים חופשיים". המונח נכנס לשימוש ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] לתאר את העיסוק החופשי שהתפתח אז במסורות הדתיות ובדוגמה ה[[נצרות|נוצרית]]. המושג מקושר לעיתים קרובות ל[[ביקורת על הדת]], [[כפירה]], [[אגנוסטיות]], ו[[אתאיזם]]. שורשי עקרון המחשבה החופשית נעוצים כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], חשיבה ביקורתית כנגד הדת, הממסד והנורמות שגשגו ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]], בין היתר בזכות משנתו של [[סוקרטס]], שחי כמה עשרות שנים קודם לכן. רבים מיחסיםמייחסים השפעה גם ל[[הרפורמציה הפרוטסטנטית|רפורמציה הפרוטסטנטית]], תקופת ה[[רנסאנס]] ו[[עידן הנאורות]] על החשיבה החופשית במערב.

שנת [[1600]] נחשבת בעיני רבים כציון דרך בהיסטוריה של המחשבה החופשית בשל הוצאתו להורג של [[ג'ורדנו ברונו]], [[נזיר]] מ[[המסדר הדומיניקני]], [[אסטרונום]], [[מדען]] ו[[פילוסוף]] [[איטלקים|אטלקי]] שהוצא להורג בשל סתירה בין ה[[תאוריה]] [[אסטרונומיה|אסטרונומית]] לאמונת [[הכנסייה הקתולית]].

ב[[ארצות הברית]] של סוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]] התפתחה תנועה חברתית בעלת שם זהה (Freethought) בעלתובעלת מאפיינים [[אנרכיזם|אנרכיסטיים]], שדגלה בביקורת על הממסד הדתי ובהפיכת הפרט לחופשי מבחינה [[פוליטיקה|פוליטית]] ו[[רוחניות|רוחני]]. רעיונותיה נתמכו על ידי כתבי עת פילוסופים בתקופה כדוגמת [[ליברטי (כתב עת)|ליברטי]] ועל ידי הוגי דעות [[אנרכיזם אינדיבידואליסטי|אנרכו-אינדיבידואליסטים]] שונים.